אירידיולוגיה: אבחון רפואי באמצעות קשתית העין

עד לאחרונה האמנתי ששתי עיניי נועדו לראייה בלבד. 42 שנים חייתי כך, רואה יותר ופחות טוב, נסמכת על משקפיים ואז על עדשות מגע. העין היתה, מבחינתי, איבר פונקציונלי לחלוטין, הבנוי מעיגול שחור קטן (אישון), מוקף בעיגול נוסף (קשתית) - כחול, ירוק, אפור או חום, שמשני צידיה שטח לבן.

יכולתי להמשיך לחשוב כך לנצח, אלמלא מפגש עם שלומית תמיר, ד"ר למדעי ההתנהגות ותזונה, נטורופטית ומי שעוסקת בטיפול באירידיולוגיה - אבחון בריאותי בקשתית העין. העיניים, לטענת תמיר, הן באמת ראי הגוף והנפש - בהרבה יותר מהמובן הפואטי המקובל. העיניים הן ביוגרפיית חיינו, הסי-טי של גופנו. הן מספרות על מחלות גלויות וסמויות המקננות בנו, על טראומות נושנות, נטיות תורשתיות, בעיות תזונתיות, חוסרים ומועקות נפשיות. למעשה, העיניים יכולות לשמש כמפת הדרכים האורגנית של תולדות חיינו. לכל עין קשתית, ועל פי האירידיולוגיה, מכילה הקשתית מידע רב על אודות מצב בריאותו הפיזית והנפשי של האדם.

הגוף מאותת

"אירידיולוגיה" פירושה "תורת הקשתית" ביוונית. המחקר בנושא התחיל בשנת 1861, כאשר גילה הרופא ההונגרי ד"ר וון פזקלי נקודה שחורה בקשתית העין של ינשוף שאחת מכנפיו נשברה. בתהליך הריפוי הבחין כי הנקודה השחורה כוסתה דוק לבן והוקפה בשוליים לבנים. אבחנתו קיבלה אישוש כאשר גילה את היווצרותן של רקמות חיבור דלקתיות באזורי שבר. כרופא בבית חולים, החל פזקלי לצפות בעיניהם של חולים לפני ואחרי ניתוחים. הוא גילה שבכל ניתוח כירורגי הופיעו כתמים שחורים בקשתית באזור הרקמה הנגועה - כשכל סימן חדש בקשתית מייצג איברים ורקמות פגועים בגוף. בהתאם, החל פזקלי ליצור תרשים של הקשתית שבו קיבלו כל איבר ומערכת מיקום משלהם בתוכה.

בהמשך נכתבו בנושא ספרים, פותחו תרשימים נוספים של קשתית העין, השיטה הפכה לתורה מקובלת, והאירידיולוגיה משמשת כלי לאבחון מקדים הנזקק לבדיקות מעבדה שיוכיחו את ממצאיו בהמשך. יעילותה של האירידיולוגיה, טוענים חוקרים, מתבטאת בגילוי מוקדם של חולשות, רעלים ודלקות, והיא יכולה לחשוף שינויים ברקמות הגוף הרבה לפני שאלו יגיעו לשלב ה"מחלה". ככלל, מסוגל אבחון אירידיולוגי לגלות חוליים שטרם התפרצו בגוף אדם בריא. יש לאירידיולוגיה היכולת לסמן חולשות - מולדות ונרכשות - וכן עמידות בפני מחלות וקווי אישיות. הכל, מתברר, רשום בקשתית.

