מזוז לבג"ץ: למה אין קלון בעבירות של פייגלין?

היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, עתר היום (ב') לבג"ץ בדרישה לבטל את החלטת יו"ר ועדת הבחירות, השופט יעקב טירקל, על פיה אין קלון בעבירות שבהן הורשע חבר מרכז הליכוד, משה פייגלין. היועץ ביקש מבג"ץ לקבוע עמדה עקרונית לאור המצב הפוליטי-ציבורי בישראל על רקע תוכנית ההתנתקות.  

פייגלין הורשע בשנת 97' בבית משפט השלום בירושלים בעבירות של המרדה ונידון לשישה חודשי מאסר בפועל ו-12 חודשי מאסר על תנאי. זאת בעקבות פעילותו בתנועת "זו ארצנו" אשר פעלה נגד מדיניות ישראל בהסכמי אוסלו.

פייגלין קרא לציבור לבצע מעשים בלתי חוקיים, קרא לתפוס מאחזים ביהודה ושומרון וחסם צמתים מרכזיים במדינה. לאחר מכן ריצה את עונשו בעבודות שירות.

על פי החוק, מי שהורשע בעבירה שיש עימה קלון לא יכול להתמודד בבחירות לכנסת אלא אם חלפו שבע שנים מסיום ריצוי העונש. פייגלין ביקש להתמודד בבחירות לכנסת ה-16 ברשימת הליכוד ואולם יו"ר ועדת הבחירות המרכזית דאז, השופט מישאל חשין, קבע כי פייגלין מנוע מלהתמודד בבחירות מאחר שהורשע בעבירות שיש עמן קלון.

פייגלין עתר בעקבות זאת לבג"ץ ובהרכב של 11 שופטים נדחתה עתירתו כאשר בפסק הדין מתייחסים רוב שופטי ההרכב לשאלה אם במעשיו של פייגלין יש קלון – ארבעה מתוכם הביעו עמדה כי במעשיו של פייגלין אכן יש קלון.

לפני כחודש וחצי קבע יו"ר ועדת הבחירות לכנסת ה-17, השופט טירקל, כי בעבירות שבהן הורשע פייגלין אין משום קלון. כאמור, היום עתר היועץ המשפטי לממשלה נגד החלטתו של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט טירקל.

ספק אם להחלטה בעתירה זו תהיה בכלל השלכה והשפעה כל שהיא על פייגלין עצמו שכן ביולי הקרוב, החודש בו אמורה להתבצע תוכנית ההתנתקות, יפקעו שבע השנים שבהן הוא מנוע מלהתמודד לכנסת ואולם היועץ מבקש היום מבג"ץ לקבוע עמדה עקרונית לאור המצב הפוליטי-ציבורי בישראל על רקע תוכנית ההתנתקות.

"מציאות נפיצה"

היועץ מדגיש בעתירה כי ההכרעה בנושא נחוצה "במיוחד על רקע המציאות הנפיצה השוררת בימים אלה, התלהטותה של הזירה הציבורית הצפויה עוד להחריף, וההשלכות השליליות הכרוכות בהותרת ההחלטה על כנה מבחינת המסר הציבורי הקשה הגלום בכך".

בעתירה נכתב עוד: "טשטוש התחומים בין הבעת דעה לגיטימית, החוסה בצילו של חופש הביטוי לבין ניסיון מסוכן לפורר את יציבות השלטון בדרך של הפרות חוק נמשכות וסיכול החלטותיו של שלטון שנבחר בבחירות דמוקרטיות, הינו פריבילגיה שהחברה הישראלית אינה יכולה לאפשר לעצמה בתקופה הנוכחית".

מזוז אף מתייחס לחשיבות של הגדרת תפקידו של חבר כנסת וכותב: "הרשות המחוקקת היא מעמודי התווך ומנדבכי היסוד של המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל. חברות בה אינה עולה בקנה אחד עם ביצוע מעשי המרדה אשר מטרתם לחתור תחת הלגיטימיות של המשטר הדמוקרטי ולקרקע את יכולתה של הממשלה להוציא לפועל מדיניות שהתקבלה בדרכים דמוקרטיות ולגיטימיות".

במשרד המשפטים נערכים בימים אלה להגשת כתבי אישום רבים בעקבות התפרעויות צפויות ומעשי מחאה שונים נגד תוכנית ההתנתקות. לכן, במשרד המשפטים מודאגים מאוד מהחלטתו של השופט טירקל ומהקושי שהיא תערים על היכולת להגיש כתבי אישום בעבירות של המרדה והסתה.