שר הבריאות: "הרפואה בישראל בהידרדרות מסוכנת"

משבר הבריאות הקשה הפוקד את ישראל בשנים האחרונות, הגיע לשיאו עם פרסום סל התרופות בשבוע החולף, שגזר את דינם של אלפי מטופלים שלא יזכו - לפחות לא השנה - לקבל את התרופה לה הם זקוקים. המחסור החמור במיטות אישפוז, מצוקת כח האדם, תורנויות ממושכות של מתמחים, אלימות נגד רופאים, כמו גם סכנת סגירת טיפות חלב ובתי חולים נוספים, הציבו לא מעט סימני שאלה על עתיד הבריאות בישראל. בראיון מיוחד ל-ynet, מסביר שר הבריאות דני נוה כיצד הפכה מערכת הבריאות בישראל לאחת הנחותות בעולם, מדבר על השינויים הדרושים, וגם כמה בשורות חיוביות אותן, לדבריו, נזכה לראות בשנים הקרובות.

- שנתיים שלא הורחב סל התרופות, והסל החדש שאושר דליל, אלפים צפויים להיפגע. אתה לא סבור שהרפואה הטובה בישראל הופכת יותר ויותר לעשירים בלבד? איך בכוונתך כשר בריאות לפתור את המשבר?

"יש בהחלט מגמה בעשור האחרון מאז שחוקק חוק ביטוח בריאות ממלכתי, שבה אנו רואים שההוצאה הפרטית לבריאות הולכת ועולה, ההוצאה הציבורית הולכת ופוחתת, ומשנה לשנה אזרחי ישראל משלמים יותר מהכיס הפרטי. זו מגמה מאוד מסוכנת בחברה הישראלית. אם בודקים מוסריות של חברה, זה היה המדד הראשון שהייתי בודק. במובנים אלה אנו הופכים לחברה פחות ופחות מוסרית.

"מה שקורה כעת מבחינתי, זה תחילת שינוי חיובי. זה הדבר העיקרי שאני נאבק עליו יום יום כבר שנתיים. כשנכנסתי לתפקידי, לא הייתה אגורה שחוקה לטובת הסל וכעת עומד התקציב על 350 מיליון ,שזה בוודאי שלא עונה על כל הצרכים, אבל זה בהחלט תחילת השינוי. מערכת הבריאות בכלל, בתחומים שונים, מקבלת השנה תוספות תקציב של כ-700 מיליון שקל, בשיעור שלא היה כמוהו ב-10 השנים האחרונות. זה עדיין מעט לטובת הצרכים, אבל זו התחלה של שינוי מגמה לטובת הרפואה הציבורית, לעבר עצירת ההידרדרות המסוכנת משנה לשנה".

- גל השפעת האחרון חשף את מצוקת האישפוז בבתי החולים. הזקנה במסדרון הפכה לנורמה ולמציאות. איך אתם מתכוונים לפתור את המצב?

"מצוקת האישפוז בישראל נמצאת בהידרדרות מזה 30 שנה, וזה שם אותנו במועדון המדינות שלא היינו רוצים להשתייך אליו. אולי רק טורקיה נמצאת שם, יחד איתנו. זה דבר בלתי נסבל.

"אנחנו מגבשים היום תוכנית ששמה 'אישפוז 2020' להוספת מיטות אישפוז במדינת ישראל. ב-75' היינו במצב בו יש 3.4 מיטות לכל 1000 נפשות בישראל, היום יש 2.1 מיטות לאלף נפש. זה מצב שחייב להשתנות. התוכנית הזו תובא בקרוב לאישור הממשלה. בשנתיים האחרונות נאבקנו, כי ראיתי את המצוקה, והצלתי מספר בתי חולים מהתמוטטות. 

"רק לפני שנה רצו לסגור 300 מיטות במחלקות פנימיות, וגם זאת מנעתי. אם זה לא היה קורה, היינו היום בפני קטסטרופה שלא הייתה כמוה בעולם המערבי. לכן, המאבקים הללו כל כך חשובים. הצלחתי להציל את מערכת האישפוז בישראל מקריסה אבל המצוקה קשה מאוד כתוצאה מהזנחה רבת שנים, ולכן אנו מגבשים את תוכנית 2020".

- נראה שלאחרונה תופעת האלימות נגד רופאים גואה. מה עושה המשרד בעניין הזה?

"תופעת האלימות היא בלתי נסבלת ואסור להשלים איתה. היא חלק מתופעת האלימות הרחבה בחברה הישראלית, בבתי הספר, במועדוני נוער, בכביש, במגרשי הכדורגל ובבתי החולים. אני מקדם חקיקה שתיצור החמרה בענישה לגבי פגיעה באנשי צוות רפואי. הוריתי למנכ"ל משרדי ליישם תוכנית ישנה במסגרתה יתוגברו אמצעי האבטחה בחדרי המיון בבתי החולים. וכמובן שיש צורך בתוכנית הרבה יותר נרחבת, כי אי אפשר לשים שוטר ליד כל מיטה או שומר ליד כל רופא. לכן, הבעיה הרבה יותר עמוקה וחברתית".

