כבר שנתיים לא נגעתי בפיצה
אין לה אינטרנט או מייל ("יש לי אתר מעריצים?"). היתה לה שנה מורכבת אבל כיפית ("מהר מאוד אוהבים פה לא לכתוב אמת"). נמאס לה להתעסק בסוגיית סמל הסקס ("אני דמות שמובילה דעת קהל"). וחוץ מזה, אם מרטין סקורסזה יתקשר, היא באמת תשקול להתפשט. יעל בר זוהר חוזרת בגירסת טלנובלה ומדברת כמעט על הכל. כולל כסף ("אל תיכנס לי לכיס"), קולגות ("רוני סופרסטאר מקסימה") ואפילו חתונה ("נקסט!")
בר זוהר הגיעה חפה מאיפור למגרש הביתי שלה ברשפון, עם טקטיקה של הגנה אינטנסיבית כדי להעביר את הזמן במינימום נזקים, לא למעוד בקטנות ומדי פעם לצאת למתפרצות בעיניים רושפות ולדעת לעקוץ. מתחת לבלונד ולמבט הגאה והישיר יש המון ציניות. ציניות שמגלה חשש של ממש לצנעת הפרט שלה, זלזול מעורב בתיעוב כלפי התקשורת וניסיון להתנשא מול כל הפרטים שקשורים לחיטוט בחייה.
כשבר זוהר משתכנעת איכשהו שלא מדובר בהכרח בשאלות שמנסות לעמת אותה עם כיוונים רכילותיים, יוצאות פתאום החוצה רגשות ונדלק לה משהו בעיניים. אבל רוב הזמן היא כאן רק כי צריך, עם תשובות מנוסחות בקצרה ככל האפשר, אלא אם מדובר בדמות החדשה שלה בטלנובלה.
נבחרת בשנה האחרונה ל'אישה הכי יפה בישראל', אני מנסה להחמיא לה, נבחרת גם לסלבריטי האהוב במדינה, לבעלת השיער הכי יפה ולבעלת הגוף המושך.
"כן?".
מה כן?
"אני לא עוקבת אחרי זה. תודה על העדכון. זה מאוד מחמיא. אין לי זמן לקרוא את כל הסקרים האלה, אבל זה משעשע ונחמד".
הפכת להיות אולי הדמות הכי מפורסמת בישראל. מתעניינים לך המון בחיים, בזוגיות שלך עם גיא זוארץ.
"אנחנו בטלוויזיה. אנחנו אנשים מוכרים. זו העבודה שלי".
איך מתמודדים עם זה?
"אני באמת אומרת לך שאני לא חיה על זה. כל המשאלים האלה הם לא החיים היומיומיים. אני לא קמה בבוקר וחושבת איזה משאל עשו היום. בכל מקרה, אני מתרכזת בעשייה יומיומית ומאוד נהנית ממנה. אני לא צריכה שום דבר אחר. מה שכתבו לא מעסיק אותי".
כל השמועות לא מגיעות אלייך?
"זה לא מעסיק אותי".
מה שמעת לאחרונה שאמרו עלייך?
"אולי נעבור את הנושא הזה?".
אבל זה מעניין, לפחות חלק מהקוראים יחשבו ככה.
"אני לא מתעסקת עם זה".
אני בפס ייצור לחוץ
את האמת? אי אפשר להאשים את בר זוהר בעניין החשדנות שלה כלפי התקשורת. מגיל 15 היא מתמודדת עם הפלאשים, כשאחד מהם, מרושע במיוחד, הותיר אותה פעם כלוליטה על סוס. כל צעד שלה נטחן עד דק במדורי הרכילות, שלא לדבר על אתרי האינטרנט שעושים בה כבשלהם. החיים שלה הם מירוץ מלחיץ של במה, טלוויזיה ודוגמנות. בלי זמן לעצור או לקחת נשימה. אנשים שעבדו ועובדים איתה מספרים על אנרגיות בלתי נדלות, אמביציה, חוסן נפשי ומוסר עבודה גבוה שלא נשחק למרות הקצב. בפרפראזה על עולם החי, אפשר לקבוע ששנה אחת של בר זוהר שווה שבע שנים של סלבריטי אחר בסביבה. ומול כל הלחץ והביקורות, זה משהו שראוי להערכה.
