כתבים מצייצים - לכל הציוצים >

עונת ה-WRC יוצאת לדרך

אליפות העולם בראלי נפתחת היום (ו') במירוץ היוקרתי מכולם, ראלי מונטה קרלו. כל מה שרציתם לדעת על המתחרים, המכוניות והמירוצים, של האליפות המוטורית המלהיבה מכולן

הלל פוסקפורסם: 21.01.05 , 12:47

מירוצים ותאריכים

מכוניות ונהגים

אתרים רשמיים

יהיו מי שיעניקו את התואר הזה לפורמולה 1 הנוצצת, אחרים מתייחסים כך דווקא למירוצי מכוניות סלון. יש שבכלל מבטלים מירוצים על יותר משני גלגלים, ואחרים נשבעים דווקא במירוצי סיבולת. אבל מבחינתנו לפחות, סדרת המירוצים המסעירה, העממית מכולן, המעניינת ביותר, היא זו הנקראת WRC – World Rally Championship, אליפות העולם בראלי.

בקצרה, מדובר בסדרת מירוצים הנערכים על כבישים ציבוריים, שבילי הרים ויערות, משטחי קרח ובין ערוצי נחלים, וכל שילוב קטלני אחר שתוכלו להעלות על הדעת. השנה, כמו ב-2004, יערכו 16 מפגשים שכאלה. כל מפגש נערך במהלך סוף השבוע, במשך יומיים-שלושה. על המתחרים השונים לנהוג במגוון קטעים מיוחדים. כל מתחרה מזנק לדרכו לחוד, כאשר הזמן שנדרש לו לעבור את הקטע (החל מקילומטרים בודדים וכלה בעשרות) נמדד.

זו מיצובישי לאנסר WRC. לא בדיוק הלאנסר של השכן, וגם לא ממש Evo8...

המטרה היא כמובן להשיג את הזמן המהיר ביותר בכל קטע. הזמן המשוקלל המהיר ביותר של כל הקטעים, הוא הזמן המנצח. יש עונשים בדמות תוספת זמן או אפילו הרחקה מהמירוץ במקרה של סטייה מהחוקים.

עונת הראלי נערכת בין ינואר לנובמבר, עם המירוץ בהרים שמעל מונטה קרלו כפותח עונה מסורתי, והמירוץ של אוסטרליה כנועל האליפות. הקבוצות הרשמיות של יצרני המכוניות השונים (שישה העונה) עושות את דרכן בין ארצות שונות על-פני הגלובוס כולו. מיוון וטורקיה, דרך גרמניה, איטליה ופינלנד, יפן ואוסטרליה, ועד מקסיקו וארגנטינה, כמובן לאורך כמעט כל השנה.

למעשה, חודש דצמבר הוא היחידי בו לא נערכים מירוצי WRC כלל. וכמובן, זה גם אומר שעל הקבוצות להתמודד עם מגוון תנאי מזג אוויר קיצוניים. מהקרח של שוודיה בחודש פברואר, ועד החום הלוהט של יוון בסוף חודש יוני.

קבוצות, מכוניות ונהגים

עונת הראלי של 2005 ידעה לא מעט שינויים. אבל נראה כי לפחות בתחילת העונה, הנושא המדובר ביותר במהלך מירוצי השנה הקרובה יהיה פרישתן המתוכננת של פיז'ו וסיטרואן מה-WRC. שתי הקבוצות הודיעו בעבר כי זו כוונתן, ויישום ההחלטה עלול להוות מכת מוות לספורט הזה. גם כעת ניתן משתתפות רק שש קבוצות רשמיות המשקיעות את הון העתק הנדרש להרצת עונה שלמה, חלקן בקושי מסוגלות לעשות זאת בכל מירוצי העונה.

לא מזהים כאן את ה-307, אפילו לא את ה-CC? לא נורא, הקשר די רופף...

אבל עד שזה יקרה, יש לשתי הקבוצות מטרה ברורה. במקרה של סיטרואן, אליפות עולם שלישית ברציפות. במקרה של פיז'ו, אליפות עולם נוספת. ולפחות לפי צוותי הנהגים, נראה כי לשתיים יש סיכויים טובים מאד לעשות זאת. הסיטרואן הוכיחה עצמה בעונה החולפת כמהירה מאד ואמינה למדי, ואילו סבסטיאן לואב הוא לא אחר מאלוף העולם הנוכחי.

