בגובה העיניים

אם צריך למצוא קו משותף בין הספרים הבאים, הוא מצוי ביחסם הבוגר של הכותבים לילדים באשר הם. התייחסות בוגרת לילדים היא קו מנחה שמוביל להעשרת עולמו של הילד ותפישתו העצמית. זה מתחיל בשימוש בשפה עשירה, אי הימנעות מנגיעה בנושאים מטרידים ובפחדים ולצד זה בפיתוח והעשרת הדמיון וחוש ההומור. בחמשת הספרים שלהלן נדמה לי שמצויים כל אלה.

בתגובות הקוראים שהגיעו למדור הקודם, שאלו רבים מדוע לא מצוינים הגילאים שאליהם מכוונים הספרים. הסיבה הפשוטה היא שלכל ילד יש קצב התפתחות וקריאה משלו, תחומי עניין שונים ונקודות חיבור אחרות לתכנים. גם הוצאות הספרים עצמן מעדיפות בדרך-כלל שלא לתחום גילאים מאותה הסיבה בדיוק. הבחירה שלכם.

"האפרוח העשירי" מאת: נתן אלתרמן, איורים: דני קרמן, הוצאת הקיבוץ המאוחד, מחיר מומלץ 59 שקל.

החודש ימלאו 35 שנה למותו של נתן אלתרמן, ובהוצאת הקיבוץ המאוחד מציינים את האירוע בהוצאה מחודשת ומלאת חן של "האפרוח העשירי", ספר הילדים הראשון שכתב ופרסם. בשפתו העשירה והציורית, בחידודי לשון, הומור ושנינה ובחריזה משובחת כהרגלו, מביא המשורר את סיפורו של האפרוח שנשכח בביצתו ערב ראש השנה.

כשהבית כולו מצטחצח לקבלת החג, רק הוא במצוקתו נותר בקליפתו ולא מצליח להיוולד. "כל אחי בני אבא זרח, נתבקעו כפתור ופרח, רק אני יושב נכלם, ביצתי היא מיוחדת, אם אהיה פה לעולם לא יהיה לי יום הולדת!", אומר האפרוח בטון נעלב וגורם לקורא להיות תכף ומיד בצד שלו.

אלתרמן, אולי בשל היותו בן לאב מחנך, שכתב בין היתר ספרי הדרכה לגנים והקפיד על עברית רהוטה, לא עושה הנחות לילדים או מתנחמד ועם זאת מצליח להקסים. לא נורא גם אם דרדקי ההווה והוריהם יחפשו יחדיו במילון את פירוש המילים "יזורר", "אספקלריה" או "צלמות". את הספר מלווים איורים צבעוניים עשירים של דני קרמן, שבמידה רבה גם בהם, כמו בטקסט, יש הומור מפוכח. זהו הספר הרביעי של אלתרמן שקרמן מאייר אחרי "זה היה בחנוכה", "מעשה בפ"א סופית" ו"מעשה בחיריק קטן", ונדמה כי מספר לספר מכחולו של קרמן ומלותיו של אלתרמן מסתנכרנים יותר ויותר.

"בינה נוסעת מבנימינה" מאת: יונה טפר, איורים: דני קרמן, הוצאת הקיבוץ המאוחד, מחיר מומלץ 54 שקל. 

והנה ספר נוסף שבו מציע דני קרמן מאיוריו רבי הדמיון, והפעם במרכז לא אפרוח אלא פרה: לכל אחד יש חלומות שהוא רוצה להגשים – אחד רוצה  מכונית מרוץ, שני מבקש לגור בקיבוץ ושלישי רוצה להיות ליצן בקרקס נודד. אך לא רק לאנשים יש חלומות. גם לפרה בינה שגרה ברפת של יגאל ליד בנימינה היה חלום - היא רצתה לנסוע ברכבת ולהבין לבדה לאן היא דוהרת ומדוע היא ממהרת.

אז איך הצליחה הפרה בינה לצאת מהרפת של יגאל ליד בנימינה? סופרת הילדים המצוינת יונה טפר פותרת את החידה בספרה החדש "בינה נוסעת מבנימינה", ומתארת "פרה מוזרה, שבמקום להעלות בנחת גרה, קמה בבוקר ויצאה למסע". פרה נפלאה שבהחלט שווה לכם להכיר.

"השד על ההר" מאת: רונית חכם, איורים: מיכל צרי, הוצאת "עם עובד", מחיר מומלץ 49 שקל.

הרבה מאוד ספרי ילדים עוסקים בפחדים שמעוררים בנו השונה והאחר מאתנו ובצורך למסמס דעות קדומות. הרבה מדי ספרים עושים את זה בצורה דידקטית מדי, ובמקום לקרב מרחיקים גם מהספר וגם מהרעיונות והמסרים שהם מבקשים להעביר. הספר "השד על ההר" מאת רונית חכם, המבוסס על אגדת עם ערבית שסיפרה למחברת השחקנית עביר חדד, מתמודד בחכמה גם עם הפחדים וגם עם נושא השונות.

