נלחמים במחלות החורף: מזון לחיזוק המערכת החיסונית

בתי החולים הכריזו על מצב חירום, המחלקות הפנימיות כורעות תחת העומס. בחורף הזה היכתה בנו השפעת בלי רחמים. נדמה שהווירוסים והחיידקים רק התחזקו ולנו פשוט אין מענה. כנראה ששכחנו שדווקא לתזונה שלנו יש השפעה על ההגנה העצמית מפני מחלות החורף.

לכולנו ברור הקשר בין מחסור במרכיבים חיוניים בתזונה לבין פגיעה בתפקוד המערכת החיסונית והגברת הפגיעָת שלנו למחלות זיהומיות. מסתבר שלמרות המודעות שלנו – ברגע שאנחנו חולים, אנחנו נוטים לשכוח את זה ומתייחסים רק לתרופות ולאנטיביוטיקה. אנחנו שוכחים שמה שהופך את החיידקים לאלימים יותר הוא סביבת הגוף שלנו: האנטיביוטיקה, הזיהומים, הלחץ הנפשי שבו אנחנו שרויים וההגנה הטבעית שלנו, שמושפעת באופן משמעותי מהמצב התזונתי ומאיזון החיידקים שלנו.

גם אם אנחנו מודעים לחשיבות של תזונה נכונה למניעת מחלות לב, השמנה וסוכרת, אנחנו לא מודעים מספיק לתזונה כמונעת מחלות חורף. כדי לא להגיע למצב חירום של המערכת החיסונית, עלינו לצייד את עצמנו לקראת ובמהלך חודשי החורף בכל רכיבי התזונה החיוניים, על ידי תזונה מגוונת ובריאה, ובמידת הצורך גם להוסיף תוספי תזונה, במיוחד כאלה שחיוניים למערכת החיסון.

חיידקים אלימים יותר

לאחרונה הוכח שמחסורים תזונתיים יכולים גם לגרום לכך שהווירוס התוקף ישתנה ויהפוך לאלים יותר. לדוגמה, מחסור בסלניום עלול לגרום לכך שווירוס אלים ברמה בינונית יהפוך לווירוס בעל אלימות גבוהה. עכברים שהוזנו מראש בדיאטות חסרות סלניום והוזרקו בווירוס 'שפעת בנגקוק' (H3N2), שבדרך כלל גורם לדלקת ריאות בינונית, סבלו מדלקות חמורות יותר ולזמן ארוך יותר. באותם עכברים נמדדה הגברה של מדדי הדלקת ושל התגובה החיסונית, ועלתה האלימות של הווירוסים. לווירוסים שנלקחו מריאות של עכברים חסרי סלניום היתה פתולוגיה גדולה יותר מאשר מעכברים שקיבלו סלניום. כלומר, כל מעגל ההדבקה היה 'רגוע' יותר בסביבה תקינת סלניום.

עוד הוכחה לחשיבותה של התזונה בהקשר הזה נמצאה באוכלוסייה המבוגרת של בני 65 ומעלה. אצל מבוגרים יש המלצה חד משמעית לקבל חיסון נגד שפעת. מצד שני, יש להם נטייה לתזונה חסרה. בבדיקה של מטופלים מעל גיל 65, שקיבלו חיסון נגד שפעת וכן תוסף מזון שכלל מספר מרכיבים תזונתיים, נמצא שהתוסף הגביר את התפקוד החיסוני והוביל למספר מועט יותר של ימים עם תסמינים בדרכי הנשימה העליונות. רמת הנוגדנים אחרי חיסון נגד שפעת היתה גבוהה יותר אצל אלה שקיבלו תוספי אבץ וסלניום (עם או בלי תוספת ויטמינים). מספר המטופלים ללא זיהומים בדרכי הנשימה העליונות ובדרכי השתן היה גבוה יותר בין אלה שקיבלו את התוספים התזונתיים בנוסף לחיסון.

גם מצבים של דחק (לחץ, סטרס) מחלישים אותנו. בתנאי לחץ אנחנו מועדים יותר להצטנן ולחלות במחלות זיהומיות ואחרות. ידוע כבר שמצבי סטרס פוגעים בעמידות החיסונית, מכיוון שכאשר החיים בסכנה (וזו ההגדרה האבולוציונית לסטרס), המערכת החיסונית אינה בדחיפות עליונה, והחיידקים יכולים להתגבר עלינו בקלות.

מה שלא ידענו הוא שהלחץ גורם לחיידקים ולווירוסים להפוך לאלימים יותר, כיוון שהלחץ שלנו נתפס כנראה כסכנה לקיומם הם. במצב זה מתעוררים בהם גנים אלימים, שבדרך כלל הם רדומים, שמגדילים לדוגמה את יכולת החיידק להיצמד לתאים ברקמות הריריות שלנו, להשפיע על החיבור הבין תאי ולפלוש לגוף המארח.

