מספיק לחמם: אמנת קיוטו נכנסת לתוקף
לפי האמנה, שמטרתה מאבק בהתחממות כדור הארץ, יידרשו מעתה המדינות המתועשות להפחית את שיעור פליטת הגזים המזיקים ולעבור למקורות אנרגיה חלופיים ויקרים יותר. ארצות הברית איננה שותפה למאמץ, מסיבות כלכליות. מומחים טוענים שהיוזמה ממילא תניב הישגים זעומים. מנגד מזהירים מומחים אחרים: אם לא נעשה כלום נשלם את המחיר, נזקי הצונמי הם משחק ילדים לעומת מה שמצפה לנו אם נמשיך לתדלק ולנסוע בלי לחשוב
בצעד נדיר של אחדות בינלאומית, לאחר התגוששות דיפלומטית בת שבע שנים שטרם נאמרה בה המילה האחרונה, תיכנס היום (ד') לתוקף ברחבי העולם אמנת קיוטו למאבק בהתחממות כדור הארץ.
האמנה, עליה חתומות 141 מדינות, מחייבת 35 מדינות "תעשיתיות" לקצץ את כמויות הגזים המזיקים לסביבה שהן פולטות ולהביאן לרמות שנקבעו מראש. המטרה של המהלך היא להאט, הגם במעט, את "אפקט החממה", שלדעת מומחים מאיים להמיט חורבן על המערכת האקולוגית הגלובלית.
המדינות המפותחות התחייבו באמנה להפחית את שיעור פליטת הגזים כגון דו-תחמוצת הפחמן שנוצר משריפת דלק בתחנות כוח, מפעלים ומכוניות, בלפחות חמישה אחוזים מהשיעור שנמדד ב-1990, ולעשות זאת עד תאריך היעד של שנת 2012.
כל מדינה שאישררה את האמנה התחייבה לעמוד בשיעור סף של פליטת גזים שנגזר על פי מידותיה ויכולותיה, זאת כדי שיחד יוכלו כולן לעמוד ביעד המשותף. גרמניה למשל, התחייבה שעד שנת 2010 יהיו רמות פליטת הגזים שלה נמוכות ב-21 אחוז מאלו שנמדדו ב-1990. יפן לעומת זאת, התחייבה לשישה אחוזי הפחתה בלבד.
האמנה נחתמה בשנת 1997 בבירתה ההיסטורית של יפן ומשם שמה, ביוזמת הארגון לשמירת הסביבה של האו"ם. נקבע שהיא תיכנס לתוקף רק לאחר ש-55 מדינות לפחות, המייצגות 55 אחוזים משיעור פליטת הגזים העולמית, יאשררו אותה. מדינות רבות הצטרפו ליוזמה מאז הכנס בקיוטו אולם רק כאשר עשתה זאת גם רוסיה, שאישררה את האמנה בנובמבר אשתקד, הושג הרף המתייחס לשיעור הפליטה העולמי, ונסללה הדרך לכניסתה לתוקף של התוכנית תוך פרק זמן של 90 יום – שמסתיים היום.
"למה סין פטורה?"
ואולם האמנה הפכה עד מהרה לזירת התגוששות בינלאומית, שרחוקה מאוד מהיעדים הגלובליים הנשגבים ושיתוף הפעולה האידילי אליו היא שואפת. את המכה המשמעותי ביותר בקרב הנחית נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש, שאחד הצעדים הראשונים בהם נקט כשנכנס לתפקידו בשנת 2001 היה להודיע כי ארצות הברית לא תאשרר את היוזמה, צעד השקול למשיכת החתימה עליה.
ארצות הברית טוענת שאין לה התנגדות עקרונית ליוזמה, אלא לאופן יישומה. הטענה המרכזית של ארצות הברית נוגעת לסעיף הקובע כי האמנה מחייבת בשלב הראשון של יישומה רק את המדינות המתועשות המפותחות, ולא את אלה המתפתחות.
בוש אמר - ומבקריו טענו שאילי הנפט האמריקנים והערביים והלובי החזק של יצרניות המכוניות מדברים מגרונו – שאין זה הוגן לדרוש מארצות הברית להניע מהלכים יקרים כדי לעמוד בדרישות המחמירות של האמנה, בעוד מדינות אחרות שפולטות גזים בשיעורים גבוהים פטורות לגמרי מהתוכנית. "במקום השני ברשימת המדינות שפולטות גזי חממה ניצבת סין אבל היא פטורה לגמרי מיישום האמנה...", אמר בוש בשעתו.
פרשנים הסבירו שהפטור שניתן למדינות כמו סין והודו מציב איום גדול מדי על התעשיה האמריקנית, שחוששת מאוד מההתעצמות הכלכלית שלהן. לטענתם, יישומה של התוכנית ועמידה ביעדיה – על ידי מעבר לשימוש במקורות אנרגיה חלופיים כמו אנרגית שמש, רוח, גז טבעי או אנרגיה גרעינית - תהיה משימה קשה ובעיקר יקרה הרבה יותר מהפירות שהאמנה מתיימרת להניב.
