זהירות: גל חדש של העוקץ הניגרי

גל חדש של מכתבי "עוקץ" מציף בימים אלה את המדינה. הנוכלים שעומדים מאחוריו מקווים שמתוך אלפי הישראלים שאליהם נשלח המכתב יהיו כמה טמבלים שיפלו בפח וישלחו להם כמה אלפי דולרים ואולי יותר. אם הגיע אליכם בימים האחרונים באי-מייל או בדואר מכתב באנגלית רהוטה, שכותרתו: "דחוף – עזרה עסקית", כדאי שתחשבו פעמיים לפני שאתם משתפים פעולה עם האדון ריצ'ארד ויליאמס מזימבבוואה, שחתום על המכתב.

במכתב מציג עצמו אדון ויליאמס כבנו הבכור של שר האוצר בממשלתו של רוברט מוגאבה, נשיא זימבבואה. "בגלל שאבי לא הסכים למדיניות הממשלה, המדכאת את האיכרים הלבנים במדינה, הוא נרצח וביתנו נשרף. לפני מותו סיפר לי אבי על סכום של כ-28 מיליון דולר שהפקיד בתקופת כהונתו" כשר האוצר בבנק בדרום-אפריקה.

"כדי לשמור על ביטחוננו האישי, אמי, אני ואחותי החלטנו אחרי הפרעות לעבור לדרום-אפריקה. אני פונה אליך על מנת לעזור לי להוציא את הכסף מדרום-אפריקה, משום שמתוקף היותנו פליטים המבקשים מחסה נשללה מאיתנו כל יכולת לנהל חשבון בנק או התעסקות פיננסית כלשהי.

פראיירים לא מתים. הם מתחלפים

אני מציע לך 25 אחוז מ-28 המיליונים בתמורה לעזרתך להוציא את הכסף מהבנק". בסוף המכתב האדון ויליאמס מבקש מכם ליצור איתו קשר בדחיפות כדי להשלים את העסקה, ומשאיר לכם את מספר הטלפון האישי שלו וכתובת הדואר האלקטרוני.

למרבה הצער, חלק מנמעני המכתב מאמינים לסיפור ויוצרים קשר עם השולח. הוא שולח עוד מידע. הם פותחים חשבון בנק ומתגלגלים איתו הלאה. בסוף, בשניות האחרונות של הדקה ה-90, יש פתאום איזושהי בעיה קטנה ומשכנעת, שבגללה צריך להפקיד באיזשהו חשבון בנק או בידיו של איזשהו "פקיד מושחת" סכום "פעוט" של 10,000 דולר. רגע אחרי זה בנו של השר מצפון זימבבואה הדרומית נעלם כלא היה.

זכות הראשונים לניגרים

לאחרונה התבשרנו על מכתב רמייה של סוהא ערפאת. מכתב זה כמכתבי הרמייה ומכתבי העוקץ האלקטרוני שמגיעים מאפריקה מוכרים, וזכו בעבר לשמות נוספים. למשל "העוקץ הניגרי" או "הונאה 419", המתייחסת לחוק הניגרי נגד הונאות, זכה לשמו בגלל המדינה שבה הופיע לראשונה.

הקורבן הפוטנציאלי של העוקץ הניגרי מקבל מכתב בדואר אלקטרוני, ובו מבשר לו השולח כי הוא מנסה להוציא כמות גדולה מאוד של כסף (כ-21 מיליון דולר) מהמדינה ומציע לו עמלה נדיבה, אם יאפשר לו להפקיד את הכסף בחשבון הבנק שלו. במקור, הרמאי טוען כי מקור הכסף בחברות קש של ממשלת ניגריה.

גולשים שמביעים עניין ומגיבים למכתב מתבקשים להעביר לרמאי תשלום שמיועד, כביכול, לכיסוי הוצאות שונות כמו עמלות בנקאיות ודמי ניהול בסכומים גבוהים. את הכסף הגדול הם לא רואים, כמובן, וחלק מהקורבנות הפסידו מאות אלפי דולרים בדרך זו. על פי ההערכות, הרמאים אוספים מיליוני דולרים בכל שנה בדרך זו. משטרת ישראל מזהירה אף היא מפני העוקץ הניגרי.

המלחמה בעוקצים הזדוניים

בחודש יוני 2004, מסרה ממשלת ניגריה כי היא מתכננת להשיק תוכנה שתסייע ללכוד נוכלים השולחים מכתבי הונאה בדואר האלקטרוני. מוסטאפה בלו, מזכיר ה-Investment Promotion Commission הניגרית, מסר כי התוכנה, שתתבסס על טכנולוגיה לאיתור מילות מפתח בהודעות אלה, תימסר ככל הנראה לספקי אינטרנט ומשרדים ממשלתיים.

התוכנה תסרוק את כל הודעות הדואר האלקטרוני היוצאות מניגריה, כאשר המילים שיסרקו בהודעות יכללו מונחים מתחום הבנקאות וכן מילים הקשורות לתעשיית הנפט במדינה. אם יאותרו בהודעה מילות מפתח רלוונטיות, היא תמחק, והתוכנה תנסה לאתר את מקורה, על מנת לאפשר למשטרה ללכוד את הנוכלים שעומדים מאחוריה. למרות זאת, ההונאה עדיין לא מוגרה.