האם לעשות את הבגרות באזרחות?
פרק רביעי ביומן ההתנתקות של רננה מרמלשטיין בת ה-17 מגני טל שבגוש קטיף. הפעם הנושא הוא שיעור באזרחות שהתחמם: האם שרון מבצע דברים העומדים בניגוד לרוח הדמוקרטיה? והאם מותר לתלמידים להחרים במחאה את מבחן הבגרות באזרחות, "אם המנהיגים שלנו לא פועלים לפי מה שמלמדים אותנו?"
אחרי כל הימים הקשים שעברו עלינו, החלטתי: רננה, את חייבת לחזור לשגרה, המורים כבר לא זוכרים איך קוראים לך (למרות שדי קשה לשכוח אותי). לקחתי את התיק והגעתי בדיוק בזמן לשיעור אזרחות. המורה התחילה בשיעור ואני כהרגלי התחלתי להתעסק בעניינים "ברומו של עולם"- שיעורי הבית לשיעור הבא…
לרגע האוזניים שלי קלטו כמה מילים מהשיעור: "דמוקרטיה", "ריסון השלטונות", "שלטון יחיד". החלטתי לחזור לשיעור ולהבין על מה הם מדברים. נכנסתי לענייניים בדיוק כשנערך דיון על עיקרון הגבלת השלטון.
המורה אמרה שזה עיקרון מאוד חשוב בדמוקרטיה ומטרתו היא שלא יהיה הרבה כוח מרוכז אצל אדם אחד, כי אז ייווצר מצב של דיקטטורה. ישר
קפצה מישהי וצעקה: "אז איך זה הגיוני שראש הממשלה שלנו מחליט משהו, ואם מישהו לא מסכים איתו, או מציע הצעה שלא נראית לו, אז הוא מפטר אותו או מאיים על כיסאו?"
העניינים התחילו להתחמם ומישהי אמרה: "אם הוא פנה למשאל מתפקדי הליכוד, הוא לא אמור גם לקבל את מה שהוחלט שם ברוב מוחץ?"
"הבחירות הן ביטוי לקיומה של הסכמה רחבה של כללי המשחק המקובלים במשטר דמוקרטי", ציטטה מישהי אחרת מהספר. וזה אומר, שגם אם נבחר מישהו שלא בחרת או רצית בו, אתה צריך לקבל את זה כי זה מה שהרוב בחר, ואנחנו מדינה דמוקרטית, לא? אני לא יודעת. אני מרגישה מוזר לגבי כל מה שהולך פה, כאילו מישהו שם לו מטרה ולא אכפת לו מה יש בדרך, את מי הוא מפיל, מה הוא הורס, העיקר להשיג את מה שהוא רוצה. זה לא אמור להיות ככה...
כנראה שלא אנחנו צריכות ללמוד את החומר הזה, אלא האנשים שיושבים בכנסת. כל נושא שהמורה הסבירה היה מנוגד למה שהולך במדינה שלנו. לאן נעלמה כל הדמוקרטיה? ראש הממשלה רוצה לעשות מהלך גדול? שיפנה אל העם, לשאול אותו אם זה באמת מה שהעם רוצה. הרי מדינה דמוקרטית מתבססת על רצון העם! אני לא מבינה מה הבעיה לעשות משאל עם?
אולי זה בגלל שראש הממשלה יודע שרוב תושבי המדינה לא רוצים להחזיר את גוש קטיף, והוא יודע שמפגש קצר שלנו עם יהודי בביתו יקלף את כל המחשבות שהתקשורת מאכילה אותו. אני יודעת בוודאות שבמשאל עם- אנחנו ננצח! גם אם נסתובב עם שקי שינה ונעבור בית בית בגשם ובשמש. אנחנו לא נתייאש, כי מי שמאמין במה שהוא עושה לא מוותר, כי הוא יודע שהאמת תמיד יוצאת לאור! בסופו של דבר זו החלטה של הקב"ה ולא של אף אחד אחר.
זה מזכיר לי סיפור: איש אחד עלה למונית וראה 2 הגאים - אחד לנהג ואחד למושב שלידו. הוא לא הבין מה קורה ושאל את הנהג. הוא ענה "יש לי ילד שאוהב לשבת לי על הברכיים ולנהוג, וזה ממש מסוכן ולא נוח אז שמתי לו הגה בצד השני והוא מבסוט. הוא משחק לו בהגה ולי יש שקט".
אותו דבר כאן בעולם. היחיד שיש לו הגה שבאמת עובד זה הקב"ה. השאר סתם משחקים עם הגה מדומה וחושבים שהם אלו שמזיזים פה דברים.
אחרי השיעור דיברנו, כל החברות, ועלתה הצעה: "בואו לא נעשה את הבגרות באזרחות. אם המנהיגים שלנו לא פועלים לפי מה שמלמדים אותנו, למה לנו ללמוד את זה?"
האמת? היינו עושות את זה אם היינו חושבות שזה יזיז משהו למישהו פה בארץ. אבל מכיוון שזה לא יזיז לאף אחד אנחנו נעשה את הבגרות באזרחות, אבל אנחנו גם נתפלל שהמנהיגים שלנו יקיימו את מה שאנחנו לומדות.
לפנייה לכתב/ת 