כדי 'להרגיע' את החיידקים צריך גם להירגע בעצמנו וגם לדאוג למזון – כי בתנאי שקט נפשי ומצב תזונתי טוב אין להם סיבה להגברת האלימות. חשוב לזכור שלחיידקים או לווירוסים אלימים יש יתרון רק בתנאי שאין להם מתחרים. לדוגמה, לעיתים חיידקים פרוביוטיים יכולים להילחם ולהתמודד איתם.

רכיבי תזונה חיוניים

רכיבים שונים בתזונה דרושים כדי להגן על רקמות הציפוי שלנו מפני חדירת וירוסים וגם כדי ליצור נוגדנים ותאים לבנים, שמיידעים את מערכת החיסון על טיב הפולשים ואף בולעים ומפרקים אותם. בין הרכיבים המובילים בחשיבותם נמצאים הוויטמינים.

ויטמין A מגן מהדבקה ועוזר לשלמות הריריות ותאי הציפוי שמגינים מפני חדירת וירוסים וחיידקים. מקורות מזון שעשירים בוויטמין A: כבד, שומן חלב, חלמון ביצים ופירות וירקות צהובים.

ויטמין C תורם לשלמות הרקמות שמגינות מפני חדירה, תורם ליעילות בליעת הפולשים, לנטרול חומרי זיהום ולעמידות בלחצים בבריאות ובחולי. הריכוז הגבוה של ויטמין C בתאי דם לבנים מעיד על חשיבותו לחיסוניות. ויטמין C הוכח גם כבעל פעילות אנטי ויראלית ואנטי חיידקית. מקורות מזון שעשירים בוויטמין C: פלפל אדום וירוק, גויאבה, כרוב, כרובית, עגבניות, פרי הדר ותפוחי אדמה לא קלופים.

ויטמין E וסלניום מעכבים חמצון ונזקי חמצון, ובמחסורם יכולים גורמי המחלה להפוך לאלימים יותר. ויטמין E מגביר ייצור של לימפוציטים ומעלה רמות נוגדנים בדם. סלניום מגביר את יצירת הגורם החיסוני גמא אינטרפרון וגורם לעלייה במספר תאי הדם הלבנים, שמסייעים בתגובה החיסונית ואף בסילוק הווירוסים. השפעתו כמעכב חמצון וגורמי דלקת תורמת להגנה מפני הרס רקמות. מקורות מזון שעשירים בסלניום: דגים, בשר, אגוזי ברזיל ולחם מחיטה מלאה. מקורות מזון שעשירים בוויטמין E: שמנים של נבטי חיטה, כותנה, חריע, תירס, בוטנים וסויה.

ויטמין 6 B תורם לכל פעילויות החיסון בתאים הלבנים שבבלוטת הטימוס. מקורות מזון שעשירים בוויטמין 6 B : דגנים וקטניות, פירות וירקות, בשר ודגים וחלב ומוצריו.

מינרלים: בנוסף לסלניום שהוזכר, גם ברזל תורם לשיפור תגובת נוגדנים לווירוסים ולהפחתת ההידבקות. מחסור בברזל, אפילו אם הוא לא נראה בערכי ההמוגלובין, עלול להשפיע משמעותית על המערכת החיסונית. מזון עשיר בברזל: בשרים, איברים פנימיים (כבד), ירקות ירוקים, קטניות ופירות מיובשים.

גם האבץ, שפועל במשולב עם ויטמין A, הכרחי לפעילות בלוטות החיסון ותאי החיסון, ליצירת הנוגדנים ולשלמות הרקמות המגינות. מזונות שהם מקור לאבץ: קטניות יבשות, פיצוחים ואגוזים, דגנים ומוצריהם, בשר וביצים.

חומצת האמינו ליזין תורמת באופן משמעותי להתמודדות עם וירוסים. היא מצויה במיוחד בבשרי עוף, הודו, בקר ודגים.

חיידקים פרוביוטיים: יש להם חשיבות רבה בכך שהם מעוררים את התגובה החיסונית ונלחמים בעצמם בחיידקים ובווירוסים, במיוחד תחת השפעת אנטיביוטיקה.

חומרי צבע צמחיים (פיטוכימיקלים): יש להם תרומה משמעותית בהגברת העמידות החיסונית. הם נמצאים בירקות ופירות ובעשבי מרפא כמו תה ירוק, אכינצאה, אסטרגלוס, ג'ינסנג ועוד רבים אחרים.

חשוב לזכור: אנחנו זקוקים לכל המכלול התזונתי הזה כדי לתפקד ביעילות. לכן, לקראת החורף ובמהלכו, חשוב להקפיד על תזונה נכונה ועשירה עוד יותר. חשיבותה גדלה במיוחד כשסימני השפעת מתחילים להופיע (למרות שלרוב בשלב הזה התיאבון פוחת), מכיוון שההתגוננות של הגוף ותיקון ההרס שיצרה המחלה מצריכים עוד יותר חומרי מזון.