הפרעות קשב, ריכוז והתנהגות - הקשר (והכשל) התזונתי
הילד אובחן כסובל מבעיות קשב או ריכוז? לא תמיד צריך לרוץ לבית המרקחת ולקנות ריטלין. הגישה המשלימה טוענת שאם תשנו את התזונה של הילד, את הסביבה הקרובה שלו ותטפלו באלרגיות שלו - יכול להיות שתבחינו מהר מאוד בשינוי המתבקש
בואו נודה על האמת: רוב ההורים הפונים לקבל ייעוץ וטיפול ברפואה משלימה, עושים זאת רק לאחר שילדם אובחן כלוקה בתסמונת ADD או ADHD, וניתנה המלצה לטיפול רפואי ו/או תרופתי על ידי הרופא המטפל. מעטים ההורים אשר מוצאים לנכון לפנות עם ילדם לאבחון או לטיפול אלטרנטיבי כתוצאה מתחושת בטן שמשהו לא בסדר בהתנהגות ילדם, והם מעוניינים לבדוק את הנושא לעומק.
חשוב מאוד לציין שאבחון מוקדם, ממוקד ומקיף בשורש הבעיה שממנה סובל הילד, יכול לצמצם באחוזים ניכרים את התלות הרפואית ו/או הפסיכולוגית, ועל ידי כך למנוע סבל ועוגמת נפש רבים מהילד, מסביבתו ומבני משפחתו.
ד"ר י. לב-אור ND C.A הוא מנהל מרפאת מדיקיד – רפואה משלימה בתינוקות ילדים ונוער, מרצה בכיר הקולג' לרפואה משלימה בדומה לבעיות רפואיות אחרות, גם כאן אלמנט ההדחקה וההכחשה משחק תפקיד מאוד משמעותי, ולמעשה - פוגע בסיכוי לאבחן בשלב מוקדם את המקור לבעיות ההתנהגות.
רוב ההורים יפנו לטיפול אלטרנטיבי רק לאחר שהתאכזבו מתוצאות הטיפול התרופתי, או מתוך חשש מתופעות הלוואי העלולות להופיע במהלכו. כיוון שכך,
נגד ריטלין, סיבה אחרת
מלחמתו של ח"כ חמי דורון בריטלין "המסמם את ילדינו"
איתי גל
מצויד בעלון שמופץ על-ידי אנשי הסיינטולוגיה, בעדויות אישיות שהגיעו אליו לדבריו, וללא כל ייעוץ רפואי, הגיש ח"כ חמי דורון הצעת חוק שתאסור על בתי-הספר לחייב תלמידים ליטול את התרופה 'ריטלין', ש"מסממת את ילדינו". תגובת משרד החינוך: בתי-הספר מעולם לא חייבו תלמידים ליטול את התרופה
באחוז מסוים מהמקרים, ההמלצה להורים תהיה להמשיך בטיפול התרופתי, אבל להתחיל במקביל הליך טיפולי מקיף ברפואה משלימה, וכך לשלב טיפול שורשי משלים במקור הבעיה. זאת מתוך שאיפה להפחית באופן הדרגתי את מינון התרופה שהילד מקבל.
לרוב, ההמלצה תהיה לערוך סדרה של בדיקות, על מנת לאתר את המקור הנסתר להפרעה שממנה סובל הילד. לאחר שהצלחנו לאתר את הגורם השורשי הסמוי, אנו מרחיקים אותו מהילד. במקרים שבהם הומלץ להמשיך עם הטיפול התרופתי, נבקש מההורים לחזור לאחר מספר חודשי טיפול ולהתייעץ עם הרופא המטפל, על מנת לבדוק את יעילות הטיפול התרופתי ואת האופן להמשיך בו.
חשוב מאוד לציין כי הפסקת טיפול תרופתי או אחר חייבת להיעשות בתיאום ובאישור הרופא המטפל, משום שאם היא תיעשה באופן חד וקיצוני הדבר עלול לעורר תופעות לוואי קשות.
הגישה הטיפולית העומדת מאחורי שיטת "שילובים" היא, כי בעיות ההתנהגות הגלויות של הילד הם רק קצה הקרחון ביחס לבעיה האמיתית שממנה הוא סובל. אפשר לדמות הפרעות התנהגות אלו לנורת אזהרה הנדלקת בלוח השעונים ברכב, ומעידה על בעיה משמעותית בחלקים הנסתרים מהעין.
