חוק פינוי פיצוי עבר: ההתנתקות היא מעתה חוק

הכנסת אישרה אמש (יום ד') ברוב גדול את "חוק יישום תוכנית ההתנתקות", שזכה גם לכינוי חוק "פינוי-פיצוי" (להצעת החוק המלאה לחצו כאן ). אישור החוק, ברוב של 59 תומכים, 40 מתנגדים וחמישה נמנעים, מהווה למעשה את תחילתו של תהליך ההתנתקות.

• ועד רבני יש"ע: לחוק אין תוקף
  

ראש הממשלה, אריאל שרון, היה חבר הכנסת היחיד שנותר במליאה מתחילת ההצבעות על ההסתייגויות בשעה 14:00 ועד לאישור החוק, כמעט שש שעות אחרי. הכנסת דחתה את ההסתייגות של ח"כ מיכאל איתן לדחיית יישום החוק ב-21 יום כדי לגבש רוב למשאל עם. איתן אמר בתגובה, כי "יכול להיות שהממשלה מתקדמת לכיוון יישום תוכנית ההתנתקות. כך פוחת הסיכוי המעשי לגבש הסכמה על קיום משאל עם".

הממשלה החליטה למשוך את הסתייגותה ולקבל את הסתייגותו של חבר הכנסת חיים כץ (ליכוד) הקובעת כי תשלומי דמי הסתגלות יינתנו למפונים בנוסף לתשלומי הפנסיה. עלות הצעתו של כץ מוערכת בעשרה מיליון שקלים.

מחוץ למליאה קרעו ראשי מועצת יש"ע את נוסח החוק בצעד הפגנתי. לאחר מכן יצאו עשרות מפגיני ימין לכבישים, והציתו צמיגים בכניסה לירושלים, ליד חבצלת החוף ובכביש מספר 4. בהפגנות הללו נעצרו מספר מפגינים.

מייד לאחר אישור החוק בקריאה שנייה ושלישית, נדרש ראש הממשלה, אריאל שרון, להקים קואליציה חדשה כדי לגבש תמיכה בתקציב המדינה. אם לא יעשה כן, ממשלתו תיפול ועמה תוכניתו המדינית לנסיגה. ש"ס כבר הבהירה לו: אנחנו בחוץ. ואילו יו"ר שינוי, ח"כ יוסף (טומי) לפיד, הצהיר מנגד: "עכשיו, כשהחיזורים אחרי ש"ס עלו על שרטון, לא נותרה לשרון ברירה אלא להתעמת עם מפלגתו ולהקים ממשלת אחדות לאומית ליכוד-עבודה-שינוי".

איתם: זה טרנספר עם רוח גבית לטרור

הדיון על "חוק פינוי-פיצוי" היה סוער, אולם חברי כנסת מעטים נכחו במליאה לאורך היום. המשנה לראש הממשלה, שמעון פרס, אמר לח"כ יוסף (טומי) לפיד: "השנאה שלך לדתיים גברה על האהבה שלך לשלום. המשק צומח משום שהתחיל תהליך השלום. לעזאזל השלום, שתתחיל האינתיפאדה, שייחנקו כולם, טומי לפיד לא אוהב את אגודת ישראל". 

פרס תקף חריפות את רעיון משאל העם: "58 שנים מדינת ישראל עשתה מלחמות, ופתאום על עניין עזה רוצים משאל עם. אין שום סיכוי בעולם שאי פעם עזה תהיה חלק ממדינה יהודית.

מה אתם מבטיחים לנו? איזה צורה תהיה למדינת ישראל? אנחנו הבטחנו לעולם שאנחנו יוצאים מעזה עכשיו רוצים משאל עם כדי להפר את ההבטחה הזו. להגיד לעולם שהערבים רוצים שלום ואנחנו רוצים משאל עם?".

חבר הכנסת אפי איתם מהמפד"ל נשא נאום חריף: "מתחילים את הטיהור בשורות המפלגה ואחרי כן יוזמים פעולת הונאה של הבוחרים עצמם - ולאחר שהם אומרים את דברם אומרים להם אז מה אם אמרתם. אחר כך עושים מסע טיהורים בממשלה. עוד לא שולחים אותם למחנות, אבל אולי גם זה יגיע. ואחר כך מטהרים את מערכת הביטחון - מגרשים את ראש השב"כ, והרמטכ"ל משלם את מחיר האמירה שבטרנספר הזה יש משום רוח גבית לטרור... ומכינים את מחנות המעצר. מכינים גדרות תיל ושם יישבו מאות אלפי נשים וילדים. על זה ידונו אתכם, על זה בית הדין של ההיסטוריה יתבע מכם דין וחשבון".