האמנה לא תעמוד בקצב ההתחממות
הספקנות באשר ליתרונות של האמנה לעומת החלופות האחרות, היא נושא שמומחי אקולוגיה ברחבי העולם מנהלים עליו מאבק מתמיד ורווי יצרים. הספקנים משליכים את יהבם על הנתונים היבשים. הם טוענים שאפילו אם תיושם האמנה במלואה – כלומר אם לא מחשיבים כרגע את החריגות שכבר צפויות בשנים הראשונות מצד המדינות המשתתפות – התוצאה החזויה תהיה הפחתה של עשירית מעלה בטמפרטורה של כדור הארץ עד שנת 2010. טענתם היא שזהו הישג זעום נוכח הערכות המומחים לפיהן חומו של כדור הארץ צפוי לעלות ב-1.4 עד 5 מעלות עד אותה שנה.
"אפילו אם תיושם האמנה לנצח, היא לעולם לא תעמוד בקצב ובהשפעות של התחממות כדור הארץ", אמר המדען הדני ביורן לומבורג, שכתב את הספר "שומר הסביבה הספקן". הוא טוען שישום האמנה יעלה 150 מיליארד דולר בשנה, ועדיף היה להשתמש בכסף הזה למיגור רעב, מגיפות כמו איידס ומלריה וחיזוק הסחר העולמי.
המצדדים ביוזמה מודים כי היא תשיג האטה קטנה מאוד במגמת ההתחממות של כדור הארץ, אבל טוענים שהמחיר של אי-עשיית דבר בנושא יהיה גדול שבעתיים מהמחיר של נקיטת יוזמות אקטיביות, ושממילא מדובר ב שלב ראשון בלבד, שאם יעלה יפה יוביל ליוזמות נוספות, יעילות יותר.
"קיוטו היא לבטח רק הצעד הראשון", אמר קלאוס טופפר, ראש תוכנית איכות הסביבה של האו"ם לסוכנות הידיעות רויטרס ערב כניסת האמנה לתוקף. "נצטרך לעשות יותר כדי להילחם בהתחממות המהירה של הכוכב הכחול והנהדר שלנו. זו תהיה משימה קשה. אבל אם מחשבים את המחיר של עשיה לעומת המחיר של אי-עשיה רואים שזוהי השקעה טובה", הוסיף.
אבל גם המצדדים מכירים בעובדה שלא מדובר רק ביוזמה סביבתית אלא במאבק פוליטי וכלכלי קשוח, ושאם ארצות הברית לא תשנה את עמדתה ותצטרף ליוזמה סיכוייה לשרוד אחרי תום השלב הראשון ב-2012 קלושים.
"קיוטו לא תעבוד אם ארצות הברית לא תצטרף", אמר מומחה בריטי. הוא הסביר שלסין והודו, שעל פי התחזיות שיעורי הפליטה שלהן רק יעלו ככל שיתעצמו כלכלית, לא יהיה שום תמריץ לעמוד ביעדים היקרים אם ארצות הברית תישאר בחוץ.
מדינת ישראל, אגב, אישררה את פרוטוקול קיוטו ב-12 בפברואר השנה, והצהירה על מחויבותה להירתם למאמץ העולמי.
המשמעות הכוללת של המהלך, לדעת המומחים, הרת גורל. דו"ח שפורסם לאחרונה בבריטניה גילה כי בתוך כעשר שנים, וקרוב לווודאי שאף פחות, יגיע העולם לנקודת האל-חזור של ההתחממות הגלובלית. הדו"ח מציין כי מידות החום הצפויות יגרמו לבצורת, גידול במגיפות, מוות היערות וכן להמסת קרחונים וכתוצאה מכך עליית גובה פני הים והיעלמות של רצועות חוף נמוכות. עוד טוענים המומחים כי ההתחממות תגרום לשינויים קיצוניים במזג האוויר ואולי אפילו לשינוי חסר תקנה של זרם הגולף באוקינוס האטלנטי, שתהיה לו השפעה הרת אסון על מערכות אקולוגיות רבות.
המומחים טוענים שאם הממשלות לא ישכילו להשקיע משאבים במציאת פתרונות אנרגיה חלופיים, המחיר של המשך פליטת הגזים יהיה כבד לא רק לסביבה שכן הממשלות עצמן יאלצו בעתיד להקצות כספים רבים למלחמה בבצורת, ברעב ובמחלות, להצלת איזורי החוף השוקעים תחת המים ולשיקום האזורים שייפגעו כתוצאה מריבוי סופות והוריקנים. בכל מקרה, אומרים המומחים, אנחנו נשלם את המחיר. השאלה היא האם בדרך נאבד גם את המקום היחיד בינתיים שאנו יכולים לחיות בו.
לפנייה לכתב/ת 