"איברים מדברים ריגשית". ד"ר שלומית תמיר                  (צילום: תומריקו)

כיום משמשת האירידיולוגיה כלי נוסף לצד שיטות אבחון קונבנציונליות. "ברמה הגופנית", אומרת ד"ר שלומית תמיר, 35, יו"ר ארגון האירידיולוגים הקליניים בישראל, "קשתית העין מגלה לנו נטיות תורשתיות שקיבלנו מהורינו. האירידיולוגיה חושפת בפנינו את רמת חסינותו של האדם בפני מחלות על ידי מארג הסיבים שבקשתית. ככל שהמארג פחות צפוף, כך רמת חסינותו פחות חזקה. ברמה האישית, ניתן ללמוד מהקשתית על כישורים מנטליים של המטופל: זיכרון, דיבור, כושרם של חושים (ריח, שמיעה, טעם, ראייה), כושר פיזי, חיי מין וסוג האישיות: אופטימית, פסימית, אדישה, חברתית, מלנכולית, עצבנית או רגישה. הרמה האישית משפיעה על המצב הגופני ובמקרים רבים רואים קשר ישיר בין הפרעות אישיות לחולשות גופניות.

אחרי ספר ראשון שכתבה בנושא ("אירידיולוגיה, אבחון בריאותי בקשתית העין, הוצאת "אסטרולוג"), עומדת תמיר להוציא בקרוב ספר שני, "מה אומרות עיניך" (הוצאת "פוקוס", כשאת השם נתן המו"ל והמטופל רם אורן). הספר החדש עוסק בשיטת האירידיולוגיה הרגשית שפיתחה, שיטה המבקשת לאבחן בדייקנות את כל תחלואי האדם - גוף ונפש - באמצעות הסתמכות על הקשתית והממצאים הפיזיים והנפשיים המתגלים בה, כלומר על מפה רגשית המקבילה לזו הפיזית, שגם היא נפרשת בקשתית.

"הרפואה המערבית", טוענת תמיר, "מזניחה את ההשפעה העצומה שיש להיבט הרגשי על ההיבט הפיזי. הבדיקות הקונבנציונליות מדברות על ערכים וכמויות, אבל רגשות אינם יכולים להימדד בצורה כזו ולכן לא נלקחים בחשבון.

בדיקת הקשתית, מאידך גיסא, מאפשרת זאת. על פי האירידיולוגיה הרגשית, איברים 'מדברים' רגשית, וכשאנו לא מקשיבים להם, הם מאותתים לנו בכאב פיזי. בעיות במערכת העיכול, לדוגמה, נובעות מחוסר היכולת שלנו לעכל או להתמודד עם החיים. מומחים רבים מציינים שמחלת המאה היא עצירות. לפי האירידיולוגיה מדובר בעצם בעצירות רגשית, ואין ספק שהסתכלות שונה על החיים תקל על מערכת העיכול שלנו. כאבים בשלד, לדוגמה, מצביעים בין השאר על חוסר גמישות של האדם כלפי עצמו וכלפי הסביבה. כאשר מופיעים סימנים בעמוד השדרה, הדבר יכול להצביע על חולשה מסיבות פיזיולוגיות שונות - עקמת, אוסטיאופרוזיס, פריצת דיסק, שחיקת סחוסים וכד' - אבל כשמתבוננים במפה הרגשית של העין, ניתן לראות שהאזור הזה בקשתית מסמל את הגמישות והנוקשות של האדם בחייו.

"ריאות חלשות יצביעו על מחסור במרחב הנשימה בחיי האדם. אדם שנלקח ממנו המרחב על ידי גורם מסוים, כמו עבודה, הורים או בן זוג חונק, יחוש קשיי נשימה. שלשולים הם ביטוי לפסולת רגשית מודחקת. בעיות בערמונית אצל הגברים - וברחם אצל הנשים - קשורות בקונפליקט רגשי כלשהו הקשור לתפקיד ההורות. הרגליים מסמלות יציבות במפה הרגשית, ובעיה של כאבים ברגליים מאותתת לנו לחשוב היכן אנחנו לא צריכים להיות. הברכיים מסמלות פחד במפה הרגשית. השכמות מסמלות נטילת אחריות, וכשהן כואבות עלינו לשאול את עצמנו האם אנחנו סוחבים יותר מדי אחריות על כתפינו וקורסים תחת הנטל".

