רובוטים קטנים, תקוות גדולות

ההתרחשות יוצאת הדופן הזו אירעה במרכז הקונגרסים בחיפה, אשר אירח ב-9 במרץ את תחרות הרובוטיקה של ארגון FIRST (ראשי תיבות באנגלית של 'למען ההשראה והכרת המדע והטכנולוגיה').

FIRST הוא ארגון אמריקני ללא מטרות רווח שמיועד לקדם

משחקים כמו רובוטים. השבוע בחיפה‏ (צילום: ערן טל)

1

2

3

4

פרויקטים המרחיבים את הידע והשליטה בתחומי המדע, הטכנולוגיה וההנדסה בקרב צעירים. הארגון נוסד ב-1992 על ידי דין קיימן, האיש שהמציא את ה-Segway, רכב אישי שהתואר 'קורקינט ממונע משוכלל' יעשה לו עוול.

תחרות הרובוטיקה של הארגון החלה את דרכה עם 28 בתי ספר תיכוניים בשנת 92' ואילו בתחרות של 04' מתמודדות 900 קבוצות מכל העולם. כל קבוצה מתבססת על תלמידי בתי ספר תיכון, מורים, מהנדסים ומתנדבים מתעשיית הטכנולוגיה והמדע.

FIRST ישראל הוקם לאחרונה בסיועו של ג'וש וסטון, תורם יהודי נדיב. 12 בתי ספר, שהשתתפו בתחרות שהתקיימה השבוע בחיפה, התמודדו על אחד משני המקומות הראשונים, המקנים לראשונה את הכרטיס לתחרות הגדולה של FIRST בארה"ב.

במסגרת התחרות, שנערכה בחסות UMI, כל קבוצה בונה רובוטים מערכת חלקים זהה שסופקה להם חודשיים לפני התחרות, הכוללת רכיבים, שבבים אלקטרוניים וציוד חשמלי כמו בקר עם מעבד ניתן לתכנות, מודם, רדיו וסוללה, סיפר גל לונגין, תלמיד בגימנסיה הרצליה מתל אביב שהשתתף בתחרות. כל קבוצת תלמידים צוותה לחברת היי טק ישראלית, על מנת שתספק לה תמיכה כלכלית והנדסית.

בטרם הורשתה כל קבוצה להשתתף בתחרות, בדקו אנשי FIRST אם לא חרגה מהתקציב שנקבע לה וכי עמדה בכל התנאים והחוקים המגבילים לבניית הרובוט. אנשי הארגון אפילו עברו בין הקבוצות ובחנו את המתמודדים על ידע ברובוטיקה, התמצאות באלקטרוניקה וברכיבי הרובוטים.

זר לא יבין זאת

הרובוטים מתחרים ביניהם בסדרה של התמודדויות שתוכננו על ידי קיימן ואנשי FIRST. קבוצות התלמידים והמהנדסים נדרשים לפתור בעיות במסגרת זמן של שישה שבועות, תוך שהם נדרשים לעמוד בכללים הנוקשים של התחרות, שהוגדרו מראש. הקבוצות מקבלות משוב חיובי על מצוינות בתחום העיצוב, רוח הקבוצה, מקצועיות בגרות והיכולת להתגבר על מכשולים וקונפליקטים למינהם.

"כל קבוצה מנסה למצוא פתרונות אופטימליים לבעיות המתעוררות", אומר אסף מנוחין,

 מנהל הקבוצה של לונגין ומורה לרובוטיקה בגמנסיה, "כל קבוצה בחרה בגישה שונה. בבעיטת הפתיחה של התחרות הייתה הרבה חשדנות בין כל הקבוצות ואפילו היו ניסיונות ריגול אך עם הזמן נוצרו קשרים בין המתמודדים המתחרים".

גם כאן, כמו בכדורסל, הזמן שעומד לרשות המתחרים נמדד לאחור - 2:15 דקות לכל סיבוב. ניתן "לקלוע לשלוש נקודות" או להסתפק בנקודה אחת. אך בשונה מכדורסל, אפשר לזכות בבונוס של 10 נקודות. כלומר, הרובוט אשר מניח את ההידרואיד האחרון על מבנה הפירמידה הגדול (פעולה המזכה בשלוש נקודות), וחוזר למקום מושבו לפני תום הזמן שהוקצב זוכה בבונוס נוסף של שבע נקודות.

