למה אי אפשר לגלוש ב-ADSL בלי לשלם על הטלפון?
על מספרי כרטיסי אשראי חשופים ברשת, למה אי אפשר לגלוש באינטרנט בלי לשלם על קו הטלפון, ולמה מיקרוסופט עושה חיים קשים למשתמשים שרכשו עותק חוקי של Windows XP ואיבדו אותו? ועוד: הספאם המפוקפק של ניו אפרוצ'
צחי הררי איתר פירצת אבטחה חמורה באתר iData, המספק שירותי סליקת כרטיסי אשראי און-ליין. מסתבר כי כל גולש, גם אם אינו מתוחכם במיוחד, יכול להתחבר למערכת הפנימית של החברה באמצעות האינטרנט ולצפות בפרטים רגישים של לקוחות, כולל מספרים ותאריכי פג תוקף של כרטיסי האשראי.
"כל מתכנת מתחיל מכיר את הטריק הזה, המאפשר גם למשתמש לא מורשה לצפות במסד הנתונים", כותב לנו הררי, ולא נספק כאן את ההסבר המלא, מסיבות מובנות. בירור קצר העלה כי חברת iData אינה פעילה עוד וכל פעולותיה הוקפאו. עם זאת, באתר ניתן לצפות בכרטיסי אשראי שהוזנו למערכת ב-2004 ועדיין תקפים גם עכשיו.
עם iData "אפשר להיות" בראש שקט
החברה המאחסנת את האתר, G.I.E.C.S, אשר עוסקת בהקמת אתרים תדמיתיים, מסרה לנו כי תוריד את האתר מיד.
2. לגלוש ב-ADSL בלי לדבר בטלפון - יוק
קווי הנחושת של בזק כבר מזמן אינם מיועדים לשיחות טלפון בלבד ומשמשים גם לצורך גלישה באינטרנט באמצעות ADSL במאות אלפי בתים. הגלישה באמצעות שירות WOW של בזק מחייבת את הגולש לשלם עבור קו ADSL, אך מה קורה כאשר הקו משמש אך ורק לגלישה באינטרנט ולא לשיחות טלפון? מדוע נאלצים גולשים צרכני בזק שאינם נוהגים לשוחח בטלפון לשלם תשלום חודשי של 56 שקלים בחודש, מבלי שיהיו זכאים אפילו להנחה ולתשלום דמי שימוש מופחתים?
ט' התחבר לשירות WOW של בזק לצורך גלישה באינטרנט, אך כשרצה להתנתק משירות הטלפון ציפתה לו הפתעה.
"לצערי הייתי מוגבל בשל ההתחייבות לשירות WOW המחייב קו טלפון", הוא כתב לנו, "שאלתי את נציגת השירות של בזק אם ניתן לחסום קו טלפון לשיחות ולהשאיר אותו פתוח רק לאינטרנט והיא ענתה בשלילה”.
מבזק נמסר כי "תשתית ה ADSL 'רוכבת' על תשתית בזק, לא ניתן לספק את שירות ADSL אם אין תשתית מסודרת ממרכזת בזק הציבורית לבית הלקוח. התשלום החודשי הקבוע מכסה את עלויות התחזוקה, שדרוג והתקנת התשתית הבסיסית".
הנושא נשמע לנו מאוד מוכר, ואמנם, פשפשנו בארכיון וגילינו כי פנינו לבזק בעקבות פניות דומות של גולשים בחודש ינואר, 2004. אז נמסר לנו מבזק כי "מבחינה טכנולוגית אי אפשר לחסום שיחות טלפון יוצאות, מבלי לחסום גם את החיוג לאינטרנט", על פי החברה.
בנוגע לדמי השימוש המופחתים, האחראים לנושא הם בכלל חברי ועדת הכספים של הכנסת, שקבעה לפני מספר שנים כי מי שמנהל שיחות בעלות שאינה עולה על 22.5 שקל לחודש, רשאי לשלם דמי שימוש מופחתים, משום שהוועדה רואה בו אדם נזקק. חברי הועדה יצאו מנקודת הנחה שמי שיש לו אינטרנט - הוא לא נזקק.
ממשרד התקשורת נמסר לנו בזמנו כי הטכנולוגיה מאפשרת לחסום שיחות יוצאות ולאפשר גלישה בלבד, אך החסימה ניתנת בתשלום חד פעמי של כ-71 שקלים, ובכל מקרה, המנוי משלם תשלום חודשי קבוע לבזק עבור הקו עצמו, המשמש גם ל-ADSL. לכן, רוב הצרכנים לא ירוויח מכך דבר, שכן עליהם להמשיך לשלם את התשלום הקבוע. לאחר שהוברר כי ההפרדה בין הטלפון לאינטרנט אפשרית בהחלט, נותר רק עניין הרצון. משום מה, יש לנו תחושה כי כאשר תיאות חברת הכבלים לפרוס ברצינות את תשתית הטלפוניה שלה, פתאום יתברר כי ניתן לשלם עבור גלישה ללא חיוב קבוע על הקו, תשלום חודשי עפרוני אפור, זמיר ירקרק וכל החיובים הנוספים שבזק דוחפת לנו לחשבון.