גם בעיות בבלוטת התריס מאובחנות היטב אירידיולוגית. "בלוטת תריס מסומנת בקשתית מצביעה על חילוף חומרים לקוי", מסבירה תמיר. "בהתבוננות במקביל במפה הרגשית, בלוטת התריס מסמנת תחושות אשם וייסורי מצפון. מטופלות רבות בשנות ה-30 ומשהו שסובלות מתפקוד לקוי של בלוטת התריס מודות שקיים בהן הרצון לתפקד לבד בכל תחומי החיים, ללא עזרה, ללא האצלת סמכויות וללא תלות באדם אחר. הגוף מאותת באמצעות נשירת שיער ועייפות, ובלוטת התריס יכולה, בסופו של דבר, להישחק עד כדי חוסר תפקוד, כשהגורם הרגשי לכל זה הוא הרצון להיות מושלם.

תוחלת חיים? אין סיכוי

על פי האמבריולוגיה (תורת התפתחות העובר) העיניים הן האיברים הראשונים שמתפתחים אצל העובר. הן נוצרות כבר בגיל 22 יום, כחריצים בקיר קדמת המוח. לאחר ימים אחדים חריצים אלה יוצרים את האיברים האופטיים, שמתרחבים יחד עם שכבת האקטודרמה החיצונית, שהופכת בהמשך לרקמת עדשות. הקשתית, שהיא החלק הצבעוני הבולט שבאיבר הראייה (ובו מתמקדת התורה האירידיולוגית), מתפתחת אצל העובר בגיל חמישה שבועות, במקביל לחלקים חיצוניים נוספים של העין - הקרנית, הגוף הריסי והעדשה.

מלבד העובדה שהעיניים הן החלק הפתוח היחיד של המוח, הן מייצגות, מרגע היווצרות העובר, סימנים תורשתיים שונים, בהם רעלים שהועברו מהאם ורגשות קיצוניים כמו פחדים וכאב. כל אלה מוטבעים בקשתית העין. עובר שאינו חש בנוח לנוכח מצוקות רגשיות של האם ייוולד עם סימן תורשתי באזור בקשתית המכונה "אזור מקלעת השמש".

חלק מהאירידיולוגים טוענים שישנה משמעות מיוחדת גם לרגע היווצרות העובר, כלומר למפגש הביצית והזרע. ברגע המפגש, הם טוענים, נודעת משמעות לרגשות כמו כעס, דחייה, תשוקה ואהבה בכל הקשור להתפתחותו הרגשית העתידית של העובר, ובכן להתפתחות הקשתית שלו. גם רגע הלידה קריטי, ותוצאותיה של לידה בחדר רועש, מתוח או מואר באור חזק - או של לידה שהסתבכה - יכולות להישמר בתת-ההכרה.

"אחת המטופלות שלי סיפרה שהיא חווה לעתים תחושת חנק לא מוסברת", נזכרת תמיר. "לאחר הסתכלות בקשתית ותשאול ארוך, התברר שנולדה

כשחבל הטבור כרוך סביב צווארה. מטופלת אחרת סיפרה שהיא חווה רצון עז לחופש בלתי מוגבל. במהלך הטיפול נודע לה שנולדה כפג על סף סכנת חיים, ובמשך כמה חודשים שהתה בחדר מבודד. היא הדגישה שעד היום היא חולמת חלומות שבהם מופיעים אנשים בחלוקים לבנים שמכריחים אותה לשהות בחדר מבודד.

אבחון אירידיולוגי נמשך כשעה וחצי עד שעתיים ומחולק לכמה חלקים. החלק הראשון נמשך בין 20 ל-54 דקות ובמהלכו רושם האירידיולוג את הנתונים שנצפו בקשתית: צבע וגוון, אופי המארג הסיבי, מיקום הסימנים ומשמעותם וחלוקת אזורי המוח. האבחון מתבצע באמצעות פנס וזכוכית מגדלת. ניתן גם לצלם את קשתית העין במצלמה דיגיטלית ולסקור את התמונה במחשב. החלק השני כולל שיחה קצרה בין האירידיולוג למטופל, שבמסגרתה מוסברות למטופל מסקנות האיבחון בקשתית. החלק השלישי הוא תשאול מעמיק של המטופל, שנמשך כחצי שעה נוספת. רק בסיום האבחון מגיע האירידיולוג למסקנות סופיות על סמך מסקנותיו ותשאול המטופל. על בסיס כל אלה נקבע הטיפול.