זר לא יבין זאת, אחרי הכל, האנשים האלה באו לראות רובוטים, ולא לאודישנים לתוכנית ריאליטי חדשה או למכירה פומבית של מסכי פלזמה, אך צריך לראות את ההתרגשות מכל נקודה שנקלעה לצד זה או אחר כדי להבין שההתלהבות של הרשקו, כמו גם של נוכחים רבים באולם, הייתה אמיתית.

הרשקו לא שוכח להזכיר את המטרה החינוכית של קידום החינוך הטכנולוגי בארץ, שמצבו בכי רע, על רקע מצבה הכללי הקשה של מערכת החינוך בישראל. אנחנו מקווים שתעשיינים נוספים יתרמו כסף לבתי הספר על מנת שיוכלו להשתתף בתחרות", אומר הרשקו, "אנחנו מספקים להם פרסומת שאינה סמויה כלל ובתמורה הם זוכים להערכה רבה. מיליונרים כמו דין קיימן וג'וש ווסטון מוכיחים במעשיהם כי ביכולתם לחזק מאוד את החינוך המדעי והטכנולוגי".

דין קיימן - ממציא סדרתי

דין קיימן ידוע כחולה טכנולוגיה וממציא סדרתי אשר רשם לזכותו מאות פטנטים.

 פרט ל-Segway המוכר, הוא המציא את iBot, כיסא גלגלים ששומר על שיווי משקל תוך טיפוס במדרגות ומעבר על פני שטח קשים, שאינם עבירים לכיסא גלגלים רגיל. החברה שהקים, DEKA, עוסקת בפיתוח מכשירים לפי הזמנה מצד אחד, ובפיתוח המצאות פרי חזונו, למשל, Segway, קורקינט חשמלי נוח לנשיאה ובעל תכונות עבירות ושמירת איזון דומות, המגיע ל-30 קמ"ש ומיועד, לדבריו, להחליף את המכונית ככלי הרכב הנפוץ.

חברים יודעים לספר עליו כי הטכנולוגיה היא כל עולמו, וכאשר למד כי הסטודנטים בארצות הברית הפסיקו ללמוד הנדסה בוחרים יותר ויותר מקצועות שאינם קשורים לטכנולוגיה, חשב על דרך להחזיר עטרה ליושנה וייסד את First.

למרבה האירוניה, קיימן הפגין סלידה מלימודים מסורתיים כבר מגיל צעיר, וכתחליף השקיע את זמנו בקריאה עצמאית של עבודות מדע בולטות, כמו ה"עקרונות" של ניוטון, ובבניית מכונות. בעקבות תלונה של אחיו, סטודנט לרפואה, על הבעייתיות שבאספקת תרופות לפי לוח זמנים מדויק למטופלים, המציא את ערכת ההזרקה האישית הראשונה, שאיפשרה לחולים שזקוקים להזרקות קבועות, כמו הסובלים מסוכרת, לטפל בעצמם. רבות מההמצאות שלו בשנים שלאחר מכן התרכזו בתחום הטכנולוגיה הרפואית, כאשר בשנות ה-90 פותחה תחת ניהולו המצאה דומה נוספת - ערכת הדיאליזה הניידת הראשונה, שגודלה כמכשיר טלפון, אשר איפשרה לחולי כליות להשתחרר מתלותם הרצופה בבתי חולים.

תקווה לחינוך המדעי בישראל

קיימן מאמין בלמידה מדעית על ידי התנסות ויוזמה שסופה מוצר מוחשי. לכן הוא הקים את U.S. First כארגון שלא למטרות רווח, שמטרתו קירוב הדור הצעיר לעולם המדע על ידי חיקוי הדגם הספורטיבי הנערץ על האמריקאים. USFirst, כמו ליגת ספורט, מקיים תחרויות ומנסה ליצור כוכבי-על, אלא שהתחרויות הן בסגנון "בנה רובוט שינצח רובוטים אחרים במשחק כדורסל", וכוכבי-העל הם מהנדסים ומדענים.

