רוב חברי הכנסת לא עונים בדואר האלקטרוני
בדיקה יזומה של ynet באשר לרמת ההיענות של חברי הכנסת לפניות של אזרחים בדואר אלקטרוני הניבה תוצאות מאכזבות למדי. 46 מחברי הכנסת בלבד ענו לפניית האזרחית טלי כץ. האם אין די בתקציב "הקשר עם הציבור"?
תקציב הקשר עם הציבור מקצה לחברי הכנסת עשרות אלפי שקלים לרכישת מוצרים שונים, בהם מחשבים ניידים, שלושה מחשבי כף יד (לח"כ ולעוזריו), מצלמה דיגיטלית, הקמת אתר אינטרנט ועוד. כפי שניתן להבחין באתר הכנסת, רוב חברי הכנסת משתמשים ברוב התקציב שעומד לרשותם, והסכום המוקצב לכל אחד מ-120 הנבחרים צפוי עוד לגדול השנה. לנוכח נתונים אלה, הקשר של חברי הכנסת עם הציבור אמור להיות מצוין. החלטנו לבדוק את הקשר במובנו המילולי: האם חברי הכנסת עומדים בקשר עם הציבור באמצעות הדואר האלקטרוני - אמצעי התקשורת היעיל והנוח ביותר?
בחודש אוגוסט, 2004, בדקנו את היקף ההיענות של משרדי הממשלה לפניות בדואר האלקטרוני. הממצאים שעלו אז, העלו תמונה עגומה למדי. רק ארבעה משרדים מתוך 22 ענו לפנייה. החלטנו לנסות את מזלנו בפנייה ישירה לחברי הכנסת, נבחרי ציבור אשר אמורים להיות קשובים יותר לצורכי הציבור, לכאורה. התוצאות במקרה זה היו טובות יותר, אך אף הן אינן משביעות רצון.
כיצד נערכה הבדיקה?
כדי לבדוק את היענות חברי כנסת מבלי להזדהות כעיתונאים ולהטות את הבדיקה, בדינו את דמותה של טלי כץ מחיפה, סטודנטית המחפשת מידע אודות פעילותם הפרלמנטרית של חברי הכנסת באתר הכנסת. את כתובות הדואר האלקטרוני מצאנו באתר הכנסת, ברשימת חברי הכנסת המכהנים כיום, הכוללת מידע ופרטים של 120 הנבחרים לכנסת ה-16.
באמצעות עמוד זה, הכולל רשימה מלאה, אלפביתית, של כלל הח"כים, ניתן להגיע לעמוד אישי של כל ח"כ, בו מוצגת גם כתובת הדואר האלקטרוני שלו, אליה יכולים לפנות האזרחים.
תוכן הפניה ששלחה כץ לחברי הכנסת הייתה זהה, והכנת התשובה לא דרשה יותר מדי מאמץ מהנבחרים או מעוזריהם. כל שנדרש מהם היה לספק קישור אחד או יותר לסטודנטית השקדנית שלנו. ההודעה, שנשלחה מהכתובת talicatz11@hotmail.co.il, הייתה:
"שלום רב,
היכן אוכל למצוא מידע אודות פעילותך הפרלמנטרית באתר הכנסת?
תודה מראש,
טלי כץ, חיפה"
על מנת לא לעורר חשד או לגרום לחסימה של ההודעות באמצעות תוכנות נגד דואר זבל, שלחנו אותן בנפרד, בקבוצות של כ-20 הודעות בכל פעם, החל מ-16.1.05 ועד ה-24.1.05, והמתנו לתגובה. חשוב לציין, כי איפשרנו לכל הנמענים להגיב תוך פרק זמן של כשבוע לפחות.
היענות מרשימה, יחסית
על פי תוצאות הבדיקה, היענות חברי הכנסת לפניות אישיות של אזרחים בדואר אלקטרוני גבוהה בהרבה מהמענה של פקידי המשרדים השונים. עם זאת, מתוך 120 חברי כנסת מכהנים רק 46 השיבו לפנייתנו. מצד שני, בישיבות מלאה לא מעטות נוכחים פחות חברי כנסת, אז אולי אין על מה להתלונן.
ראוי לציין שמרבית הח"כים לא התיישבו וענו לנו בעצמם, אלא בחרו להצדיק את העסקתם של העוזרים הפרלמנטריים שלהם. יצויינו לטובה חברי הכנסת רשף חן (שינוי), יוסף פריצקי (שינוי) ומרינה סולודקין (ליכוד), שענו לנו בעצמם, או שעוזריהם חתמו בשמם.