"סדר היום שלי הוא פס ייצור לחוץ", היא מהנהנת. "אוספים אותי ברבע לחמש בבוקר. כבר היה איזה בוקר שחלמתי שאני מפספסת את ההסעה, אבל למזלי זה לא קרה. בשש אתה כבר עם הפן וכל השיגעון. משבע עד חמש אחרי הצהריים זה כבר פס ייצור. עבודה מקצועית. עשיתי כבר את 'רמת אביב ג', הטלנובלה הראשונה בישראל, וזה היה כמו כפר קטן עם מצלמה אחת. מדהים לראות איך זה התפתח. היום הכל מסודר עד הפרט האחרון, מההפקה ועד היוצרים והתסריטאים. אחרי כל זה יש לי את 'מרי לו' בערב. ראית?".
כן.
"איתי?".
גם.
"ואהבת? אני מאוד אוהבת את ההצגה הזו. אז יצא לי ככה שאתמול היה לי 'מרי לו' וטלנובלה יחד. קורה שבשבת יש לי 'מרי לו' ובלילה אני צריכה ללמוד טקסטים לטלנובלה. זו תקופה עמוסה. לא קשה, אבל אינטנסיבית".
אולי בגלל זה טוביה צפיר התפרץ בטלנובלה שלכם.
"אני מאוד אוהבת אותו. לא הייתי כשזה קרה. הגעתי אחרי. הוא מוכשר מאוד והוא מקצוען. ואם קרתה לו מעידה חד פעמית, זה לא משנה מבחינתי שום דבר, כי אני מאוד אוהבת את האדם הזה. דיברתי איתו אחרי שזה קרה ועובדה שהכל טוב עכשיו. הוא אדם יקר".
פרסומת פרובוקטיבית? אוקיי
בר זוהר לא תאהב את זה, אבל גם אוהדיה לא יחלקו על הקביעה שלמיצוב שלה כמותג-על, אלילה ישראלית, תרמו הקמפיינים שהיא הובילה לחברת האופנה פוקס. כולם היו פרובוקטיביים במיוחד, נוטפים סקס והורמונים, וחלקם זכו לפסילה מהרשות השנייה. כשאני מעלה את הנושא, היא הודפת בבוז את הכיוון שלי ועוברת לתשובה שאותה היה מספק בקלות גם אחד האנליסטים שמסקרים את החברה בבורסה. "שמע, פוקס, מעבר לזה שמדובר במשפחה מקסימה וחמה שאני מאוד אוהבת, זו חברה מדהימה. זה מותג ישראלי", היא מתלהבת. "אין הרבה מותגים ישראליים שהתחילו בקטן והפכו כאלה בינלאומיים. עוד מעט החברה תהיה ברוסיה. עוד שלוש שנים, כשתהיה בסין אולימפיאדה, יהיו שם המון חנויות שלה. אני מאוד גאה להיות חלק מהמותג הזה".
אני מנסה להקשות עם העובדה שהיא מוצבת בפרסומות כמקדם סקסי גבוה במיוחד כדי למכור בגדים, אבל מקבל שוב הרצאה ביסודות בשיווק: "בכל סרטי הפרסומות שפוקס עושים, וגם בקטלוגים, הם תמיד מנסים להמציא את עצמם ולקחת צעד קדימה. הם עשו את זה בשנים האחרונות ועובדה שהם פרצו. בסופו של דבר הראל ויזל, הבעלים, מקבל את ההחלטות. הם משתדלים שזה יהיה הכי איכותי. לחפש את הצעיר והנועז והמדליק. זה תמיד ברמה מאוד מאוד גבוהה".
והצנזורה? הפסילות? הן לא משנות את קו המחשבה שלה: "יחסי ציבור של 'פסלו או לא פסלו' זה רק בשביל הרעש. הפרסומות שלי פרובוקטיביות? יש פחות ויש יותר. ראיתי בטלוויזיה המון דברים לא פחות פרובוקטיביים. אני חושבת שהם לקחו אותי ואת יהודה (לוי - ר.ש) בתור אנשים אהובים".
סקסיים בעיקר.
"תודה, אני אמסור את זה הלאה. אבל אני מכירה המון אנשים יפים וזה לא מספיק. אם הבנאדם נראה טוב, זה נהדר, אבל בפרסומות האלה יש הרבה מחשבה, המון דברים ייחודיים, מפתיעים וחדשניים. מחשבה מקורית ומקדימה".