"הפילוסופיה מאחורי האירידיולוגיה טוענת שכל מחלה נוצרת מפסולת הגורמת לחוסר איזון באיברים ובמערכות השונות בגוף", מסבירה תמיר. "רוב האירידיולוגים דוגלים בשיטות טיפול הכרוכות בניקוי הגוף באמצעות סוגי צום שונים, ניקוי המעיים בשיטת ה'קולוניקס' ושטיפות מעיים שונות. יהיו מטפלים שיסתפקו בתפריט תזונה מסוים לתקופה ממושכת ויהיו כאלה שישלבו בין השיטות השונות. אני אישית מאמינה בתזונה המנקה את הגוף מהאלרגנים השונים ובכך מאזנת את הגוף, ובמקרה הצורך, גם בצום. מיצי ירקות עושים נפלאות, ופורמולות שונות של צמחי מרפא יגבירו את הניקוי במערכות השונות ויחזקו חלק מהן.

תני לילדה להתפרק

באמצעות אבחון אירידיולוגי קושרת תמיר גם בין בעיות רגשיות לבעיות במערכת המין. דחייה מבן זוג וחוסר רצון באינטימיות זוגית, לדוגמה, יזמינו, לדבריה, קנדידה נרתיקית. בעיה בזוגיות תבוא לידי ביטוי בשחלות ובאשכים.

"אחת הנשים שהגיעו אליי סבלה מדלקות נרתיקיות חוזרות ומטפילים במעיים, שהשפיעו על הנרתיק, נזכרת תמיר. "בהיבט הרגשי מצאנו כעסים רבים כלפי בן זוגה. הכעסים במערכת הזוגית באו לידי ביטוי בפטרייה נרתיקית, ששימרה אותם בכך שכעת הם לא יכלו ליהנות גם מיחסי מין".

במקרה אחר הגיעה לקליניקה של תמיר ילדה בת 12, מלווה באמה. "הילדה", תיארה האם, "סובלת מכאבים חזקים בפרקים והרופאים לא מוצאים אצלה שום דבר".

"הסתכלתי בקשתית שלה, מספרת תמיר, "ובמקביל עקבתי אחרי ההתנהגות של האם. אמא שלה לא הפסיקה להגיד לה: שבי ישר, תעמדי זקוף, תסדרי את השערות והערות מסוג זה. בשלב מסוים הוריתי לילדה לצאת החוצה וביקשתי לאבחן את האמא".

בשיחה עם האם התברר כי היא ובן זוגה המבוגרים עלו מרוסיה, וכי זוהי בתם היחידה. הם מכריחים אותה ללמוד בלט, לרקוד ארבע שעות ביום, להתאמן בקביעות, לאסוף את השיער באופן הדוק. "אמרתי לאמא שלה: דבר ראשון

שאת

עושה זה לתת לה ללמוד מחול מודרני, ג'אז, להתפרק. אחר כך את מרשה לה לבלגן את החדר, להיות עם שיער פזור. הילדה לא יכולה לחיות עם כל כך הרבה גבולות, וכאבי הגוף הם הביטוי ללחץ שהיא נתונה בו. די, תנו לה להשתחרר. ובאמת, אחרי תקופה של שינוי בהתנהגות וגישה חדשה כלפי הילדה, הכאבים נעלמו.

דלקות גרון חוזרות ונשנות הן סימפטום נפוץ אצל ילדים, והורים רבים מגיעים איתו לתמיר אחרי שניסו הכל. "כשאמא מספרת לי: תשמעי, יש לילד דלקת גרון ושום דבר לא עוזר, הרופא אמר לי לתת לו כפית אנטיביוטיקה למניעה, אני ישר אומרת לה: תעזבי את האנטיביוטיקה, תפתחי לו את הביטוי. הגרון כואב לו בגלל שהביטוי האישי שלו חסום. אזור הגרון מסמל את יכולת ביטוי הרגשות. הרבה ילדים שסבלו בצעירותם מכאבי גרון ומדלקות חוזרות ונשנות גילו שברגע שעמדו ברשות עצמם והיו בעלי יכולת לבחור ולהשמיע את קולם, הכאבים נעלמו.