גם בפיז'ו יושב נהג עם תואר עבר – מרקוס גרונהולם. אין כל ספק שהוא מסוגל לקחת אליפות, השאלה היא אם הפיז'ו תפגין אמינות גבוהה יותר מזו של העונה החולפת. ובכל מקרה, לצדו בקבוצה אלוף עולם פוטנציאלי נוסף – מרקו מרטין שנטש העונה את פורד.

סובארו ופורד נראות כקבוצות מעט פחות מבריקות, לפחות "על הנייר". לשתיהן היו תוצאות מצוינות בעונה החולפת, שתיהן מסוגלות לנצח מירוצים, ולאחת מהן יש אפילו אלוף עולם לגיטימי – פטר סולברג. בכל זאת, האימפרזה לקראת החלפה, הפוקוס החדשה ממתינה לעונה הבאה, וגם צוות הנהגים מעיד על מעט פחות השקעה פיננסית. מיצובישי, אלא אם יקרה הבלתי צפוי, תמשיך לנגן "כינור שלישי", וספק אם סקודה, שחזרה כעת לעונת ראלי מלאה, מסוגלת להתברג בצמרת.

פורד פוקוס, בעונה האחרונה לפני החלפה. עדיין מסוגלת לזכות

אפרופו המכוניות. לא נלאה אתכם כאן במפרט הטכני. אתם מבינים ודאי כי מדובר ביצירות היי-טק לכל דבר ועניין, עם מערכות מתלים, בלמים, הנעה וגיר, מנוע ואלקטרוניקה, הטובות ביותר שכסף יכול לרכוש במסגרת תקנון התחרות המפורט. כולן מבוססות כמובן על מכוניות שנוסעות על הכביש, אך הפער בין רפליקות ראלי דוגמת סובארו ומיצובישי למכוניות המירוץ, גדול מאד. במקרים אחרים, כמו של סקודה פאביה או פיז'ו 307 – הפער עצום.

לכל המכוניות הנעה כפולה, כולן עושות שימוש במנוע 2.0 ליטר המייצר הספקים רשמיים של כ-300 כ"ס, עם נתון מומנט מפלצתי של כ-60 קג"מ ב-3,000-4,000 סל"ד. מערכות הבלמים והמתלים, כאמור, הן "הכי טוב שכסף יכול לקנות". המהירות המרבית אליה מגיעות המכוניות האלה אינה גבוהה במיוחד, אך התאוצה שלהן מסחררת. חשוב הרבה יותר, הן מסוגלות לנסוע במהירות של 200 קמ"ש בשבילי עפר צרים, לבלום בחוזקה על משטח של קרח ולפנות בחוזקה תוך כדי ניתור של מספר מטרים באוויר.

הכי חשוב, ואנחנו אומרים זאת פעם אחר פעם, הוא לצפות בביצועים המדהימים של נהגי העל האלה. לצערנו, בהנחה שלרובכם לא יזדמן לבקר באחד המירוצים האלה, כל שנותר הוא לבדוק היטב את לוחות זמני השידורים ביורוספורט. למה אף ערוץ ישראלי אינו משדר את הספורט הזה? גם אנחנו שואלים.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו

מירוצים ותאריכים

מונטה קרלו – 21-23.1 – אספלט הררי מעל מונטה קרלו, עם קרח ושלג לעיתים

שוודיה – 11-13.2 – עפר מכוסה בדרך כלל בקרח ושלג

מקסיקו – 11-13.3 – עפר-רך בגובה רב

ניו זילנד – 8-10.4 – יערות, כבישים ועפר

איטליה (סרדיניה) – 29.4-1.5 – שבילי עפר מהירים

קפריסין – 13-15.5 – כבישים צרים ושבילים מאובקים

טורקיה – 3-5.6 – עפר וסלעים ואבנים

יוון – 24-26.6 – כמו טורקיה, רק קצת יותר

ארגנטינה – 15-17.7 – חציית נחלים, גובה רב, עפר ומהירות

פינלנד – 5-7.8 – מהיר מאד, קפיצות גבוהות, שבילי עפר