שאלת מיליון הדולר היא: כיצד מאתרים אותה בעיה שורשית ומנטרלים אותה? או: מהו הגורם המוביל לכך שהילד לוקה בהפרעה? לטעמי, התשובה היא שלרוב מעורבים בבעיה מספר גורמים החוברים יחד ופוגעים בפעילות הילד:
1. רגישות לפחמימות לסוכר לבן ולמוצרים המכילים סוכר
לאחר אכילה של סוכר או מזון בעל ערך גליקמי גבוה כפחמימות, מחזור הדם יוצף בגלוקוז. מערכות הגוף יגיבו להצפה זו בהפרשה מוגברת של אינסולין. הרמות הגבוהות של האינסולין אמורות לפעול במהירות, להוציא את הגלוקוז מהדם ולהחדיר אותו לתוך התא ביעילות גבוהה. אלא שהצפת הדם באינסולין יכולה במקרים מסוימים להוביל לירידה חדה מדי ברמות הסוכר בדם (מצב היפוגליקמי), תופעה שיכולה להיות מלווה בחולשה ובעייפות רבה.
במצב של היפוגליקמיה, הגוף שוב פועל ומפריש מבלוטת האדרנל הורמונים ממריצים, האמורים, כחלק מהליך הגנתי, לגרום לכיווץ כלי הדם, להאצת קצב הלב ולתופעות אחרות.
כעת תארו לכם איזו "רכבת הרים" עובר הילד ממצב של עודף סוכר בדם למצב של חסר סוכר ועד למצב של הפרשה הורמונלית מואצת של מערכת העצבים האוטונומית.
זכור לי מקרה של ילד, שסבל מהפרעות התנהגות שהיו מלוות בהתפרצויות של כעס וזעם בלתי מוסברים. הוא נהג לאבד עניין בתכנים של שיעורים ארוכים, ולהפריע לקראת סופם. כשהילד הפנה את תשומת ליבנו לכך שהוא נרגע מייד כשהוא מכניס סוכריה לפיו, הבנו כי השעות הארוכות ללא אכילה גרמו לו להפרעות ההתנהגות.
לכן המלצנו לו למצוץ תמר יבש כשהוא חש שהוא מתחיל לאבד עניין בשיעור או מתחיל לאבד שליטה. מציצת התמר גרמה להפרשה איטית וישירה של גלוקוזה ישירות למחזור הדם על ידי ספיגתו ישירות מהפה למחזור הדם, ללא פירוק בקיבה או על ידי הכבד.
2. אלרגיה ורגישות לרכיבי מזון ואו לסוגי מזון שונים
הדרך לדעת האם הילד רגיש למוצר מזון מסוים היא פשוטה וקלה ליישום: מוציאים את המזון החשוד כגורם אלרגיה מתפריט הילד למשך כמה ימים, ובמהלכם בודקים האם התרחש שינוי כלשהו בהתנהגותו. לאחר כמה ימים מחזירים את הרכיב לתפריט במינון ובתדירות גבוהים, ושוב בודקים האם יש שינוי כלשהו בהתנהגות הילד.
בבדיקה זו חשוב להיות ערניים במיוחד בשלב החזרת הרכיב לתפריט, על מנת לוודא שלא תיגרם תגובה אלרגית חזקה במהלכה. בדיקה זו טובה ליישום גם במזונות מורכבים שיש חשד שאחד הרכיבים הסמויים בהם גורם לתופעות האלרגיה.
3. רגישות לחומרים הנמצאים בסביבתו הקרובה של הילד
למיטב ידיעתי, טרם בוצע בארץ מחקר רציני המשווה את שכיחותן של הפרעות קשב וריכוז באזורים עירוניים מול אזורים כפריים. אולם בהסתמך על מחקרים מארצות הברית, נראה כי ילדים מאזורים עירוניים סובלים יותר מהפרעות קשב לעומת אלה הגדלים בסביבה כפרית. ההסבר לכך הוא שזיהום האוויר בסביבה העירונית מעורר תגובה אלרגית בקולטני המוח בילדים הרגישים לחומרים אלו, והיא עלולה לגרום להופעת הפרעות התנהגות.
מחקר מעניין שהתבצע בארצות הברית הראה קשר בין חשיפה ממושכת לצבע טרי ולהופעה של הפרעות התנהגות. הקשר נוצר כנראה מחשיפה למתכות הכבדות העלולות להימצא בצבע טרי ויכולות להיספג דרך דרכי הנשימה ולהשפיע על התנהגות הילד.