יש פרובוקציות ואת משמשת ככלי.
"אני אוהבת את המותג. אני אוהבת את הבגדים. אני אוהבת לראות איך הרשת מתרחבת וגדלה. תמיד בפרסומות אתה יכול גם לשחק. יש פאן כזה, ואתה יכול להוציא מעצמך עוד משהו. עשינו כל מיני דמויות בפרסומות האלה. אם זה הדיבור, להגיד שהפרסומות פרובוקטיביות, אז אוקיי".
הדיבור הוא שיעל בר זוהר משמשת כאובייקט מיני.
"לא. אני יעל, ואני משמשת שם כדמות שמובילה דעת קהל. בחרו אותי כדי שאעזור להם להוביל את המותג הזה. רק דברים טובים קרו מאז".
אמרו לי שהצטלמתם בעירום עכשיו.
"לא לא. הביאו דוגמנים מהעולם ועשו ספר צילומים כזה, אבל גם לא יותר מדי. זה הרבה יותר מילים ממעשים".
היית מוכנה לשחק בעירום בסרט?
"הייתי קוראת את התסריט, ואם זה סרט טוב ובמאי טוב, אז מי יודע. אבל אתה סתם זורק לי דברים לפרובוקציה וזה משעמם אותי. או שאתה מדבר באמת או שאתה סתם זורק לי פרובוקציות, ואז כל זה מיותר".
למה? לא מזמן שאלתי שאלה דומה את אפרת רייטן, למשל.
"אז אני אומרת לך שאם יהיה תסריט טוב, וזה יהיה בטעם, אז אני באמת לא יודעת. אני רוצה לשחק ולא מעניין אותי לחשוב על הפרובוקציות שאתה שואל. זה לא מעניין אותי".
יש במקביל דברים עצובים
יש בחברת הכבלים הוט הרבה מאוד ציפיות מהטלנובלה החדשה, בעיקר בזכות בר זוהר. בהוט לא היו מרוצים ממה שקרה בעונה שעברה. 'השיר שלנו' של הלוויין גרפה את אהבת הצופים כבר בעונה הראשונה. למרבה הפלא, ב'מיכאלה' המתחרה צפו יותר והרייטינג היה גבוה יחסית, אבל בדעת הקהל הכבלים הפסידו בזירת הטלנובלה. בהוט בדקו את הנושא, הגיעו למסקנה ששמות השחקנים עשו את ההבדל והלכו על המותג הכי גדול בתחום שהם יכולים להציב מול נינט טייב.
בר זוהר משחקת בסדרה את דנה, כוכבת ששואפת להגיע לטלנובלה שסביבה מתפתלת העלילה, ובעיקר נלחמת על המקום שלה. היא לא חוששת מהציפיות: "יש לי כאן אחריות בדיוק כמו לעפר שכטר או לכל אחד מהשחקנים בסדרה, לכל אנשי הצוות. זו טלנובלה, כל יום מצלמים פרק. הסיפור של 'טלנובלה בעמ' חדש ומרענן, כי אף פעם לא הראו את הטלנובלה מאחורי הקלעים. זו הצצה מעניינת למי שלא מכיר את התעשייה הזו, ואני בטוחה שיאהבו את זה. זה גם מאוד קומי ויש במקביל דברים עצובים. אבל אני לא רוצה לספר הרבה כדי לא להרוס את ההפתעות".
במקרה של בר זוהר, היא ישנה כל לילה עם ה'אויב' מ'השיר שלנו', חברה גיא זוארץ, שגם משחק ב'מרי לו': "יש הרמוניה זוגית מושלמת. שנינו קמים בחמש בבוקר ועסוקים בללמוד טקסטים ולעזור אחד לשני ללמוד. למזלנו יש לנו שתי טלוויזיות, וכל אחד יראה את התוכנית של השני. זה יוצא מושלם. גיא היה מעורב בהחלטה שלי לשחק בטלנובלה ואמר לי ללכת על זה".