למרות שישראל היא לא ממש ארצות הברית, המגמה הישראלית לחקות את אמריקה אולי תשא פירות חיוביים במקרה זה. פרופ' אברהם הרשקו שזכה יחד עם פרופ' אהרון צ'חנובר בפרס נובל לכימיה בשנה שעברה, הזהיר בעקבות הזכייה כי אם ימשיכו לקצץ בהשכלה גבוהה, לא יהיו יותר פרסי נובל לישראלים. "מדע והשכלה חשובים בדיוק כמו הביטחון", הוא קבע. לטוב ולרע, ייתכן כי עתיד ההון המדעי והטכנולוגי של ישראל תלוי בהון הכלכלי של מיליונרים וקרנות הון סיכון שיכירו בחשיבות של החינוך בתחומים אלה.  

"אני מאוד מתרגש מכל מה שהולך כאן". מספר קיימן בחיוך ל-ynet, "אני חושב שבישראל יש פוטנציאל הצלחה גדול בנושאים הטכנולוגיים. האנשים כאן מעריכים טכנולוגיה. התחרות מאוד משעשעת ואנשים מאוד נהנים ממנה, ממש כמו בארה"ב".

תיירים נוסעים על ה-Segway בצרפת

כאשר המצאת את ה-Segway הכרזת כי ההמצאה תשנה את העולם. במבט לאחור, האם צדקת?

האם, על פי התרשמותך, ה-Segway מתאים לישראל?

"ערי ישראל, בייחוד תל-אביב, מצוינות להתניידות איתו. גם צפיפות האוכלוסין, בעיות החניה ושיעור כלי הרכב הנעים בכבישים מחייבים שימוש בכלי רכב כזה".

שר התחבורה, מאיר שיטרית, התייחס השבוע בחיוב לאפשרות להתיר תנועה עם הכלי ברחובות תל אביב ואולי אף במרכזי קניות. עובדי נתב"ג כבר נעים איתו ובקרוב תחל חברת Segway ישראל בהפצה סדירה של המכשיר.

תקוות גדולות

אולי בעתיד ייפתרו בעיות החניה בתל אביב, זיהום האוויר ייעלם, ברחובות ינועו רבבות Segway אלגנטיים וביציעים נעודד שחקני כדורסל רובוטיים בגובה 3.20 מטרים. אך בינתיים, בחיפה, התברר כי העתיד אינו ממהר להגיע. לראייה, הרובוטים שהתחרו השבוע כוללים יכולות בסיסיות למדי, אם כי הם ממושמעים ונענים למפעילים שלהם, שעומדים מהצד מביטים ומפעילים אותם.

בסופו של יום זכו שני בתי ספר תיכון להשתתף בתחרות בארה"ב. "תיכון משגב" ממשגב בגליל, שזכה במקום הראשון ו"תיכון אביב", שזכה בתואר "הטירון בעל התרומה". הרובוט שזכה במרב הנקודות נראה כמו מלגזה. הוא הרים את הפירמידות המשולשות בעזרת וו הדומה למקור של תוכי ובעזרת צינורות אוויר כחולים ומסולסלים, ובעזרת בוכנה הצליח לבצע את הפעולות במהירות וביעילות.

"זה ייקח עוד הרבה מאוד שנים עד שנוכל ליצור רובוטים מתוחכמים יותר", אומר הרשקו, "זה דורש כוח מחשוב אדיר ומערכות הנעה מאוד מאוד עדינות וחזקות שייחקו את פעולת השרירים האנושית. הרובוטים שמתחרים כאן הם מאוד פשוטים. עם זאת, המפתחים הם עדיין נערים מהתיכון בלי הרבה נסיון. אני מאמין שצפוי להם עתיד גדול".

למרות הזכייה של שתי הקבוצות, השמחה נמהלה מהר מאוד בעצב, לאחר שהזוכים למדו כי הנצחון סיפק להם רק את הזכות להשתתף בתחרות באטלנטה בארה"ב, ללא טיסה ודמי השתתפות על סך 4,000 דולר. בחישוב מהיר, מחיר הנסיעה עבור שתי הקבוצות הוא כ-80 אלף דולר, ועתה מחפשים את המיליונר או התאגיד שייטול את היוזמה לידיו. ואולי יש גם בכך להעיד על מצב החינוך המדעי.