4. חסכים תזונתיים של אבות מזון כוויטמינים ומינרלים
כשמינהל המזון האמריקאי, ה-FDA , קבע רף מינימלי לצריכה יומית של אבות מזון כוויטמינים ומינרלים, הוא התייחס לכלל האוכלוסייה. אולם תהיה זו טעות לחשוב שלכולנו יש צרכים תזונתיים זהים. למשל, ילד מסוים עלול לסבול מעייפות ומחוסר מנוחה כתוצאה מחוסר כרוני של ויטמין B6, למרות שהוא צורך במזונו את ה"מינון היומי" של ויטמין זה, משום שהוא רגיש יותר לחסר של הוויטמין. לכן יש צורך להעלות לילד זה את המינון של אותו ויטמין בתפריט.
דוגמה נוספת קשורה לוויטמיןB1 תיאמין (הזכור ממקרה "רמדיה"). חסר של ויטמין זה פוגע במערכת האוטונומית וגורם לדפוסי התנהגות פסיכו-סומטיים בילדים ולהתנהגות נוירוטית במבוגרים.
מחקר שבדק ילדים עם הפרעות קשב מצא כי קיים בהם מטבוליזם שונה של חומצות שומן מסוג אומגה 3 במוח, המוביל לחסר כרוני שלהן. בשל חסר זה, התפתחות המוח של ילדים אלה עלולה להיות איטית יותר ומלווה בפיגור בגדילה ובבעיות למידה, חשיבה והתרכזות קשות.
5. הרגלי אכילה לא תקינים
במקרים רבים נוכחנו לדעת שהסרה מהתפריט של "ג'אנק פוד" ומזונות מעובדים המכילים ריכוז גבוה של חומר משמר או צבעי מאכל, וכן שינוי התפריט של הילד לכיוון של צריכת מזון בעל ערך תזונתי גבוה, יכולים לשפר באופן משמעותי את תפקודו. למשל, מעבר מסוכר לבן לסוכר חום מלא, או מעבר מקמח לבן מזוקק לקמח מלא, ובמקרים חריגים - גם הסרה מוחלטת של מוצרי חלב מהתפריט.
לפי הגישה התזונתית, ילדים בעלי נטייה להפרעות קשב וריכוז סובלים מרגישות יתר לחומרים המשמרים ולחומרי הטעם והריח. לכן, הסרה של חומרים אלו מהתפריט, תוך בקרה על התנהגות הילד, יכולה להעיד האם הבעיה קשורה לרגישות לחומרים אלו.
6. תופעת המעי הדליף
זהו מקרה שבו המעי הופך חדיר באופן לא נורמלי למעבר של חלקיקי מזון. הסיבה להתפתחות תופעת המעי הדליף קשורה גם היא לרגישות ולאלרגיה למזון (וכן למתח). אלרגיה למזון יכולה להוביל, בין היתר, לתגובה דלקתית בדופן המעי, אשר תפגע בשלמותו ותגרום למעבר של חלקיקי מזון ישירות מהמעי למחזור הדם, ומשם - ישירות למוח. חומרים אלה עלולים להיות בעלי פוטנציאל רעיל, למשל, חלבון חיטה אשר יכול להוביל לתגובה ישירה במוח.
לרוב, חומרים אלו אינם עוברים דרך מחזור הדם למוח, אולם הם מעוררים תגובה אלרגית קשה, מאחר שמערכת החיסון רואה בהם גורמים זרים אשר חדרו למחזור הדם. תגובה זו מובילה לשחרור מוגבר של היסטמין ושל חומרים כימיים אחרים ממערכת החיסון ולגירוי ועירור רכיבי מערכת העצבים. לכן, גם במקרה זה חשוב לאתר את מקור הרגישות, כלומר מהו המזון המעורר את התגובה האלרגית, ולהוציאו מהתפריט.
לסיכום, כל ילד הוא עולם ומלואו ולכן אסור ליישם המלצות ללא ייעוץ מקצועי. חשוב מאוד לאתר מהו הגורם הנסתר אשר בעטיו הילד מגלה נטייה להפרעות התנהגות, ויש לפנות לקבלת ייעוץ מקצועי עוד לפני שמתחילים בתהליך של אבחון וטיפול. זאת משום שלפי גישת שילובים, המקור להפרעות ההתנהגות יכול להיות מאוד שורשי ונסתר מהעין, וייתכן שהוא בכלל קשור לגירויים כימיים חיצוניים כצבע טרי, עשן אגזוזים, עשן סיגריות או חומרי ניקוי או הדברה.
לפנייה לכתב/ת 
הפרעות קשב וריכוז. שילוב של בעיות שמשפיעות על המצב
צילום: אלכס קולומויסקי
מומלצים