בר זוהר לא מסכימה עם הקביעה שטלנובלה לא עושה בהכרח טוב לקריירת המשחק, בגלל הדימוי האיכותי הנמוך מול התיאטרון. "יש הרבה מאוד שחקני תיאטרון גדולים שמשחקים בטלנובלה", היא יורה, "אני לא חושבת שהם בזים לזה. הטלנובלות מאוד התפתחו, התקדמו מבחינה מקצועית. במקרה הזה תמצא את התסריטאים הכי טובים, כמו סיגל אבין, דרור נובלמן, שהוא מוכשר שד ושנון, או גל זייד שגם יוצר את הסדרה וגם שחקן מדהים. אספו את האנשים הכי מוכשרים שיש. ויש במאי מעולה כמו שי קפון. בכלל, זו משפחה לחצי שנה. מצחיק גם שחזרתי לשחק עם גילת )אנקורי(, ששיחקה איתי ב'רמת אביב ג'. זה כמו לחזור הביתה. הכל מאוד מתוקתק שם. אם ב'רמת אביב ג' היה יותר הווי חברתי, פה כולם מגויסים למטרה ועושים את כל הטוב שהם יכולים".
על המתחרה נינט, אם תהיתם, יש לה רק מילים טובות: "היא מדהימה ומרגשת. נהדרת. מקסימה, קורנת אור ומוכשרת. לעניין 'השיר שלנו', לא נעים לי להגיד, לא ממש ראיתי את זה, אלא רק את הקטעים שבהם גיא שיחק (צוחקת). ומה שראיתי מאוד אהבתי".
זו היתה שנה קשה בשבילך?
"רק עכשיו חגגתי 25, אז מבחינתי התחילה השנה. תשמע, אני מאוד שמחה, כי אני עושה את מה שאני אוהבת. עובדת בטירוף, אם ניקח את 'טרזן וג'ין' בחנוכה ועכשיו את 'טלנובלה בע"מ'. אני נהנית. צילמתי סרט קצר שנקרא 'עבר, הווה, לילה'. אז יש דברים טובים ויש לי זוגיות טובה. טפו טפו".
ודברים רעים היו?
"מה איתם? החיים מורכבים מהכל, אתה יודע, אבל אני כן מגדירה את זה כתקופה מאוד טובה. וטוב לי. בזכות העבודה שאני אוהבת והזוגיות הטובה שלי והמשפחה שלי. יש דברים טובים".
מה מרגיז אותך?
"שמהר מאוד אוהבים פה לא לכתוב אמת. זו תופעה כזו. אבל דברים שמעצבנים אותי אני מדחיקה (צוחקת). חוץ מזה אני עובדת נורא קשה, אז אני לא מתעסקת בלהיזכר בדברים שקוממו אותי".
איך את עם האינטרנט?
"לא משהו. לא נכנסת. אני לא בנאדם של מחשבים. אני יותר בענייני העיפרון והניירות".
אז אי אפשר לשלוח לך מייל?
"באמת שלא".
אבל יש לך אתר.
"אין לי".
יש אתר מעריצים מאוד מושקע.
"אני באמת צריכה להיכנס".
בקיץ הגשת בערוץ 2 את התוכנית 'תעביר את זה הלאה'. היא נקטלה.
"קטלו את הפורמט. הרייטינג היה בסדר גמור לאותה תקופה. ברשת היו מאוד מרוצים. הפורמט המקורי הוא ספיישל חד פעמי, תוכנית חגיגית של מעשים טובים. רצו לפרמט אותה לכמה ספיישלים. זו היתה תוכנית מקסימה בעיניי וקיבלתי המון תגובות מאנשים שאהבו. ראיתי אנשים מאוד טובים בתוכנית".
אבל לא פירגנו לך.
"כשאתה אומר את זה, נשמע כאילו פיספסתי משהו. אבל אם הזמינו עוד שני ספיישלים מעבר לשישה שתוכננו, אז מה זה אומר? לתוכנית היתה מטרה מסוימת של לעשות טוב, והיא עשתה טוב. הרבה אנשים התרגשו ממנה, ואני זכיתי להתרגש. זה גם הישג, להתרגש מטוב לב של אנושיות. אהבתי את זה. לדעתי אתה צריך לבדוק עוד פעם את מה שאמרת, כי דיברו יותר על הפורמט ופחות עלי. אני הייתי כמו חוט שמקשר בין האנשים. זו לא תוכנית שיכולתי לעשות בה דברים שאני יודעת ואוהבת לעשות. אבל הרייטינג היה בסדר. מבחינתי זה היה טוב לתקופה הזו. באמת".
