על אירוע מוחי בגיל צעיר: בעקבות המוות בספינינג
איך קורה שאשה צעירה בת 43 לוקה באירוע מוחי בזמן אימון אינטנסיבי בחדר הכושר? האמנם אפשר היה למנוע את מותה? האם יש סימנים מקדימים? הנוירולוג פרופ' תמיר בן-חור, מספר ל-ynet על כל הסיבות לאירוע מוחי בגיל צעיר, בעקבות מותה של נאוה שמש
ביממה האחרונה זכו 6 בני אדם בחיים חדשים, בעקבות תרומת איבריה של נאוה שמש בת ה-43 מחולון, שנפטרה
כתוצאה מאירוע מוחי במהלך שיעור ספינינג (ראה מסגרת). האם יש סימנים מקדימים לאירוע מוחי? מדוע אנשים צעירים לוקים בו? ואיך אפשר למנוע אותו?
עין כרם, מספר הבוקר בשיחה עם ynet על שתי הסיבות האפשריות למצב כזה – דימום מוחי ואוטם מוחי – ומסביר מה, אם בכלל, אפשר לעשות כיצד למנוע שבץ בגיל צעיר.
פרופ' תמיר בן-חור, נוירולוג בכיר במחלקה לנוירולוגיה במרכז הרפואי "הדסה"
הסיפור הטראגי
מתה בזמן שיעור ספינינג, המשפחה תרמה את איבריה
עופר מאיר
נאוה שמש, בת 43 מחולון, סבלה בשנה האחרונה מכאבי ראש עזים שלא נמצאה להם סיבה. לפני שבועיים, בזמן שיעור ספינינג, לקתה בשבץ מוחי ואיבדה את הכרתה. שלשום, כשאפסו הסיכויים לחייה, החליטו בני משפחתה ביוזמתם לתרום את איבריה להשתלה. "נאוה נתנה לאחרים במשך כל חייה, והמשיכה את מעשיה הטובים גם במותה", מספר בעלה. 6 חולים זכו אתמול לחיים חדשים
אפשרות ראשונה – דימום מוחי
"לגבי סיכון שכרוך במאמצים מיוחדים", הוא אומר, "אפשר להגיד שהסיכונים הם בעיקר קרדיאליים, כלומר סיכונים ללב, ולא כל כך סיכונים למוח. כאשר אסונות כאלו קורים זה ברוב המקרים בעיה בלב. למשל, דבר אופייני, זה מישהו שהיה לו מום לב שלא היה ידוע לו עד אז ובמאמצים רגילים לא הייתה כלל בעיה. אותו מום יכול, כאשר נעשים מאמצים פיסיים מיוחדים, לגרום להפרעת קצב קטלנית ולמוות".
"זאת הסיבה הנפוצה למוות פתאומי בזמן מאמץ גופני ניכר", הוא אומר, "זה קורה בעיקר אצל ספורטאים, כמו במקרה של שחקן מכבי תל אביב מני לוי שהתמוטט על המגרש בזמן משחק מול בית"ר ירושלים בעקבות מום לבבי. לכן היום אנשים שעושים פעילויות ספורטיביות עם מאמץ קיצוני – צריכים לעשות בדיקה כללית, כולל הערכה של הלב".
"פעילות גופנית היא מבורכת אם היא נעשיית במידה", הוא מדגיש. "אדם שאיננו מורגל במאמצים פיסיים ניכרים – ועושה בבת אחת מאמץ שהוא גבוה, זה מאוד קיצוני, ועלול לגרום למצבים קשים. לכן דברים צריכים להיות גם מדורגים וגם תחת בקרה. זאת הסיבה הנפוצה ביותר למוות פתאומי במאמץ אצל אנשים צעירים".
"אצל אנשים מעל גיל 45", אומר פרופ' בן-חור, "בוודאי שנכנסות לתמונה כבר בעיות רפואיות כמו טרשת העורקים, שיכולה לגרום בזמן של מאמץ גופני אדם להתקף לב, אם המאמץ נעשה בצורה לא מדורגת או בלתי מבוקרת. גיל 43 נחשב צעיר לנשים, ולגבי גברים זה כבר בהחלט בתחום הגבולי".
"בהקשר של מאמץ ואירוע מוחי פתאומי – הדבר הכי נפוץ זה דימום תוך-מוחי. גם כאן מדובר במום בכלי הדם – או מפרצת (פגם בדופן של העורק שמחליש את הדופן, ואז הדם יכול לפרוץ החוצה ולדמם – ע.מ.), שיכולה לקרות במאמץ ניכר שמעלה את לחץ הדם וגורמת להתפוצצות של המפרצת ולדימום. זה יכול לקרות במאמץ גופני קיצוני, וגם בזמן קיום יחסי מין, למשל".