"דלקות גרון על רקע ויראלי והחיידק סטרפטוקוקוס אינן בוחרות סתם ככה להתארח בגרון. כשזה קורה, מדובר במקרה של חסך רגשי, וללא טיפול הולם, הכאב בגרון יחזור שוב ושוב. אדם המתקשה לבטא את עצמו מרגיש מנוכר לסביבתו בגלל התחושה שהאנשים הקרובים אליו אינם מבינים או מקבלים אותו. צריך לאפשר לו לבטא רגשות - בציור, שירה, תנועה, כתיבה - אחרת יתפתחו בעיות גרון. הסיבה שכאבי גרון חוזרים תוקפים דווקא ילדים בגילאים הצעירים היא חוסר היכולת שלהם להתבטא כפי שהיו רוצים. לכן אני מייעצת להורים: עיזרו לילדים להתבטא בכל תחומי החיים ואפשרו להם להיות מה שנועדו להיות.

מטופלת בת 28 של ד"ר תמיר הגיעה אליה כשהיא סובלת מעייפות כרונית. סקירת קשתית העין שלה העלתה סימנים על הבלוטות האנדוקריניות - בלוטת התריס ובלוטת האדרנל - ומערכת העיכול; הבלוטות סומנו בחללים אפורים ומערכת העיכול סומנה בצבעים כהים.

מבחינה אירידיולוגית מעידים הסימונים הללו כי המטופלת סובלת מפסולת במערכת העיכול ושחיקה של הבלוטות האנדוקריניות שגורמות לעייפות. אלא שלהיבט הרגשי, טוענת תמיר, נודעת גם כאן חשיבות קריטית.

שיחות עם המטופלת העלו כי מאז ומתמיד לקחה על עצמה את תפקיד האם, וגם טיפלה באחיה הקטן ממנה בשלוש שנים. היא ששלחה אותו לגן ולבית הספר, האכילה אותו, הכינה איתו שיעורים, שיחקה איתו ורחצה אותו. היא לא זכרה כלל שבילתה לבדה עם עצמה או עם חברות. הוריה עבדו שעות רבות מחוץ לבית, חזרו תמיד מאוחר, ולעתים קרובות היתה אמה כועסת עליה על שלא ביצעה את מטלות הבית כנדרש. בצבא החל גופה לאותת על עומס יתר. היא חלתה, למשל, במחלת הנשיקה. אבל רק בגיל מבוגר יותר, כשחשה סחוטה, פנתה לייעוץ.

קשתית עין מאוזנת

"לאחר אבחון של אלפי זוגות עיניים", אומרת תמיר, "אני יכולה לומר בביטחון שאין קשתית עין בריאה, אבל יש, לעומת זאת, קשתית עין מאוזנת. קשתית כזו היא קשתית שלא נראות בה חולשות נרכשות הנובעות מפסולת פיזית, כמו תזונה לקויה, תרופות, זיהום אוויר וכימיקלים או מפסולת רגשית כמו כעסים, פחדים, יצרים לא מאוזנים, קנאה, שנאה, רצון לנקמה, פסימיות ועוד.

מה האירידיולוגיה לא מאפשרת? אין לה דרך לנחש את תוחלת חייו של אדם, למרות יכולתה לאבחן את מצב הרקמות בגוף. גם הריון לא נרשם בקשתית. איברים שהוסרו, מאידך גיסא, עשויים עדיין להיות מיוצגים. לא ניתן גם לאבחן חולשה המאוזנת על ידי תרופות, כמו לחץ דם המטופל תרופתית. ניתן לראות כולסטרול, אך לא ניתן לראות את ערכיו, והמצב דומה לגבי לחץ דם וסוכרת.