"שביתת האינטרנט": דור ה-SMS דיבר
ההצלחה חסרת התקדים של השביתה שנולדה באינטרנט מעמתת את משרד החינוך מול מציאות חדשה. בזכות הרשת, הכללים השתנו לטובת התלמידים, ומה רונית תירוש עושה? מענישה. ממש לא מפתיע
ההצלחה חסרת התקדים של שביתת התלמידים, שאורגנה באמצעות האינטרנט, היא נושא ראוי לדיון, שעשוי להפיח חיים חדשים בשיעורי האזרחות המדוללים. ספק אם זה יקרה, על אף שלפחות שליש (!) מתלמידי בתי הספר העל יסודיים וחטיבות הביניים לא הגיעו ללימודים בעקבות הקריאה המקוונת לשביתה במחאה על מסקנות דו"ח ועדת דברת.
מנכ"לית משרד החינוך, רונית תירוש "רואה בחומרה" את הפגנת הכוח המרשימה הזו והנחתה את המנהלים להעניש את התלמידים ולרשום להם היעדרות לא מוצדקת. תגובה זו מעידה יותר מכל על הדוברת, הזועמת על "הממזרים ששינו את הכללים מבלי להודיע לה".
פחות מובנת ההתבטאות של זיו חן, יו"ר ארגון מועצת התלמידים והנוער הארצית, שאימץ את הגישה הפטרנליסטית של מבוגרים הרואים בבני נוער לא יותר מאספסוף קל דעת ונוח להשפעה. "ברגע שמודיעים על חופש - כולם קופצים על הגל, ולא מתוך סיבות אידיאולוגיות", הוא נימק.
טיעונים רציניים
גם תירוש וגם חן התעלמו מהטיעונים הרציניים במכתב הקורא להשבתה, שפורסם באתר אינטרנט ונחשף בתפוצה רחבה כאן ב-ynet בתחילת החודש ומאז הופץ בדואר האלקטרוני, בפורומים, ב-SMS ובתוכנות מסרים מידיים כמו ICQ ו-MSN מסנג'ר.
"אנו, דור העתיד של מדינת ישראל, זקוקים לזכויותינו בחזרה. מערכת החינוך פוגעת בזכויותינו והגיע הזמן להגיב על כך", כתבו התלמידים במכתב, "אנו יכולים וצריכים להשפיע. מערכת החינוך דאגה לחוקק חוקים למען התלמיד אך לא דואגת לביצועם".
ביקורת עניינית
אז נכון, הם לא מצטיינים בעיצוב אתרים (אם עיצוב היא המילה הנכונה במקרה זה), אך הביקורת שלהם היא עניינית, ונוגעת לכך שהדו"ח אינו מתייחס למעמד התלמיד, בעוד פרקים שלמים מוקדשים למעמד המנהל ומעמד המורה. נכון, הם אוהבים חופשות ומתנגדים לקיצור החופש הגדול וחופשת החנוכה ולמעבר ליום לימודים ארוך, אך מי יסכים בחדווה לפגיעה בזכויותיו? לנוכח ההישגים הדלים של התלמידים בדו"ח, נראה כי יש מקום לטענת השובתים כי מועצת התלמידים הארצית אינה אלא בובה על חוט בידי משרד החינוך.
המציאות השתנתה
משרד החינוך ניסה לסכם עסקה מעל לראשי התלמידים וגילה, כי המציאות השתנתה. הרשת, מעצם טבעה, מאפשרת יצירת התארגנויות המוניות אד הוק המכונות flash mobs (המון מיידי, בתרגום חופשי). בחו"ל נרשמו יוזמות נקודתיות רבות בהן תמכה הרשת בשינוע קהל גדול למען מטרה מסוימת, באמצעות הדואר האלקטרוני, ה-SMS והמסרים המידיים. לרוב דובר על מחוות אבסורדיות כמו התכנסות המונית בחנות כדי להביע עניין בשטיח מסוים.
לעומת מה שקורה בחו"ל ובניגוד לטענת יו"ר מועצת התלמידים הארצית, יוזמת ההשבתה המקומית אינה חפה מאידיאולוגיה. אילו היו השובתים חובבי חופש ובילויים שכל רצונם הוא לפרוק כל עול וללכת לחוף הים, הם לא היו זקוקים לטיעונים כבדי משקל. נוסף על כך, השובתים הדגישו במפורש כי הם מסכימים עם סעיפים רבים בדו"ח דברת.
מוקדי הכוח המסורתיים נחלשים
"במדינה מתוקנת ישנם גופים מוסמכים לכל נושא, קרי משרד החינוך, מועצת התלמידים וועד ההורים הארצי, המתנגדים לניסיון לקיחת החוק לידיים ולהובלת שביתה באמצעות האינטרנט", אמרה תירוש ל-ynet. היא לא מבינה כי הכח המארגן של הרשת יוצר מציאות חדשה בכל העולם, גם במדינות מתוקנות. מציאות זו מחלישה את מוקדי הכוח הישנים ומחייבת את משרד החינוך להסתכל בגובה העיניים "ללקוחות" העיקריים שלו - התלמידים, להידבר איתם ולהסכים יחד על רפורמה הטובה גם להם.
לאור הצלחת השביתה, התקבלו במערכת הודעות על המשך ההשבתה מחר והכרזות על שביתות נקודתיות ברחבי הארץ. גם אם בסופו של דבר התלמידים לא ישיגו את מטרותיהם, במשרד החינוך יתקשו להחזיר את השד הזה לבקבוק, בוודאי לא באמצעות ענישה.
דור ה-SMS דיבר
רבים מצקצקים בלשונם ומתלוננים על "הנוער הזה", שמדבר SMSית המורכבת משברי עברית, אנגלית ומספרים, ושליטתו בשפת אמו הולכת ונחלשת. נוח לעיתים להאשים בכך את הטכנולוגיה, כאילו האינטרנט היא מילה נרדפת לעילגות, ולמערכת החינוך, כמו גם לכולנו, משלמי המיסים, אין כל אחריות על התדלדלות השפה, שכופה גם דלות תרבותית.
אך הנה, דווקא מהאינטרנט צומחת יוזמה המעידה על אכפתיות ומעורבות חברתית. דור ה-SMS דיבר סוף סוף בקול ברור וחף ממלמול, והצטרף לארגוני המורים במאבק על עתידם, עתידנו. לאור חשיבות הנושא, ראוי היה למשרד החינוך לברך את התלמידים על האזרחות הטובה והחוש הדמוקרטי הבריא שגילו, ולהודות להם על השיעור החשוב. תחת זאת, תירוש מאיימת בעונשים. למה אני לא מופתע?
לפנייה לכתב/ת 