- בחודשים הקרובים אמורות להיסגר תחנות טיפת חלב בכל רחבי הארץ. מה עמדתך בנושא ומהן האלטרנטיבות הצפויות?

"יש לטיפות חלב תפקיד חשוב מאוד בבריאות הילדים שלנו, ולכן התנגדתי ואמשיך להתנגד לסגירת טיפות חלב והעברתן לקופת חולים. השירות הזה הוא מצליח, ואין סיבה לשנותו. זהו התחום שסובל מהמצוקה התקציבית הגבוהה ביותר במערכת הבריאות שלנו, עם גירעון מאוד גדול שלא מאפשר להמשיך ולתת את השירות ברמה שהיינו רוצים, גם בטיפות החלב וגם בשירותי בריאות התלמיד. אנחנו בדיונים עם האוצר כעת לפתירת הבעיה הזו".

- כיצד משרד הבריאות מתכוון להיערך לקראת ההתנתקות? האם יש שיתוף של מומחי רפואה בהיערכות?

"את ההתנתקות מנהלת המינהלת, ושם יש גורמים של מערכת הבריאות כדי לסייע. שירותי הבריאות לתושבי גוש קטיף וצפון השומרון ינתנו באופן מלא על ידי הגורמים האזרחיים הרגילים. התושבים הללו זכאים שהמרפאות, כמו המרפאה בנוה דקלים, ימשיכו לפעול ולתפקד, והשירותים ימשיכו להינתן באופן מלא. אם יהיה צורך בתגבור, כמו בנושאי בריאות הנפש – נסייע בכך. זו תהיה סכנה גדולה אם העימות סביב נושא הנסיגה מהישובים ידרדר לכדי מצב שתהיה שפיכות דמים וצורך בסיוע רפואי. מובן שמערכת הבריאות תהיה מוכנה לכך, אך צריך לעשות הכל כדי שהדברים הללו לא יקרו".

- דווקא בתקופתך במשרד חלו הגבלות רבות על איזורים ללא עישון, אלא שבבתי החולים זה עדיין לא קורה. לא נראה לך מעט אבסורדי?

"הכרזה אני יכול לתת ברגע, אך אם לא ינתנו לבתי החולים האמצעים לעשות זאת, כמו במטוסים בהם העישון הוא עבירה על החוק, ההכרזה תישאר מילה ריקה. הכנסת העבירה בתמיכתי הצעת חוק לקריאה טרומית בה ינתנו סמכויות לפקחים בבתי חולים להטיל קנסות כבדים על מי שמעשן. לאחר מתן הסמכויות והשלמת החקיקה בכנסת, נכריז על בתי חולים נקיים מעישון, כאשר לבתי החולים יהיו את הכלים המשפטיים לאכוף הזאת, כיוון שכיום האנשים מצפצפים על ההוראות".

- מה על פי ראייתך הם ההישגים הגדולים של משרד הבריאות בתקופתך כשר?

"ההישג הגדול בעיניי הוא שהצלתי את מערכת הבריאות מהתמוטטות. הצלחתי להבריא את שירותי הבריאות שלנו בתחומים מאוד חיוניים כמו סל התרופות, ותקציב האישפוז לקשישים. התקציב שעומד לרשותנו ב-2005, יצמצם את זמן ההמתנה הדרמטי של קשישים לאישפוז במוסדות סיעודיים גריאטריים. בעיניי זה מהלך אנושי חשוב ביותר. גם הרפורמה במכירת תרופות ללא מירשם מחוץ לבתי המרקחת, הכנסת חיסונים לשעלת לכיתה א', תוכנית לאיתור סרטן המעי הגס, הכנסת מדדי רפואה מונעת שיורחבו ב-2005 בקופות החולים, וכמובן סל התרופות. אבל המלאכה עוד רבה".

- מה החזון שלך למערכת הבריאות הישראלית בשנים הקרובות?

"החזון הוא שהרפואה ברמה הגבוהה בישראל, מבחינת היכולת האישית של הצוות הרפואי והטכנולוגיות המתקדמות שישנן בישראל, תהיה שווה לכל נפש. מי שרוצה רפואה פרטית צריך לאפשר לו את זה, אבל חובה שכל אזרחי ישראל יהיו זכאים להנות מהמדע המתקדם שישראל מובילה בו. לכן אני מתכוון להמשיך להיאבק גם בשנה הקרובה בכל מה שנוגע לבריאות, ולהמשיך לעשות מהלכים של רפורמות והתייעלות במערכת, כדי שיהיו לנו כלים נוספים לאפשר את השירות הזה לאזרחי המדינה.