אולי את פחות מתאימה להגיש בטלוויזיה?
"עשיתי המון תוכניות טלוויזיה, למשל בערוץ הילדים. היו תוכניות נהדרות כמו 'גבולות בר זוהר' של רון כחלילי. אני אוהבת את המדיום הזה מאוד. יש לפעמים פורמט שיכול להתאים לעונה אחת או לשעות שונות. טלוויזיה זה דבר דינמי. אהבו את התוכניות שלי בערוץ הילדים והן זכו בפרסים. יש כנראה משהו מעבר לשיער שלי".
את חושבת שמחפשים אותך יותר, שאת מושכת אש רק כי את יעל בר זוהר?
"אין לי מה להגיד על זה. אני באה לדבר על העבודה שלי. אני ממש חיה את החיים שלי, של יעל. אני מגיל 15 במקצוע. אני רגילה שאנשים ניגשים ואומרים. רגילה לבקר ילדים ולפגוש אנשים. זה חלק מהחיים שלי".
מה את יותר, זמרת, שחקנית, דוגמנית או מגישת טלוויזיה?
"אני לא עסוקה בהגדרות. אני עסוקה בלחיות את החיים שלי ולעשות את מה שאני אוהבת. אני לא אדם שמעיד על עצמו, ואתה מצפה ממני להעיד על עצמי. נדמה לי שהגדרות תמיד רחוקות מהמציאות. כל אחד מוצא לעצמו את ההגדרה וזה לא ממש משנה. אני אוהבת לעשות הכל, לשחק, במה, תיאטרון, טלוויזיה, להגיש תוכניות, אני רוצה לעשות עוד טלוויזיה. אני אוהבת לשיר, אני חיה את הבמה. זה מה שאני רוצה לעשות. צריכה לבחור משהו? לא רוצה לבחור".
וקולנוע?
עכשיו העיניים נוצצות: "זה מאוד מעניין אותי ואני ממש מחכה לזה. אני משתוקקת לזה. ממש. בגדול. החלום שלי הוא לשחק בסרט קולנוע. אבל אני מאוד אוהבת מחזות זמר ואני רוצה לעשות עוד אחד. כרגע, עד אמצע יולי אני עמוסה, אבל אם מרטין סקורסזה יתקשר, אני לא אגיד לא. עכשיו זה לא ממש בכיוון. אם מדברים על משהו ריאלי, כרגע החלום הוא בסוף יולי לטוס לחופשה. אני תמיד טסה לחול בעבודה, למכסיקו לזנזיבר, לתאילנד. זה תמיד עבודה, ואתה לא רואה את המקום. לא זריחה, לא שקיעה, לא אנשים. כל הזמן עובד. אני אשמח לקחת אוויר וגם ליהנות מהמקום שאסע אליו. לנשום אותו".
מעניין אותך ללמוד באוניברסיטה?
"מאוד. היתה תקופה שלקחתי קורסים בספרות באוניברסיטה הפתוחה. מאוד אהבתי. אם אני אלך ללמוד תואר ראשון זה יהיה פסיכולוגיה או משהו שקשור לטיפול בילדים עם מוגבלויות. זה מאוד מעניין אותי. אבל קצת מוקדם לדבר על זה. לא ויתרתי. החיים זה ג'ונגל ואתה לא יכול לדעת מה יהיה מחר. יש לי המון חלומות. אם יציעו לי ללמוד או לשחק בסרט, אז אבחר היום בסרט. אבל אני צעירה. אני אוכל ללמוד הכל".
יש לך כבר מחשבות על הגיל בעסק כמו דוגמנות, אחרי עשר שנים במקצוע שמחפש את הצעירות?
"מה? אני ממש תינוקת. אני כל יום מגלה כמה אני יותר קטנה ממה שחשבתי".
המשקל הוא משהו שמרחף מעל בר זוהר ביומיום. היא מזמינה קפה הפוך על בסיס מים ולא על בסיס חלב ("כי אני שותה שש כוסות ביום ועדיף שזה יהיה ככה"). בגיזרה הזו אין ויכוח שהיא מנצחת: "זה אומר אורח חיים בריא, ספורט, תזונה נכונה. זה נכון, יש מלחמה יומיומית. צריך לאכול טוב ולעשות ספורט. אבל אני לא סופרת קלוריות. בעברי יצא לי לקבל הדרכה תזונתית. אני משתדלת לחיות טוב".
