זיהום מי התהום ברמת השרון הגיע לת"א והרצליה
בעולם מציינים היום את יום המים הבינלאומי, ואצלנו היום הזה מאופיין בחדשות רעות על מצב משק המים. נציבות המים מדווחת שחומרים רעילים ממפעלי תעש ברמת השרון כבר גלשו לבארות בהרצליה ובצפון ת"א; ארגון "אדם טבע ודין" מזהיר שמשק המים על סף קטסטרופה כתוצאה מתחנות דלק, צנרת דלק ומי קולחים
ביום המים הבינלאומי, המצוין היום (ג'), אנו מתבשרים כי זיהום מי התהום ברמת השרון גלש לבארות בצפון תל אביב והרצליה.
בדיון שנערך הבוקר בוועדת הכלכלה של הכנסת, בנושא זיהום מים וקרקע על ידי מפעלי תעש, אמר סגן נציב המים, דוד ירוסלביץ', כי מבדיקות שערכו התברר שחומרים רעילים ממפעלי תעש ששכנו ברמת השרון כבר גלשו לבארות בהרצליה ובצפון תל אביב, וגזים רעילים שמקורם במפעל תעש מגן, ששכן בנחלת יצחק בתל אביב, כבר הגיעו למרתפים וליסודות הבתים. לדבריו, בעוד בעיית זיהום הקרקע ניתנת לטיפול על ידי שינועה, הטיפול במי התהום קשה יותר מאחר ולא ניתן לדעת עד להיכן התפשט.
יו"ר הוועדה, ח"כ אמנון כהן (ש"ס), אמר כי מחריד לגלות עד כמה הגופים האחראים ברשות המבצעת אינם מתואמים ביניהם, וכי אין מנגנון שאחראי על בדיקה, מימון וטיהור קרקע ומים מזוהמים.
עתירה
"שהמדינה תממן סקר זיהום ברמת השרון"
דוד הכהן
עמותת אדם טבע ודין טענה בעתירה לבג"ץ, כי למרות הבטחת היועץ המשפטי לממשלה שהמדינה תישא בהוצאות למימון הסקר הדבר לא נעשה והמדינה אפילו מקדמת תוכניות בנייה באזור
כהן הבטיח כי הוועדה תמשיך לעסוק בנושא עד שיגובשו כללים ברורים לבדיקות קרקע ומים החשודים בזיהום על ידי מפעלי תעשייה וחקלאות ומימון שיקומם. "משרדי הבריאות, האוצר ואיכות הסביבה, כמו גם נציבות המים ומנהל מקרקעי ישראל, חייבים לפעול בתיאום לפני שתושבי גוש דן יאלצו לשתות רק מים מינרלים", אמר ח"כ כהן.
ראש עיריית הרצלייה, יעל גרמן, אמרה כי מינהל מקרקעי ישראל מעוניין לשווק 3,000 יחידות דיור בשכונת נוף ים, על קרקע בה שכן מפעל תעש, בשווי 400 מליון דולר, אך היא לא תיתן אישור בנייה לכך, עד שהקרקע ומי התהום יטוהרו. גרמן הוסיפה כי העירייה כבר נאלצה לסגור מספר בארות מים בגלל שהתגלה בהם זיהום.
"משק המים בישראל על סף קטסטרופה"
לרגל יום המים הבינלאומי, פרסמה עמותת אדם טבע ודין (אט"ד) נתונים קשים על מצב משק המים של מדינת ישראל.
תחנות דלק - פצצה מתקתקת: בישראל פועלות כיום יותר מ-800 מאות תחנות דלק ציבוריות ובהן כ-4,000 מכלי דלק תת קרקעיים. כמו כן יש כמה מאות תחנות דלק פנימיות בבסיסי צה"ל, במפעלי תעשייה, בקיבוצים ובמושבים. זאת בלי קשר לעשרות תחנות דלק פיראטיות שמסכנות באופן חמור את מקורות המים.
