לזכרו של דודו גבע

המאייר דודו גבע נפטר אתמול (15/02/2005) לאחר התקף לב פתאומי. גבע ייזכר בעיקר בגלל דמותו המיתולוגית המאויירת של הברווז שהמציא וכיכבה בכל מיני סיטואציות גרפיות בעיתון העיר ובפרסומים אחרים בהם גם ספרים.

גבע גם ייזכר כאחד שהיה תמים, תמים מדיי, באופן שבו לקח השראה מיצירות שמקורן בארה"ב ועשה להם גירסה מקומית ישראל. בראיונות עבר בעיתונות הודה גבע כי דמותו של דונלד דק, אותו ברווז של חברת וולט דיסני, היוותה השראה לרבים מיצירותיו ולדמותו של הברווז שיצר, מובי דק.

את חברת וולט דיסני, פתיחות הלב הזו לא הרשימה. האחרונה החליטה לבקש צו מניעה נגד גבע ולמנוע בעדו מלהוציא ספר ובו דמותו של הברווז הישראלי פרי מכחולו.

בשנת 1991 עתרה חברת וולט דיסני לבית המשפט המחוזי בתל אביב כנגד דודו גבע (תיק אזרחי 2221/91). זו טענה להפרת זכויות יוצרים שלה ביצירה מוגנת שבבעלותה, אותו ברווז דונלד דק. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשתה של וולט דיסני, ואסר על דודו גבע להמשיך ולעשות שימוש בדמות הברווז שיצר, מובי דק. בית המשפט חייב את גבע לשלם הוצאות משפט לחברת וולט דיסני בסך 7,500 ש"ח. פסק הדין ניתן ביום 29 אפריל 1992.

גבע לא השלים עם הפסיקה וערער לבית המשפט העליון (רעא 2687/92). בית המשפט דן בהרחבה בנושא זכויות היוצרים, הזכות המוסרית על יצירה, שימוש הוגן ושימוש מפר ובעוד מונחים משפטיים שאינם נחלתם של קריקטוריסטים תמימים, אלא של תאגידי ענק שדורסים כל אדם המקבל השראה מדמות מסחרית.

ביום 30 דצמבר 1993 דחה בית המשפט העליון את ערעורו של גבע וחייב אותו בהוצאות משפט בסך 10,000 ש"ח. על גבע נאסר לעשות שימוש בדמותו של מובי דק.

בראיה של שנות ה-2000, קשה היה שלא להבחין שלגבע נעשה עוול משפטי. הפסיקה נגד גבע מככבת היום בכל פסק דין ישראלי העוסק בהפרת זכויות יוצרים, בהן הפרות באינטרנט של משתמשים תמימים.

אם בקרוב אכן תצא לפועל תוכניתם של חברות התקליטים והמוזיקה בישראל, פסק הדין דיסני נגד גבע יככב בכל פסיקה נגד גולשים שילכו עד הסוף המר ולא יתפשרו עם חברת התקליטים כבר בשלב ההפחדה. למי שמתעניין בפסק הדין הארוך והמנומק, מוזמן לקרוא אותו כאן.