ואין לך נקיפות מצפון בסגנון 'אתמול אכלתי פיצה, מה יהיה?'.
"לא, לא אכלתי פיצה בשנתיים האחרונות. גם לא המבורגר או צ'יפס. אתה לא יכול להצטלם לפרסומת לבגדים ולאכול פיצה. זה לא הולך ביחד. למדתי להתגבר על זה, אבל לא בקלות. אני אוהבת את החיים ואוהבת לאכול. אבל אני לא מתעסקת כל כך באוכל. שמע, אני על הבמה, אני עושה פילאטיס, עושה יוגה, אירובי לפעמים. הליכות בפארק הירקון או בחדר כושר. אני אוהבת ספורט. זה מאוד מומלץ לנפש. זה מעלה את ההורמונים הנכונים".
הוצפתי רגשות
אם פעם ייצא לכם לעצבן את יעל בר זוהר, נסו לדבר איתה על 'מרי לו' והיא מיד תשיב לכם בחיוכים. נראה שמכל הדברים שהיא עשתה עד היום, המחזמר המדובר בהבימה טפח לה על האגו מבחינה מקצועית. שם היא גם נהנית להבליט רגשות: "בהצגה של 'מרי לו' האחרונה בכיתי. יגאל שדה שר לי את 'אין מדינה לאהבה' וכל כך ריגש אותי. זה קורה לי המון ב'מרי לו'. יש מקומות במחזה שאני נופלת ומתפרצת וקשה לי ואני מידרדרת. התגעגעתי להצגה כי בגלל חנוכה לא עשיתי אותה המון זמן".
אז את כן אדם רגשי.
"מאוד. בטח, זה החיים. אני נראית לך עצורה? אני הטיפוס הכי חם ואוהב".
אולי זה לא ככה כשאת מול עיתונאים.
"כי אתה שואל לפעמים על כל מיני שטויות. אבל אני בנאדם רגיש".
אם היית במקומי, על מה היית שואלת?
"כל אחד עם העבודה שלו. אני דווקא מאוד אוהבת לכתוב. הייתי רוצה לראיין את ליא קניג, שהיא מדהימה בעיניי.
כששאלתי עלייך אנשים שעבדו איתך, הם אמרו שאת נשמה טובה.
"אתה רואה?".
אז איך את שומרת על הפאסון בכל הלחץ שלך?
"איזה פאסון? אני לא מכירה את המילה הזו. אני אדם אמיתי, חם, שאוהב אנשים ואוהב לתת ולעזור. אני תמיד צריכה חום בסביבתי. אני צריכה סביבה אוהבת. אני לא יכולה להיות במקום שאין בו אהבה. לפעמים צריך דווקא פאסון, אבל אין לי את זה. אני הכי אמיתית בעולם".
ומשברים?
היא צוחקת: "את זה אני חולקת עם הפסיכולוגית שלי והמשפחה שלי, כמו כל בנאדם. פסיכולוג זה דבר מאוד חיובי. אני הולכת בתקופות, כשיש לי זמן. ואגב, הזמן שלנו לראיון קצוב פה. סתם, אני צוחקת, הומור, אתה יודע".
לא בא לך לעזוב יום אחד את הכל ולהסתלק מפה לשנה?
"אני אוהבת את העבודה שלי. אמרתי לך שבהצגה הוצפתי בהרבה רגשות. אני נהנית בכל מה שאני עושה. ואל תשכח שיש לי את הפריבילגיה לשחק עם הבנאדם שאני אוהבת ב'מרי לו'".
על גיא באמת לא התעכבנו הרבה. איך הולך?
"טוב תודה, איך אצלך?".
לא רע. מתי החתונה, לא מציקים לכם?
"לא".
אז הנה אני מציק.
"תודה. כאילו אין לנו מספיק פולנים במשפחה במיוחד בשביל זה. הולך טוב. אהבה גדולה".
והחתונה?
"הלאה, תתקדם".
תרשי לי לעבור לניתוח כמה תופעות עכשוויות בעולם הבידור של ישראל. רוני סופרסטאר לא מאיימת לחקות אותך?
