מעכשיו: רוצה להיות רופא? תוכיח שאתה "בן אדם"
באוניברסיטת תל אביב הנהיגו שיטת מיון חדשה למועמדים ללימודי רפואה, שכוללת לראשונה גם מבדקי אישיות. כשליש מהמועמדים שהיו מתקבלים ללימודים בשנים שעברו נדחו השנה – בשל אישיותם. במקומם התקבלו מועמדים "אנושיים" יותר
"יש בספרות הרפואית ביקורת לא מעטה על כך שבתי הספר לרפואה אינם מנחילים לסטודנטים שלהם, די הצורך, ערכים של התנהלות חברתית, תקשורת בין-אישית, נושאים כלכליים, הבנה של רובדי אוכלוסייה שונים
לפיכך, הוא פירט, "בשלוש השנים האחרונות יש באוניברסיטת תל אביב תמורות חשובות בהיבטים הללו של מקצוע הרפואה. חלק גדול יותר מתוכנית הלימודים מוקדש למה שאנחנו מכנים 'המדעים הרכים' – בעיקר מתחומי מדעי החברה, הכלכלה, המשפטים והאתיקה. כל הנושאים הללו זוכים לתשומת לב רבה יותר בתוכנית הלימודים מבעבר, ובאוניברסיטת תל אביב יום אחד מחמשת ימי הלימוד השבועיים מוקדש ללימוד נושאים אלו בלבד".
הפסיכומטרי כבר לא מספיק
אבל המהפכה האמיתית מתרחשת עוד לפני הלימודים – במהלך תהליך הקבלה. עד היום הספיקו ציון פסיכומטרי גבוה, ממוצע בגרות מרשים וראיון אישי כדי להתחיל ללמוד רפואה בין כותלי האוניברסיטה. מהשנה, נוספו לכך מבדקי אישיות, שבאים לבדוק את תכונותיהם של המועמדים.
"לפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב מתקבלים בכל שנה 100 סטודנטים חדשים", אומר פרופ' ליכטנברג. "בשנת הלימודים הנוכחית, שילבנו לראשונה אמות מידה של התנהגות בין תנאי הקבלה לפקולטה – אבל אין זה אומר שאנחנו מוותרים על איכות".
"בנוסף לראיון האישי שעוברים כל המועמדים, שבמהלכו מאבחנים שלושה מראיינים מקרים קיצוניים של הפרעות אישיות ופוסלים את המועמדים הללו, הקמנו מרכז הערכה שאליו אנחנו מזמנים את כל המועמדים. לצורך זה, הרחבנו מעט את טווח הציון הסף המשוקלל לקבלה לפקולטה. איש לא ישכנע אותי שסטודנט שציון ההתאמה שלו 706 מתאים פחות מאחר שציון ההתאמה שלו 720".
לחץ אל מול מצמלות וידאו
וכיצד מתבצעת הערכת האישיות? הדיקן מסביר: "את המועמדים הבאנו למרכז לסימולציות רפואיות במרכז הרפואי שיבא בתל השומר. במתקן עברו המועמדים יום שוחק במיוחד, שבמהלכו נדרשו להעיד על מעורבותם החברתית בעבר והתמודדו עם דילמות לא פשוטות שהצגנו להם, כולל בדיקת יכולתם לקבל ביקורת".
"כל המטלות הללו", הוא ממשיך, "תועדו בווידאו, ועל כל שלב שעברו הם קיבלו ציון, שהצטרף לציון ההתאמה הבסיסי המהווה 50% מהציון הסופי. את תשובותיהם של המועמדים בדקו במרכז הבחינות וההערכה של ועד ראשי המוסדות להשכלה גבוהה".
"בעקבות הנהגת השיטה החדשה", הוא מגלה, "הייתה תחלופה בשיעור של 30% מהסטודנטים שהתקבלו ללימודי רפואה השנה – כך שמתוך 100 המועמדים החדשים, שמתקבלים אלינו מדי שנה, 30 שהיו מתקבלים בשיטה הישנה נאלצו לוותר על מקומותיהם לטובת 30 מועמדים שציון ההתאמה הבסיסי שלהם היה נמוך יותר – אך הצליחו יותר במבדקי האישיות".
החלוצים: אוניב' בן גוריון בנגב
"הרפואה כמקצוע ייחודי דורשת הרבה מעבר ליכולות שכליות ברמה גבוהה מאוד", אומרת פרופ' רבקה כרמי, דיקן הפקולטה למדעי הבריאות של אוניברסיטת "בן גוריון" בנגב. "זה מקצוע שדורש מבנה אישיות מסויים, מערכת ערכים ורמה של מוטיבציה – שבלעדיה אתה לא מתאים אליו".
"מיום שבית הספר לרפואה נוסד באוניברסיטת 'בן גוריון', לפני 30 שנה", היא מפרטת, "אנחנו מבססים את כל שיטת הקבלה על ראיונות אישיים. צריך לעבור סף מסויים של בגרות ופסיכומטרי, וכל מי שעבר אותו, כמחצית מהמועמדים, מגיע אלינו לשני סבבים של ראיונות".
"המראיינים עיוורים לחלוטין לציונים של המועמדים", מדגישה דיקן הפקולטה, "והם מקבלים את הסטודנטים ללימודים על סמך הראיון האישי בלבד, מתוך התפישה שלנו שהיכולות האישיות של המועמדים הם קריטריון חשוב מאוד שיש לתת לו משקל רב".
"השיטה שהונהגה השנה באוניברסיטת תל אביב", מציינת פרופ' כרמי, "מתקרבת לתפישה שלנו ולפיה האישיות, היכולות האישיות ונסיון העבר הם מרכיב חשוב. אני מאוד מתפעלת מהרעיון הזה. הם בנו מערכת נהדרת, ואנחנו צריכים לראות עד כמה זה ישנה את תמהיל הסטודנטים שיתקבלו אליהם. זה צעד גדול ביותר ואני מאוד שמחה. הלוואי שגם בתי הספר האחרים יעשו גם הם משהו בכיוון הזה".
לפנייה לכתב/ת 