גיבורי הספר הם שניים: שד מפלצתי חד-עין, בעל שש זרועות ורגלי תרנגולת המתגורר על ראש הר וילד המתגורר בכפר קטן למרגלות ההר. הילד רצה לשמח את בני הכפר בנגינות בחליל, אבל הם חששו שניגון החליל יעצבן את המפלצת שתרד מההר ותפגע בהם. "כל מי שרואה אותו נעשה עיוור וחרש", "הוא יטרוף אותך", "הוא יאכל את כולנו", איימו בני הכפר על הילד, אבל הוא החליט לבדוק בעצמו על מה כל המהומה.

המפגש בין הילד למפלצת נאיבי ומלא הומור ומציג בדיוק את כל מה שנהוג לחשוב ולא לומר על השונים מאתנו. החברות הבלתי נמנעת שנולדה בין המפלצת לילד מלמדת שהפחד הוא האויב הגדול ביותר שלנו ושצריך ללמוד להתגבר עליו. את הספר מלווים איוריה של מיכל צרי, שמאופיינים בשילוב של אמנות הקומיקס והאיור ומושפעים מאוד מאמנות מזרחית.

"31 שמושים לאמא" מאת הרייט זיפרט, איורים: רבקה דוטי; "33 שמושים לאבא" מאת הרייט זיפרט, איורים: אמנדה הלי. הוצאת "כנרת", מחיר מומלץ: 54 שקל.  

אחד הדברים החשובים ביותר בחיים הוא לדעת להשתעשע על חשבון עצמך (גם אם לפעמים זה לא קל). הומור עצמי באופן כללי משחרר לחצים ומעמיד אותך בפרופורציה, וזה פחות או יותר מה שעושים לחוד וביחד, לילדים ולהורים, צמד הספרים "33 שמושים לאבא" ו"31 שמושים לאמא" מאת הרייט זיפרט.

לצד האיורים המשעשעים של אמנדה הלי ורבקה דוטי, הספרים הללו, שתורגמו לעברית על ידי אולין לוי, יכולים להפוך למשחק משותף עם הילדים אם רק תבקשו מהם למצוא שימושים נוספים לאבא ואמא שלהם לצד אלה המצויינים בספרים. אז למה בעצם משמשת אמא? על-פי זיפרט ודוטי זה פשוט: היא שעון ונהג פרטי, מעצבת שער ותופרת, אנציקלופדיה, פותחן בקבוקים וכסא נוח, שולפת שיניים ומארגנת מסיבות, קניינית אישית ומעצבת תחפושות, הופכת דפים ו... חברה.

למרות שאני מוחה על כך שלאבא יש יותר שימושים מאשר לאמא, לפחות על-פי זיפרט והלי, עדיין הצחיק אותי לקרוא שאבא הוא קורא מפות, מאכיל חיות (לא בספארי, בבית!), מונית, שף על המנגל בפיקניק, אדריכל בכל מה שקשור לבניית בתים על עצים למשל, סוס רכיבה לפעוטות, מארגן מדורות ופותחן צנצנות. בעידן שבו התא המשפחתי כל כך מגוון, יפה בעיני שהיוצרות מצאו לנכון להקדיש את הספר "לכל האמהות ולתחליפי האמהות" כמו גם "לאבא שלכם או כל אבא שקיים בחייכם".

"אף פעם בחיים אני לא יאכל עגבניה" ו"אני בהחלט קטנה מדי לבית ספר" מאת לורן ציילד. הוצאת "א-נו-ני-מה". מחיר מומלץ 54 שקל. 

שני ספרים נוספים שראוי להמליץ עליהם יחד הם "אף פעם בחיים אני לא יאכל עגבניה" ו"אני בהחלט קטנה מדי לבית ספר" מאת לורן צ'יילד שתורגמו לעברית על ידי אבירמה גולן ויצאו לאור בהוצאת "א-נו-ני-מה".

גיבורי שני הספרים הם צ'רלי ואחותו הקטנה לולה שמהווים דוגמא מצוינת למערכת יחסים רווחת בין אחים גדולים לאחיות קטנות ועקשניות. צ'רלי אוהב את לולה. לכן הוא מתעצבן בשקט, וכמו אח בוגר ואחראי מחליט לשכנע את לולה לעשות את מה שהיא נשבעת שהיא לא תעשה בחיים. כך למשל מצליח צ'רלי להאכיל את לולה בכל מה שהיא שונאת. איך? הוא הופך את הגזר למקלות מלוחים מכוכב צדק, את האפונה לסכריות ארטיקרח ירוקות שיורדות מהשמים באנטרטיקה ואת הפירה לקצף עננים מהפסגה הכי גבוהה של הר פוג'י ביפן. באמת שזה עובד.

הדיאלוגים בין האח לאחות שנונים ומלאי דמיון ויכולים לעורר הזדהות בכל מי שיש לו אח או אחות קטנה בבית. שני הספרים כתובים בשפה קלה ומדוברת, ועיצוב הספרים, שכולל איורים, אנימציה, גרפיקה, צילומים והדבקות, הופך את הדפדוף בהם לחוויה מעשירה במיוחד.