"רק שלא ינגנו את ההמנון"
מירה עוואד מתמודדת בקדם אירוויזיון, אבל לא מרגישה שייכת למדינה. תשמעו מה היא אמרה לעיתון "תל אביב"
אחרי דנה אינטרנשיונל, גילי נתנאל ופינג פונג מגיע תורו של הגימיק הבא שמתחרה על הזכות להשתגר לתחרות האירוויזיון ולהעלות את קרנינו בעיני הגויים. מירה עוואד, הערביה הראשונה שאולי תייצג את ישראל בתחרות, לא חוסכת במילים קשות.
עוואד, 30, תושבת תל אביב לא מפחדת למרוד. כבר בגיל 18 גילחה את הראש, שמה נזם באף ויצאה לסיבוב הופעות של מוסיקת רוק ערבית עם ארבעה גברים. עכשיו היא עושה את זה על הבמה של הגדולים.
בסוף השבוע היא העניקה ראיון לעיתון "תל אביב" והנה כמה פנינים. (הראיון המלא - בדוכני העיתונים שלכם בסופ"ש):
על הייצוג בתחרות: "אני חוששת שיהיו כאלה שיחשבו שאני, מתוקף היותי לא יהודיה, לא יכולה להיות נציגה אותנטית של ישראל. שזה כאילו אקט פלצני לשלוח ערביה. בתוך תוכי אני לא מרגישה שהמדינה מייצגת את מי שאני, כי זאת מדינה יהודית בהווייתה, ואני לא".
על הזדהות: "אם ינגנו את ההמנון אהיה מאוד עצובה ונבוכה. יהיה לי מאוד קשה ואפילו אזיל דמעות. כי המוטו ברור: הדגל, ההמנון והמדינה – כולם סמלים יהודיים, וישראל, לצערי, אינה מדינת כל אזרחיה".
על ההתנתקות: "זה נשמע הגיוני ואצילי למביט מהצד, אבל בעצם זאת עבודה בעיניים... ילדים שהיו הולכים חמש דקות לבית ספר צריכים ללכת קילומטרים... עד שהם מגיעים לבית ספר או הביתה הם סחוטים. ומה צומח מזה? רק הרים של שנאה ועוד שנאה. כי אף אחד לא מוכן לחיות ככה. אנשים יושבים בתל אביב ובירושלים, כל אחד במקומו במכובד, בעוד האנשים המסכנים האלה חיים במלוּנות".
על הפינוי: "אני מסוגלת להבין ללבם של המתנחלים../ בשנת 48' הורי ותושבים אחרים נאלצו לפנות את הבתים שלהם ולנדוד. ממש עקרו אותם מבתיהם../ ההבדל בין אז להיום הוא שהמפונים של 2005 יוצאים כמעט מנצחים".
על השנאה: "ההסתה כאן חוגגת. יש שלטים בכל מקום וגרפיטי על הקירות, מה שאומר שהעם הזה לא למד שום דבר. הוא לא מסוגל להפיק לקחים. לא הספיק לו כנראה רצח פוליטי אחד, אז עכשיו הוא מבשל את השני. יהודים שונאים יהודים, אז איך הם לא ישנאו ערבים?".
*בואו לשמוע את כל השירים בקדם ולבחור מי מהם צריך לייצג אותנו
לפנייה לכתב/ת 
