חושבים שאתם אוכלים נכון? זה לא מספיק

זה יכול להתחיל מעייפות כרונית או כאבי ראש ולהתפתח עד למיגרנות, אסטמה, דלקות ותחושת דיכאון. ומדובר רק בחלק מרשימה ארוכה של מיחושים, שהמכנה המשותף שלהם הוא חוסר איזון בין חומצה ובסיס בדם. אנשים רבים ערים לחשיבות התזונה הנכונה המתחילה באיזון אבות המזון, דרך בחירת המזון המתאים - פחמימות מורכבות , חלבון מלא ושומן בלתי רווי - וכלה בתכולת הוויטמינים והמינרלים. כל אלו קובעים את איכות המזון. אך שמירה על כללים אלו לא ממש מספיקה אם השילוב בין המאכלים מעיק עלינו פיזית, מה שמייד משפיע על איכות חיינו. רבים מאיתנו, מן הסתם, לא מודעים לשילובים הנכונים.

מהי חומציות יתר?

כל מזון שמתעכל בגוף שלנו מותיר אחריו שאריות בעלות אפקט חומציות מסוים. ערך זה נמדד ביחידות PH (פוטנציאל המימן) בסקלה של מספרים בין 0 ל-14, כאשר PH=7 מצביע על חומציות ניטרלית (שהיא דרך אגב רמת החומציות של המים). ככל שהערכים גדולים יותר מ-7 אזי מדובר ביתר בסיסיות וככל שהערכים נמוכים יותר כך עולה רמת החומציות.

בריאות הגוף תלויה באופן ישיר באיזון רמת החומציות בדם. כדי להגיע לכך, ממליצים על הרכב המזון יכלול 80% מזון עם אפקט בסיסי ו-20% עם אפקט חומצי. בפועל המצב הפוך. מסקר שנעשה על האוכלוסייה, במיוחד באזורים המפותחים נצפה כי התזונה אצל רוב האוכלוסייה מתבססת על 80% חומצה ו-20% בסיס. וזהו הגורם מספרהעיקרי לרשימה ארוכה של סיבוכים הנובעים מהרעלה פנימית של הגוף.

חומציות יתר יכולה לגרום לתופעות האלו:

• נזקים למערכת הלב כולל כיווץ יתר של כלי דם וירידה בזרימת החמצן.
• תאוות יתר למזון, השמנת יתר וסוכרת.
• הפרעות בכליות ואבנים בכליות.
• כפות ידיים ורגליים קרות.
• פצעי אקנה
• פגיעה במערכת החיסונית.
• עליה ברמת הרדיקלים החופשיים בגוף, וגרימה למחלות כרוניות.
• בעיות המיוחסות להורמונים
• אוסטאופורוזיס, עצמות שבירות וחלשות.
• כאבי שרירים
• עייפות כרונית וחוסר אנרגיה
• עיכול איטי וחלקי.
• קנדידה (התפתחות יתר של פטריית השמר)
  

המזון שאנו אוכלים: חומצי או בסיסי?

אל לנו לנסות להעריך את אפקט החומציות של מזון לאחר עיכול לפי תחושת הטעם לפני העיכול: נכונה לנו פה הפתעה גדולה. אין קשר בין רמת החומציות לאחר עיכול לבין רמת החומציות של האוכל בפני עצמו. הלימון למשל בעל אפקט בסיסי חזק לאחר עיכול אך כפרי, טרם עיכול, חומציותו גבוהה מאוד לעומתו בשר בעל ערך בסיסי אך לאחר עיכול מותיר אפר חומצי חזק.

ככלל, מאכלים שמכילים כמות גדולה של כלור, זרחן, גופרית וחנקן (למשל מוצרים מהחי) כך יהיו בעלי אפקט חומצי יותר ואילו מאכלים שמכילים סידן, אשלגן, מגנזיום ונתרן (למשל ירקות) יהיו יותר בעלי אפקט בסיסי. הטבלה הבאה תפרט ותסווג את המזון שאנו אוכלים על-פי החומציות שלהם:

*קיימות תוצאות סותרות למחקרים בנושא ולכן עבור חלק מהמוצרים לעיל ניתן למצוא ערכים הפוכים של אפקט החומציות. בין המאכלים השנויים במחלוקת נמצאים: חלב, חלב אורגאני, תה ירוק וצמחים, גרעיני דלעת וחמניות ודבש.

**התחום עם האפקט החלש (חומצי ובסיסי) מכונה גם התחום הניטרלי.

איך מזהים חומציות יתר בדם?

רצוי מאוד לבצע בדיקות רמת PH כדי לראות אם גופכם זקוק לשינוי תפריט התזונה. בדיקות אלו מתבצעות דרך בדיקה שגרתית אך ניתן לעשות זאת באופן עצמאי בבית באמצעות נייר לטמוס (בדיקת רוק או שתן). תוצאה בדיקת שתן בין 6 ל-7 ובדיקת רוק בין 6.5-7.5 מצביעה שהגוף נמצא בתחום הנורמלי. הזמן לביצוע הבדיקה שמביא לתוצאה המדויקת ביותר הוא שעה לפני האוכל או שעתיים אחרי אוכל. במידה ואובחנה רגישות לנושא, רצוי לבדוק את רמת ה PH בתדירות שבועית.

לסיכום: בלי פניקה, אבל עם מודעות

אנשים רבים מתגאים בכך שהמזון שבא אל פיהם הוא איכותי, "ממש לפי הספר", אך עם זאת עדין מתלוננים על מחושים ותופעות כמו אלו שצוינו בכתבה. ובכן, לא מספיק לבחור את המאכלים הנכונים - יש לבנות את הארוחות עם שילוב כזה שיביא לדרגת חומציות ניטרלית.

חשוב לדעת שלא רק לתזונה יש השפעה על רמת החומציות בדם: ספורט למשל יוצר אפקט חומצי ואילו לנשימות עמוקות יש אפקט בסיסי. מבדיקה של אנשים מעשנים נמצא כי רמת החומציות בדם שלהם גבוהה יחסית לאלו שאינם מעשנים.

מטרת הכתבה היתה להאיר את תשומת לבכם למקור נוסף שיכול להשפיע על בריאות הגוף. אין צורך להחזיק בכיס טבלאות מזון בנושא החומציות, אבל רצוי, ובמיוחד לאלו שרשימת המחושים שהוזכרה מוכרת להם, לבחון את תכולת הארוחות ולהגיע לשילוב מאוזן של חומצה ובסיס.

הכותבת הינה מהנדסת ויועצת בנושאי תזונה, עיצוב וחיטוב

harelosnat@coolmail.co.il