"הדימום הוא דימום במוח שיכול להיות דימום קל", הוא מפרט, "ועד לדימום קטלני שמביא למוות. בדימום קל, החולה מקבל כאב ראש חזק ואז מגלים אותו, מחפשים את המפרצת, מוצאים אותה ומטפלים בה בדחיפות, משום שהדימום הבא היה יכול להרוג אותו. במידה והדימום הראשון היה בבחינת איתות זה מצב יחסית דחוף שבו אנחנו מצנתרים את החולים, סוגרים להם את המפרצת, וזה מונע דימום חוזר ומציל את חייהם".
"מקרה שני של דימום מוחי הוא מלפורמציה וסקולרית (שינוי בצורה) של כלי הדם, שהוא דבר שמתפתח עם הגיל באחוז מסויים של האוכלוסייה. חלק מהמלפורמציות כרוכות בסיכון מוגבר לדימום מוחי, של אחוזים בודדים בשנה. באנשים האלו מטפלים באמצעות ניתוח, הקרנה או צנתור – אם כמובן מאבחנים ומגלים שיש מלפורמציה".
אפשרות שנייה – אוטם מוחי
"האפשרות השנייה למוות פתאומי כתוצאה מאירוע מוחי בזמן פעילות מאומצת הוא של אנשים שעברו אוטם מוחי", מסביר הנוירולוג הבכיר. "מדובר בטרשת עורקים – שנובעת מיתר לחץ דם, סוכרת, עישון, רמות שומנים גבוהות בדם וכולסטרול גבוה. אותם גורמי סיכון שמגבירים את הסיכון ללקות בהתקף לב הם גם רלוונטיים לאירוע מוחי. במקרה הזה נחסמים כלי דם, ואיזורים במוח מנותקים מאספקת הדם שלהם ומתים".
"במידה וזה היה אוטם מהסוג הזה", הוא מעריך, "זה כנראה קרה בכלי הדם הראשי שמספק דם לגזע המוח, ואז החסימה שלו בגלל קריש שמתיישב שם יכולה לגרום לאובדן הכרה מיידי, ולרצף של אירועים שמביא לחוסר תפקוד ולמוות".
"אוטם באנשים צעירים יכול לנבוע גם מקרישיות יתר", מדגיש פרופ' בן-חור. "קרישיות יתר יכולה להיות מצב מולד, מחלה נרכשת (כמו תסמונת אנטי פוספוליפיד) או בעקבות נטילת תרופות. למשל, טיפולים הורמונליים וגלולות למניעת הריון מגדילות במידה קלה את הסיכון לקרישת יתר. ברוב המקרים האלו הגלולה לבד לא מספיקה, אבל אם יש משהו נוסף כמו עישון וכמו נטייה מולדת קלה, שלבדה לא הספיקה – זה מצב שיכול לגרום לקרישת דם ולאירוע מוחי, כמו במקרה של החיילת מכרמיאל לפני כמה ימים. עניין נוסף שבא בחשבון הוא פגמים בלב שגורמים להיווצרות קרישי דם בלב, שנוצרים בו ומגיעים למוח".
"אין שום הגיון לעשות סקר אוכלוסייה מקיף של כל גורמי הסיכון האלו", הוא מרגיע, "כי יש המון גורמים שונים וכי הדברים האלו הם מאוד נדירים. אנשים לא צריכים לחיות בחרדה. כאשר זה קורה, בחלק גדול מהמקרים זה קורה בצורה קלה, נותן איתות של אזהרה, ואומר לנו – את החולה הספציפי הזה אנחנו צריכים להפוך כדי למצוא את הסיבה לאירוע ולטפל בה".
"ואז", אומר הנוירולוג, "אם גילית את אותה הפרעה – בלב, נטייה לקרישיות יתר או אותו פגם וסקולרי ששם את החולה בסיכון לדימום – אפשר לטפל בזה. אם איתרע מזלו הטוב של אותו אדם, היה אירוע קל שהוא מבחינתנו 'איתות אזהרה' שמאפשר לנו לטפל בו. אבל לעתים יש גם טרגדיות: אדם בריא לחלוטין שאין דרך לדעת מראש שהוא בסיכון, עובר אירוע פטאלי, ומת".
לפנייה לכתב/ת 
מום בלב יכול להפתיע. פרופ' תמיר בן-חור
צילום: אבי חיון
נאוה שמש ז"ל. אירוע מוחי בשיעור ספינינג
צילום רפרודוקציה: אביגיל עוזי
מומלצים