על פי נתוני אט"ד, בישראל פועלות כיום לפחות כ-87 תחנות דלק שזיהמו את המים או את הקרקע או עברו על תקנות המים.
עו"ד שירלי בבאי מאדם טבע ודין אומרת: "הליכי האכיפה נגד תחנות הדלק המזהמות את הקרקע נעשים באורח איטי וחלקי, בין השאר עקב העדר כוח אדם ומשאבים. זהו מצב שלא יעלה על הדעת ובריאותו של הציבור עומדת בפני סכנה יומיומית".
עמותת אדם טבע ודין דורשת כי העובדים בתחנות הדלק יעברו הדרכה ממשית כיצד עליהם לנהוג במצבים חריגים ומסוכנים וכיצד לפעול בעת דליפת דלק. אט"ד עתרה בעניין לבג"ץ ועתירתה תתברר בחודש הבא.
קווי צנרת דלק - עלייה בדליפות: בישראל טמונים עשרות אלפי מיכלי דלק תת קרקעיים ורשת מסועפת של צנרת תת קרקעית להולכת דלקים שאורכה הכולל 1,300 ק"מ. מדי שנה משונעים כ-20 מיליון מ"ק דלק בצנרת הדלק הארצית.
לטענת אט"ד, בכל שנה יש עשרות מקרים של דליפות מקווי צנרת הגורמות לזיהום מקורות המים והקרקע באופן קשה.
בישראל ממתינות כבר 7 שנים לאישור תקנות שנועדו להסדיר את הטיפול בבעיה. באט"ד טוענים, כי הסחבת באישור התקנות נגרמת כתוצאה מריב סמכויות בין המשרד לאיכות הסביבה לנציבות המים שלא מצליחים להסכים על אופן חלוקת הסמכויות של האכיפה.
מי קולחים: השבת מי קולחים באמצעות מתקן לטיפול בשפכים נעשית כדי למנוע מטרדים סביבתיים ובעיות תברואתיות וכדי שניתן יהיה למחזרם לחקלאות ותעשייה.
לדברי אט"ד, בישראל יותר מ-200 מיליון מ"ק שפכים באיכות גרועה שאינם מנוצלים כראוי וגורמים לזיהום הקרקע, מי התהום, הנחלים והים. באט"ד אומרים, כי גם מי הקולחים המושבים מטופלים ברמת טיפול ירודה המהווה מקור לזיהום מי התהום, זיהום קרקעות והתוצרת החקלאית.
למרות זאת, המלצות ועדת ענבר שהתכנסה לדון בנושא אינן מתקבלות באופן מחייב בשל התנגדות של משרדי האוצר והפנים לעלויות שידרשו לצורך שדרוג מי הקולחים.
עו"ד בבאי: "שוב מסתכלים בראייה לטווח הקצר במקום להסתכל לטווח הארוך, ועל החיסכון האדיר שיגרם למשק על ידי ניצול מקסימלי של הקולחים".
אט"ד נאבקת גם בימים אלה שכל הרשויות המקומיות בארץ ידווחו לתושביהן מה מצב איכות המים שהן מספקות. הרשויות מחויבות לדווח לתושבים נתונים בקטריולוגיים מידי רבעון ונתונים כימיים פעם בשנה. הדיווח אמור להישלח יחד עם חשבון המים.
שמעון צוק, הידרולוג באט"ד אומר כי "מרבית הרשויות אינן מקיימות את החובה הזאת ואינן מדווחות כלל או מדווחות דיווח חלקי, הדיווח הזה חשוב ביותר לשם יידוע הציבור על המים שהוא צורך".
לפנייה לכתב/ת 
דגים מתים בירקון עקב זיהום
צילום: ארגון גרינפיס ישראל
"הכתם הצהוב" באפולוניה
צילום: דרור עזרא
מומלצים