רוב התשובות שקיבלנו היו ענייניות ואילו היינו טלי כץ, יכולנו להיעזר בהן. חלק מהתשובות היו מפורטות במיוחד, וכללו הפניות גם לאתרים האישיים של הח"כ, כשהעוזרים החרוצים של חמי דורון (שינוי), חיים אורון (יחד), משה גפני (דגל התורה) ודני יתום (עבודה-מימד) אפילו שלחו לנו מסמכים מפורטים אודות פעילותו של הבוס בכנסת.
אגב, את חוסר ההיענות אי אפשר הפעם לתלות בבעיות טכניות, מאחר ורק שתיים מהכתובות, זו של ח"כ אליעזר זנדברג (שינוי) וזו של ח"כ יחיאל חזן (ליכוד) - החזירו הודעות שגיאה. פירוש הדבר, ש-72 מחברי הכנסת, שב-2003 הוציאו מיליוני שקלים מתקציב "קשר עם הציבור", קיבלו את הפנייה אך לא טרחו להתייחס אליה.
אהוד אולמרט, אפי איתם, לימור לבנת, בנימין (פואד) בן אליעזר, צחי הנגבי, בנימין נתניהו, דני נוה, ציפי לבני, שמעון פרס, מלי פולישוק-בלוך ועמיתיהם לא ענו. אולי הם שהו בחו"ל עם פמלייתם, תיקנו את המחשב, סבלו מניתוקים בחיבור האינטרנט, או בדיוק החליפו עוזר פרלמנטרי?
ניוזלטר ואתרים אישיים
רוב התשובות היו לקוניות למדי והניבו מידע בסיסי, הזמין לכל גולש עם כישורי חיפוש בסיסיים. כמה מחברי הכנסת - רומן ברונפמן (יחד) וגדעון סער (ליכוד) - הודיעו לנו על כוונתם להקים בקרוב אתרים אישיים, המפרטים את פעילותם באופן אישי וממוקד יותר, ואחרים, כמו מיכאל איתן (ליכוד), רוני בראון (ליכוד), יולי תמיר (העבודה) ושאול יהלום (מפד"ל), כבר מחזיקים אתרים כאלו, בהם זמין לגולשים מידע אודות פעילותם.
חברי כנסת אחדים, ביניהם נעמי בלומנטל (ליכוד) ואלי אפללו (ליכוד), הפנו אותנו לאתרים בלתי רשמיים הכוללים מידע מורחב יותר מזה שזמין באתר הכנסת. אחרים צירפו קישור לאתר המפלגה, שגם בהם ניתן למצוא מידע על הנבחרים. חלק מהתשובות היו שגויות בעליל. חבר הכנסת אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל) ענה כי אין מידע אודות חברי הכנסת באתר הכנסת, ומיכאל גורולובסקי (ליכוד), טען כי מכיוון שאתר הכנסת אינו מעודכן על ידו, אין בו מידע אודותיו. היגיוני, לא?
הפליא לעשות ח"כ ברונפמן, שהחליט לרשום את טלי שלנו כמנויה לניוזלטר הדו-שבועי שלו, המופץ "לכל תומכיו", מבלי שביקשה להימנות על קוראיו. זה אותו ברונפמן שיזם חוק נגד דואר זבל.
למנועי החיפוש פתרונים
העוזר הפרלמנטרי של נעמי בלומנטל סיפק לנו הסבר מפורט כיצד למצוא מידע אודותיה באתר הכנסת, וקינח ב"נכון שזה פשוט?" חינני, השמור לילדים טעוני טיפוח. ח"כ רשף חן תהה מדוע מתעניינת טלי בפעילותו, והציע לה לחפש את שמו במנוע חיפוש, שם תמצא "דברים שפורסמו כולל לפעמים דיוני ועדה". באמת תודה רבה, רשף.
אך התשובה המעניינת והראויה לציון מכולן הייתה ללא ספק זו של חברת הכנסת ענבל גבריאלי, שלא רק טרחה וענתה בעצמה (גם אם באיחור מה), אלא גם כללה בתשובתה עקיצה קטנה לתקשורת:
"טלי היקרה,
מעבר לפירסומים בתקשורת, אשר לצערי אני לא זוכה להרבה כאלה, ניתן ללמוד על חלק מפעילותי הפרלמנטרית באתר הכנסת (מידע לגבי הצעות חוק - צריך להקליד את שמי ועולה רשימה של הצעות) או באתר ליכודניק .
מודה על פנייתך.
בברכה,
ח"כ ענבל גבריאלי"
לפנייה לכתב/ת 
