גלאט-ברקוביץ' הורשעה בעסקת טיעון - ותיקנס

בית משפט השלום בתל אביב הרשיע הבוקר (יום א') את ה"פרקליטה המדליפה" מפרשת סיריל קרן, ליאורה גלאט-ברקוביץ' במסגרת עסקת טיעון. היא הורשעה בעבירה של גילוי בהפרת חובה. מכתב האישום נמחקה העבירה של מרמה והפרת אמונים. בעקבות עסקת הטיעון צפויה הפרקליטה למאסר על תנאי וקנס כספי של 10,000 שקל. 

גלאט ברקוביץ' אמרה בבית המשפט כי היא מבקשת לכבד את עסקת הטיעון: "את כל החיים המקצועיים שלי קיימתי בשירות המדינה. לא היתה לי כל כוונה לפגוע בפרקליטות, שם עבדתי שנים רבות. עשיתי מה שעשיתי מתוך אמונה שכך צריך לפעול ואני מבקשת לנצל את ההזדמנות להתנצל בפני מי שנפגעו ממעשי". ברקוביץ' הוסיפה ואמרה כי פעלה באחריות וכי כאשר העבירה את המידע לעיתונאי, ברוך קרא, מעיתון "הארץ" ידעה כי אינה פוגעת בחקירה.

עורך דינה של גלאט-ברקוביץ', יהושע רזניק, אמר בבית המשפט כי כל הטענות נגדה כאילו הדליפה מטעמים אידיאולוגים אינן נכונות. "היא חשבה שיש לחשוף את דבר החקירה. והצגתה כמי שיש לה ויכוח פוליטי עם ראש הממשלה אינה לעניין, זה לא נכון, ולא מן הטעם הזה הועברו הדברים. מה שהנחה אותה הוא הרצון לעקור את השחיתות... המעשה נעשה בשל מחשבה שכך צריך להיעשות כי העובדות צריכות להיות מוצגות בפני הציבור הישראלי לפני בחירות", אמר רזניק. הוא הוסיף עוד כי הוא מקווה שפרק זה יסתיים בחייה של גלאט ברקוביץ', וכן מסר שהיא מתכוונת להמשיך לעבוד והיא אינה מתכוונת להיפרד ממערכת המשפט.

התביעה אמרה בבית המשפט כי החתימה על עסקת הטיעון חסכה זמן שיפוטי רב וכי עצם הרשעתה של גלאט-ברקוביץ' קשה מאוד עבורה כמי שעבדה במשך שנים מטעם המדינה בשמירת החוק. "הנאשמת מעדה לאחר שנים רבות בהן שרתה בשירות הציבורי. התחשבנו בעובדה כי עצם העמדתה לדין היתה נדירה. העדפנו להעביר את מסר החומרה בתיק זה באמצעות ההרשעה, הרחקתה משירות המדינה ויתר מרכיבי העונש. הרשעה בפלילים זהו עונש חמור מאוד למי שהיתה חלק ממערכת אכיפת החוק".

גזר הדין בעניינה של הפרקליטה יינתן ביום רביעי בבוקר כאשר יצוין כי הצדדים כבר החליטו שהעונש יהיה של מאסר על תנאי בלבד וקנס של 10,000 שקלים, זאת במידה והשופטת חיותה כוחן תחליט להסכים לעסקת הטיעון.

ברקוביץ' הועמדה לדין לאחר שלפני כשנתיים עוררה סערה כאשר ערב הבחירות הדליפה לעיתון "הארץ" את מסמך סיריל קרן.

היועץ המשפטי לממשלה דאז, אליקים רובינשטיין, הקים צוות מיוחד שבדק את מקור ההדלפה ובראשו עמד ראש המחלקה לחקירות שוטרים דאז, ערן שנדר. לאחר חקירה התגלתה ברקוביץ' כמדליפה. רובינשטיין התעקש על העמדתה לדין חרף הביקורת הקשה שספג על כך בציבור, בקהילה המשפטית ואף בצמרת משרד המשפטים עצמו. רובינשטיין טען בתוקף כי ההדלפה של החומר הסודי מצד גלאט-ברקוביץ' נבעה ממניעים פוליטיים ולפיכך גם נעשה הצעד ערב הבחירות.

לפני קצת יותר משנה נפתח בבית משפט השלום בתל אביב המשפט, וגלאט-ברקוביץ' הואשמה בגילוי, בהפרת חובה ובמרמה והפרת אמונים.

במקביל, דחה היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, את בקשת הפרקליטה להמיר את ההליך הפלילי נגדה בהליך משמעתי. מזוז דן בזמנו בנושא עם פרקליטת המדינה דאז, עדנה ארבל, וקבע כי לא נמצא צידוק או שינוי בנסיבות, שישנה את ההחלטה להעמידה לדיו פלילי.

גלאט-ברקוביץ', הכחישה בדיונים בבית המשפט שפעלה לחשיפת הפרשה מתוך מניעים אישיים ופוליטיים, כפי שנטען. לדבריה, החקירה לא היתה חשאית, והיא החליטה לחשוף את המידע - מכיוון שהוסתר מהציבור.

במקביל, תקפה בחריפות את החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה היוצא, אליקים רובינשטיין, להעמיד אותה לדין.