3. מיקרוסופט לא פראיירים
ש' רכש לפני יותר משנה תקליטור של Windows XP בעברית בחנות באג ברחובות. לרוע מזלו, הדיסק אבד. הוא התקשר למיקרוסופט וציפה כי בחברה ייאותו לפצותו בתקליטור חדש ונכון לשלם את דמי המשלוח. כמה שהוא טעה.
"לפני כחודש התקלקל המחשב שלי, ובטעות שלחתי אותו למעבדה לתיקון. דיסק של Windows נשאר בתוך כונן התקליטורים ובמעבדה הוא נעלם", כתב לנו ש', "פניתי למיקרוסופט ישראל בטלפון וביקשתי שישלחו אלי עותק חדש בעלות דמי משלוח בלבד. אך במיקרוסופט אמרו לי שאני צריך למצוא את הקבלה של הקנייה ולהחתים עליה עורך דין". לדעת ש', דרישות אלה אינן סבירות, מאחר והוא משתמש חוקי, שנרשם במאגר הנתונים של מיקרוסופט.
מחברת מיקרוסופט ישראל נמסר: "כמדיניות, מיקרוסופט אינה מחזיקה במאגר שמות של לקוחותיה וזאת, כדי להגן על פרטיותם. מלבד זאת, רכישת מוצר תוכנה היא רכישת מוצר לכל דבר, וכפי שלא ניתן לקבל כל מוצר אחר במקרה של אובדן או גניבה, כך הדבר גם במקרה זה. לדעתנו, החברה פעלה בצורה הוגנת ואיפשרה ללקוח לקבל מוצר חלופי לאחר שיוברר כי אכן מדובר במוצר שנרכש". ואנחנו אומרים: נכון, אם רכשנו כסא והרהיט אבד, הלך עלינו, אך לרע ולטוב, תוכנה אינה כסא. אם ענקית התוכנה השקיעה כל כך הרבה מאמצים בפיתוח תוכנה שכל תפקידה לגלות אם מערכות ההפעלה של לקוחותיה חוקיות או פיראטיות, למה שלא תפעיל אותה כדי לוודא כי אכן, התוכנה חוקית וכשרה, ותפצה את המשתמש? סביר להניח כי טרטור לקוחות משלמים שמעוניינים להשתמש בתוכנה חוקית לא תגרום להם לרוץ אחרי עורכי דין על מנת שיחתמו ויביאו לתוצאה הפוכה מזו הרצויה למיקרוסופט.
4. ניו אפרוצ' - אותה גישה
השבוע התבשרנו כי מיקרוסופט תובעת את מפיץ דואר הזבל הישראלי, אמיר גנס והחברה שבבעלותו, ניו אפרוצ', בשל הפצת ספאם למנויי הוטמייל. גנס דחה את הטענות והקפיד לציין כי הוא מפעיל שירות פרסום לגיטימי בדואר האלקטרוני.
השבוע גם קיבלנו דואר זבל של משרד עורכי הדין שחר לנדאו, בנושא רכישת נדל"ן בקריית אונו, שנשלח באמצעות ניו אפרוצ'. אמנם, בשלב זה אין חוק בישראל נגד דואר זבל, אך האם אין טעם לפגום בכך שדווקא משרד עורכי דין הוא שיבצע פעילות כה מעוררת מחלוקת ומרגיזה? עו"ד עדי שחר, השותף במשרד עורכי הדין, אינו סבור כך. "אני לא רואה בפרסום שום דבר בעייתי", הוא אמר לנו, "לא עברתי על החוק כי אין חוק שאוסר על משלוח דואר זבל. אין פעילות זו שונה מהכנסת פרסומת לתיבת דואר רגילה. כמו שאפשר לקמט את הדף ולזרוק אותו לפח כך אפשר למחוק את המייל". מעניין מה חושבים על כך בלשכת עורכי הדין.
ואנקדוטה לסיום: הצצה בקוד המקור של הודעת הספאם של עורכי הדין גילתה קטעי טקסט מתוך ידיעה חדשותית, טריק ידוע של זבלנים שתכליתו לעקוף את מסנני האנטי ספאם ולשכנע אותם כי מדובר בהודעה לגיטימית. התחזות? מה פתאום.
נפגעתם משירות לקוי של ספק האינטרנט? קניתם מודם או מעבד וגיליתם שעבדו עליכם? שלחו אלינו את התלונה: computers@y-i.co.il .
לפנייה לכתב/ת 