"זה נורא מצחיק מה שאתה אומר. היא מקסימה. רקדנית מצוינת. אני מכירה את אחותה יעל. רוני נראית לי אחראית".
היא מזכירה לך את עצמך?
"לא. היא נראית לי מאוד שמורה. ילדה שרק נכנסה לתעשייה. אני בטוחה שיש מי שדואג לה ומנסה לשמור עליה".
מאיה בוסקילה?
"זמרת ענקית".
לא עושים לה עוול בתקשורת כשנטפלים לחזה שלה?
"לא שמתי לב לזה. בעיקר שמעתי את השיר שלה ברדיו, 'הלב', כשהיא פרצה. היא זמרת מעולה וזה מה שאני יודעת עליה. אני בטוחה שהיא יכולה לתת ביצועים טובים".
בנית את עצמך בעשר שנים, והנה פתאום יש כל מיני כוכבים בני יומם.
"רגע. מבחינת טלוויזיה מה שאני אוהבת לראות זה אלי יצפאן, שמצחיק אותי נורא, 'ארץ נהדרת' וסדרות כמו 'שבתות וחגים'. עלמה זק פשוט מצחיקה אותי. לגבי מה שאתה שואל, לא יצא לי לראות את הריאליטי. אבל אם יש אנשים מוכשרים שפורצים, זה נהדר. למה לא?".
כי את עבדת עשר שנים כדי להגיע למעמדך והם עבדו חודשיים.
"זה שטויות. אתה אומר אינסטנט, אני אומרת כישרון. אם הבנאדם יודע לשיר ויש לו את הבמה, אז למה לא? אם יש במה לביטוי הכישרון, זה נהדר. זו מתנה. למה שימשיכו לשיר באמבטיה? אף אחד לא בא על חשבון מישהו אחר. יש מקום לכולנו פה".
'כוכב נולד'. היית משתתפת?
"הייתי נורא מתביישת. באודישן ל'מרי לו' רעדתי והזעתי. מזל שיכולתי להתפרק בקטע של הריקוד. התרגשתי בטירוף. צריך אומץ וזה לא קל. האנשים האלה, כל המדינה רואה אותם. בוא'נה, צריך לזה אומץ. אני בטוחה שהרבה יוצאים מפורקים משם. אלה שלא מצליחים".
מוזיקה?
"אוהבת את ארקדי דוכין. הוא מלך. מרגש. אין שיר שהוא לא גורם לי להתרגש בו. ואת עברי אני מאוד אוהבת. מהזמרות אני אוהבת את מיקה קרני. היא מצוינת. תגיד, עטפנו כבר כמעט את כל הנושאים לדעתי, לא?".
על כסף לא דיברנו. את עשירה.
"לדעתך? אני שמחה. אבל אל תיכנס לי לכיס. תעביר את זה הלאה. אני ממש לא אפתח לך עכשיו את חיי הפרטיים. נקסט".
וגם בפוליטיקה לא נגענו. מה דעתך על תוכנית ההתנתקות?
"אני לא פוליטיקאית, אלא שחקנית. אני שייכת לרוב הדומם. לא יותר מדי שמאלה או ימינה. אני מתפללת כמו כולנו שיהיה כאן שקט לכולם. אשמח מאוד שנוכל לחיות בשלום. שמע, כל האיומים על ראש הממשלה זה חמור ומפחיד. אני מקווה שהטעויות לא יחזרו על עצמן".
סמים קלים?
"לא צורכת. אני בעד בריאות וצלילות הדעת והנשמה. לא נראה לי שסמים קלים עושים טוב".
מה מפחיד אותך היום?
"נשמע בנאלי וכללי, אבל בריאות. אמא שלי אחות כבר 30 שנה, ויוצא לי גם דרך העבודה שלי להכיר הרבה ילדים חולים. באמת שזה הדבר הכי חשוב. אני לא היפוכונדרית, אבל זה מפחיד אותי".
קראתי שגם את בטרנד הקבלה, שהלכת לרב מקובל.
"נקסט! נקסט! איפה אתה קורא את הדברים האלה? לצערי אני לא קשורה בזה. זה לא חלק מהחיים שלי, ממש לא. רב מקובל? וואלה. לא ידעתי.
ומילה אחרונה לכל אלה שמציפים אותך בשמועות.
"שיראו 'טלנובלה בעמ'".
לפנייה לכתב/ת 
