מזוז אישר את עסקת הקרקעות עם תעשיות מלח
היועץ המשפטי לממשלה דחה את פניית התנועה לאיכות השלטון והתיר בנייה בקרקעות שחכרה חברת תעשיות מלח, בבעלות משפחת דנקנר, מהמינהל; העסקה עדיין תלויה באישור בג"ץ
היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, אישר את העסקה בין מינהל מקרקעי ישראל וחברת תעשיות מלח, לפיהן ישונה יעוד הקרקעות שחכרה מהמדינה בעתלית ובאילת לשטח לבניית נדל"ן.
על פי ההסכם בין המדינה לחברה, שבשליטת משפחת דנקנר, יקבל המינהל 70% מערך הקרקע באילת, ואילו הדנקנרים יקבלו 30%, בעוד שבעתלית יקבל כל אחד מהצדדים 50% מערך הקרקע. על פי ההסכם, ישווק המינהל את הקרקע לקבלנים, והדנקנרים ישתתפו במימון פיתוח השטח וברווחים שהמינהל יגרוף מעסקאות המכירה, במידה שהקרקע תימכר.
לפני כשנה וחצי פנתה התנועה לאיכות השלטון ליועץ המשפטי לממשלה הקודם, אליקים רובינשטיין, בדרישה לבטל את ההסכם, בטענה שהפיצוי שהמדינה מעניקה לדנקנרים הוא גבוה מדי. במקביל, עתרה התנועה לבג"ץ בבקשה דומה.
חברות המלח מחזיקות בקרקעות בהיקף של כ-2,000 דונם בעתלית ובאילת. החברה קיבלה ב-1996, בהתאם להסכם, זכויות בנייה של 50% בקרקעות בעתלית ו-30% מזכויות הבנייה בקרקעות באילת. החברות יקבלו את הזכויות לאחר שישונה ייעודן מקרקע המשמשת לייצור מלח לקרקע למגורים.
הקרקעות עליהן מדובר הן בהיקף של 1,300 דונם - 10% משטח השיפוט הכולל של עתלית ו-905 דונם באיזור החוף הצפוני של אילת.
לטענת התנועה לאיכות השלטון העניקה מועצת מינהל מקרקעי ישראל הטבות בשווי של עשרות מיליוני דולרים לחברות המלח בבעלות משפחת דנקנר.
האוצר: עיסקה סבירה בהיבט הכלכלי
"ספק אם ניתן להשתמש בשטחי קרקע גדולים בשטח עירוני כדי לייצור מלח", כתב מזוז במכתב ששלח היום (א') לשר הממונה על המינהל, אהוד אולמרט, "הזכויות שיש לחברות המלח על אותן קרקעות הן יותר מאשר זכויות שיש למחזיק בקרקע חקלאית, ולכן חברות המלח זכו לפיצוי גבוה יחסית. ההסכם נותן לחברה פחות מאשר הפיצוי שבעלי קרקע מקבלים על שינוי יעוד בקרקע עירונית".
"יזמות הפרויקטים נשארת בידי המינהל, ולא בידי החברות, בניגוד למקובל בשינוי ייעוד רגיל" כתב מזוז לאולמרט. "יש בכך יתרונות כלכליים ואחרים עבור המדינה. זאת, בנוסף לעובדה שחברות המלח התחייבו להשתתף בהוצאות הפיתוח, כולל תשתיות ציבוריות"
"בדיונים שהתקיימו אצלי הוצגה עמדת אגף התקציבים במשרד האוצר, לפיה מדובר בעסקה סבירה בהיבט הכלכלי. נציג האוצר הבהיר, כי התחשיב שערך אינו לוקח בחשבון את המשמעויות הכלכליות של סיכוני החשיפה של המדינה לתביעה משפטית אם לא תאושר העסקה".
"מהדיון עם אנשי מינהל התכנון עולה, שלא צפויים קשיים בתכנון ופיתוח השטח באילת. בעתלית, לעומת זאת, המצב יותר מורכב, והליכי התכנון והפיתוח עלולים להיתקל בקשיים ולהימשך תקופה לא קצרה. ואולם, דווקא בגלל העיכובים הצפויים יש מקום לבצע את העסקה כעת. שכן, אם יבוטל ההסכם, יישארו האדמות בידי החברה עד שנת 2040".
"בנסיבות אלו איני רואה מניעה משפטית לאישור ההסכם עם חברות המלח, בנוסח שאושר על ידי מועצת מקרקעי ישראל. ההסכם טעון את אישורו של שר האוצר".
אולמרט: עיסקה ראויה לפי כל מבחן
השר אולמרט מסר בתגובה: "אני שמח על הגיבוי המוחלט שנותן היועץ המשפטי לעמדת המינהל ולעמדתי. בניגוד לטענות שהושמעו נגד אישור העסקה, הליכי הדיון והאישור שלה במועצת המקרקעין היו תקינים לחלוטין וזוהי עסקה ראויה לפי כל מבחן כלכלי מקצועי".
מהתנועה לאיכות השלטון נמסר בתגובה: "לא ידוע לנו על תשובתו של מזוז. בכל מקרה, חשוב להדגיש כי נגד העסקה עדיין תלויה ועומדת עתירה שהגשנו לבג"ץ".
בתגובה אומרת החברה להגנת הטבע: "החלטת היועץ המשפטי לממשלה לאשר את עסקת בריכות המלח היא החלטה תמוהה ביותר המעניקה הכשר לאחת מההחלטות הפגומות ביותר מבחינה ציבורית שרקם בשנים האחרונות מינהל מקרקעי ישראל". לדברי החברה, היא תיאבק בהחלטה באמצעות בג"ץ.