ואילו השר חיים רמון מהעבודה אמר בנאומו: "הכוח הערכי של הציונות ינצח. לא הכוח המשיחי ההזוי. נווה דקלים זה חאן יונס, נצרים זה דיר אל בלח. אין גוש קטיף - יש עזה. עזה. עזה. עזה. ח"כ הנדל, אתה רוצה לספח את עזה ואני לא. זה כל ההבדל בינינו. אתה הלכת לספח את עזה ובעזרת השם אתה נכשלת".  

השרה ציפי לבני אמרה בדיון: "אני הגעתי למסקנה שכדי לקיים את כל הערכים שהתחנכתי עליהם אני צריכה לוותר על חלק מארץ ישראל, למרות ההכרה שלי

 בזכות של עם ישראל על ארץ ישראל כולה. קיבלתי את ההחלטה הזו מתוך כאב אמיתי, ומחשבה שאולי אני נותנת תקווה למיליוני בני עמי. זו עקירה וזה כואב - ואני עושה את זה מתוך אמונה שלמה שאני נותנת פה עתיד לילדים אחרים שייוולדו פה. אני עושה את זה למרות שחלק מחברי תנועתי אולי לא יתמכו בי בעתיד".

חוק פינוי-פיצוי שונה באופן מהותי מהצעת החוק שהכין משרד המשפטים, והוגש על ידי הממשלה. חברי הכנסת, ובראשם יו"ר ועדת חוקה, ח"כ מיכאל איתן (ליכוד), ח"כ יצחק לוי (מפד"ל), ח"כ אברהם שוחט (עבודה) וח"כ חיים אורון (מרצ - יחד) הצליחו לתקן סעיפים רבים בחוק בניגוד לעמדת הממשלה באופן שמיטיב עם המפונים. "הפיצוי הוא כעת פיצוי הוגן", הבהיר השר מאיר שטרית בדיון במליאה.

המשוכות הבאות של שרון: ישיבת הממשלה וחוק התקציב

לאחר שעברו אמש את משוכת החקיקה בכנסת, מתכוננים בסביבתו של ראש הממשלה למשוכה הבאה - הצבעה בממשלה על פינוי היישובים ביום ראשון. שרון מתייחס להצבעה זו כאל שלב תחילת ההתנתקות, שכן בנוסח שיובא בפני הממשלה כבר לא יהיה קיים הסייג לפיו "אין בהחלטה זו כדי לפנות יישובים".

לאחר ההצבעה, שעל פי ההערכות תעבור בממשלה, יישלחו המכתבים למתנחלים שיכללו את פירוט המקדמות הכספיות ואת הפיצויים שיקבלו כשיעזבו את בתיהם. עדיין לא ברור כיצד יצביעו השרים נתניהו, לבנת ושלום. בסביבת שרון אומרים כי "ייתכן והרעה תבוא דווקא מכיוון השר הכלכלי יותר". 

והתקציב? הנחת העבודה היא שאם שרון יצלח את המושב הזה של הכנסת, דבר לא יעצור את תוכנית ההתנתקות, וכדי להגיע ליעד הזה - צריך להעביר את התקציב עד 31 במרס. כדי שזה יקרה, חייב יהיה ראש הממשלה להיות מתואם עם שר האוצר. נתניהו יצטרך לקבל החלטה אם להפיל את ההתנתקות או לאשר את תקציב המדינה. במערכת הפוליטית מגדירים את המצב שנוצר כ"משחק פוקר" כדי לראות מי ימצמץ ראשון ויעניק את תמיכתו לתקציב, לצורך מימוש ההתנתקות.

עדיין אין רוב בקרב המורדים בליכוד להצבת אולטימטום לשרון "משאל עם או אי-תמיכה בתקציב". בשינוי השמיעו קולות של מוכנות ל"דיל" שיבטיח את תמיכתם או הימנעותם בהצבעה על התקציב תמורת תמיכה של הליכוד בחוקים הקשורים לדת ומדינה כמו ברית הזוגיות.

בסיעת יחד כבר מתגבש רוב שאסור להפיל את ההתנתקות על סוגיית התקציב. למרות ההצהרות הלוחמניות של ש"ס, עדיין לא נאמרה המילה האחרונה וש"ס לא סגרה את הדלת על תמיכה בתקציב, ללא הצטרפות לממשלה. ח"כ אלי ישי הסביר שאינו מעוניין בתפקידי שרים.

החרדים - בשני הפלגים של יהדות התורה תמימי דעים שיש לעמוד בהסכם התמיכה בתקציב המדינה, שהושג כבר לפני כמה חודשים. החרדים אינם רוצים להפסיד 290 מיליון שקלים, שהובטחו להם, ומעוניינים לטרפד חזרה אפשרית של שינוי.

הח"כים הערבים השתדלו בהצבעות האחרונות להתגייס לטובת תוכנית ההתנתקות, ולכן ייתכן מאוד שבשעת משבר ייחלצו לעזרתו של שרון.