ביהמ"ש גזר על שבס קנס של 50 אלף שקל

שמונה שנים וחצי לאחר שהוגש נגדו כתב האישום, בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר היום (ה') קנס של 50 אלף שקל על מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר, שמעון שבס. התשלום יהיה בארבעה תשלומים שווים. זאת לאחר ששבס הורשע בעבירה של מרמה והפרת אמונים בפרשת קידומה של עסקה ביטחונית עם מדינה זרה.

לאחר גזר הדין אמר שבס כי פעל למען המדינה. "צריך לבחון את המסלול בו במשך שמונה שנים וחצי התנהל מאבק משפטי בעניין. שמישהו יבחן את הדרך שעברתי, כדי לתקן טעויות בעתיד". לדבריו, היה פועל באותה דרך אם היה היום מנכ"ל משרד ראש הממשלה.

עורך דינו של שבס, מיכה פטמן, ביקש מבית המשפט לבטל את ההרשעה של שבס בעבירה של מרמה והפרת אמונים, אך נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט אורי גורן, קבע כי לא יוכל להיענות לבקשת עורך דינו.

השופט הביע ספק באשר לסמכותו של בית המשפט להורות על ביטול ההרשעה וקבע כי מסלול זה סוטה מן הדרך שהתווה בית המשפט העליון וחורג מן המנדט שניתן לו, רק גזירת עונשו של שבס. גורן הוסיף כי כלל משפטי ידוע הוא שהוכחת אשמתו של אדם גוררת את הרשעתו בדין וכי הימנעות מהרשעה או ביטולה נתונה רק למקרים נדירים ויוצאי דופן.

השופט הוסיף עוד כי הוא מסכים עם הטענה כי דרישת המדינה לעונש של קנס בלבד משקללת בתוכה את השיקולים להקלה בעונשו של שבס ואין מקום נוסף לביטול ההרשעה. "עם כל הכבוד למפעליו של שבס ולתרומתו הרבה במסגרת תפקידו כמנכ"ל משרד ראש הממשלה בנושאים בעלי חשיבות ורגישות לאומית, לנאמנותו ולמסירותו לראש הממשלה המנוח יצחק רבין ז"ל, אין בכוחם של כל אלה כדי להכשיר את דרכי התנהלותו הפסולות באירועים בכתב האישום. נראה כי אין צורך להכביר מילים על חומרת המעשים והשלכותיהם החברתיות מעבר למה שנכתב בפסק הדין בעניינו".

"טומאה זו יש לטהר"

השופט הוסיף: "קצה הנפש בטומאה שחדרה לשירות הציבורי ופשטה בקרב עובדיו ובכלל זאת  התופעה של יד רוחצת יד ושלא לשם ניקיון הידיים. טומאה זו יש לטהר ותופעות מסוג זה יש לעקור. נוכח דברים אלה אין מנוס מן המסקנה שביטול ההרשעה במקרה זה יחטיא את המטרה של בית המשפט העליון ושל מערכת האכיפה במאבק על טוהר השלטון".

שבס נאשם כי רקח עסקה עם שלושה אנשי עסקים ועם גורמים ממדינה זרה שלישראל אין קשרי חוץ עימה לביצוע השקעות מטעם אותה מדינה בתעשיות הביטחוניות של ישראל תמורת התרת ביקורו של נשיא אותה מדינה בישראל. את אנשי העסקים שבס הכיר היכרות מוקדמת מקצועית וחברית ואחד מהם אף היה מיופה כוח של שבס בחשבונות שלו.

שבס אמר היום כי "הדבר נעשה על דעת ראש הממשלה בתקופה שבה המערכות הביטחוניות קרסו, ורציתי לדאוג ל-5,000 מקומות עבודה.

"נכון שהיו קשורים בפרויקט חברים שלי, זו מדינה קטנה מאוד, הקהילה העסקית כל כך קטנה וכל בעל תפקיד מכיר כל כך הרבה אנשים. אני עשיתי לטובת המדינה ולא לטובת עצמי והרי אנחנו מדברים על משהו שלא קרה בכלל, אבל אם זה היה קורה 5,000 אנשים היו מתפרנסים מזה עד היום. כל מה שנותר מהאישומים נגדי זה כלום. אני זוכיתי זיכוי מוחלט, סבלתי הרבה ואני מצטער שזה מה שעשו. למעשה טוב שעשיתי".

העליון ביטל זיכוי קודם

הפרקליטות ביקשה לפני שבועיים לגזור על שבס את הקנס המירבי הקבוע בחוק - 67 אלף שקלים. ואילו עורך דינו של שבס ביקש אז מבית המשפט לגזור על מרשו קנס סמלי בלבד של שקל אחד, וזאת בטענה ששבס הואשם בתחילה בכתב אישום חמור ביותר, אך בסופו של דבר זוכה מרוב העבירות.

לפני קצת יותר מחודשיים הרשיע בית המשפט העליון את שבס בעבירות של מרמה והפרת אמונים, בפרשת קידומה של עסקה ביטחונית עם מדינה זרה ובפרשת האחים הקבלנים שולדנפריי.

הרכב מורחב של תשעה שופטי עליון בראשות הנשיא, השופט אהרון ברק, החליט לבטל זיכוי קודם של שבס בעליון, אשר התקבל כשנתיים קודם לכן מחמת הספק. "ניגוד העניינים שבו היה מצוי הנאשם בשתי הפרשיות פגע מהותית בטוהר המידות של השירות הציבורי", נימקו השופטים את החלטתם. בדעת יחיד היה המשנה לנשיא, השופט אליהו מצא, שביקש להותיר את הזיכוי בעינו.

באוקטובר 2000 הרשיע בית-המשפט המחוזי בתל-אביב את שבס בעבירות שיוחסו לו, בהן תיווך בעסקה הביטחונית מאחורי גבו של ראש הממשלה רבין ז"ל, תמורת סכום הנאמד ב-5 עד 10 מיליוני דולרים. אך מנכ"ל משרד רה"מ לשעבר ערער לעליון, ושם כאמור זוכה מחמת הספק. בפרקליטות מתחו ביקורת חריפה על הזיכוי והגישו בקשה לדיון נוסף - ובו, כאמור, השיגו הרשעה.

בפסק הדין, שהתקבל בנובמבר האחרון, הדגיש השופט ברק את חשיבות תחימת הגבולות בעבירת המרמה והפרת האמונים: "עובד הציבור הוא נאמן הציבור. משלו, אין לו ולא כלום, וכל שיש לו, למען הציבור יש לו. נאמנות מחייבת הגינות, יושר, ענייניות, שוויון, סבירות ואיסור הימצאות במצב של ניגוד עניינים... הגשמתם של אלה מחייב התנהגות על פי הדינים והנהלים, שמירה על אמון הציבור ועובדי הציבור ועל טוהר פעולותיהם. לשם הבטחת מטרות אלה בא האיסור הפלילי באשר להפרת אמונים. הוא בא למנוע התנהגות של עובדי הציבור שהיא מסוכנת לחברה ולסדרי הממשל. עובד ציבור המפר אמונים מכרסם בעבותות הקושרות אותנו כבני חברה אחת".