איך לקנות מניות מבלי לפחד
מה זאת בעצם מניה, איך רוכשים אותה, ואיך - אם בכלל - מרוויחים ממנה. כל מה שרציתם לדעת על הכלי הבסיסי ביותר של שוק ההון
הבורסה רותחת, הבורסה קורסת - רובנו קוראים את הכותרות האלו ואומרים חבל שאנחנו לא בפנים, או לחלופין מזל שאנחנו לא בפנים. הרוב המכריע של הציבור בישראל מדיר את רגליו - ואת שקליו, מהבורסה. הסיבה העיקרית לכך היא הפחד מהלא נודע. הפחד הוא בדרך כלל תולדה של אי-ידיעה, של בורות או של נסיון מר מהעבר.
לא תקראו כאן המלצה גורפת להשקיע בבורסה - שכל אחד יפעל לפי שיקול דעתו הבריא. ובכל זאת, ידיעה בסיסית של מונחים מעולם שוק ההון יכולה לא אחת לסייע למי שמעוניין בכך להיכנס לבורסה באופן נבון ומושכל יותר. הפעם ננסה להבין מה הן מניות, כיצד רוכשים ומוכרים אותן, איך אפשר להרוויח, מהם הסיכונים וכמה זה צריך לעלות.
מה זו מניה?
כאשר מקימים חברה חדשה נולדות יחד איתה המניות, שהן הן למעשה שטרות הבעלות על החברה. שני יזמים, למשל, משה ודוד, מקימים יחד מאפיה לפיתות בשם משה ודוד", מחליטים שלחברה יהיה הון של 1,000 מניות, וכל אחד מהם מקבל 500 מניות. כך, למעשה, כל אחד מהם מחזיק 50% מהחברה. ההחלטה כמה מניות לרשום היא שרירותית לחלוטין, ואם אין כוונה להפוך יום אחד את החברה לציבורית, כלומר לחברה הנסחרת בבורסה, אפשר אפילו להסתפק בשתי מניות - אחת לדוד ואחת למשה. למניות יש "ערך נקוב" של שקל, אולם לערך הזה אין שום משמעות כלכלית - כך פשוט נקראות מניות במדינת ישראל.
מהי מניה הנסחרת בבורסה?
עברו כמה שנים, והמאפיה של משה ודוד גדלה והצליחה מאוד, ומגלגלת מחזור של מיליוני שקלים בשנה. והנה נקרתה בדרכם של משה ודוד הזדמנות לרכוש בית קפה שנקלע לקשיים. למרות ההצלחה הגדולה אין להם מספיק כסף לרכוש את בית הקפה. הם אומנם יכולים ללכת לבנק ולקחת הלוואה, אבל להחזיר אותה ייקח שנים רבות. לכן הם מחפשים דרך אחרת.
פתרון אפשרי אחד הוא להנפיק את החברה בבורסה ולגייס כסף מציבור המשקיעים. דוד ומשה מעוניינים להמשיך ולשלוט בחברה, כלומר להחזיק יותר מ-50%, אך כל אחד מהם מוכן להקטין את חלקו ל-30%. יחד יחזיקו ב-60%, ואת השאר ירכוש הציבור. פעולה זו נקראת הנפקה.
משה ודוד פונים לחברת חיתום, שהיא חברה העוסקת בהנפקות. עכשיו נערך מכרז בין המעוניינים לרכוש את מניות החברה. כדי שיהיו לחברה יותר מניות, הם מגדילים את כמות המניות שלה למיליון. כעת מחזיקים דוד ומשה ב-300 אלף מניות כל אחד, ו-400 אלף מניות מוצעות לציבור הרחב.
נניח שהמניה מונפקת בבורסה במחיר של 20 שקל. בבורסה נמכרות 400 אלף מניות במחיר זה, מה שמזרים לחברה 8 מיליון שקל. כעת יש לשניים מספקי כסף כדי להמשיך ולפתח את החברה.
מה נותנת אחזקה במניה?
כל מי שמחזיק במניה של משה ודוד מחזיק למעשה במיליונית מהחברה. מי שמחזיק 100 אלף מניות - מחזיק 10% מהחברה. נניח שהחברה זוכה עכשיו בחוזה גדול למכירת פיתות לרשת פלאפל. המשקיעים בבורסה מעריכים כי החוזה יביא לחברה רווחים גבוהים, ונוצר ביקוש למניות החברה. מחיר המניה עולה ל-25 שקל, ומי שקנה אותה ב-20 שקל יכול כעת למכור אותה ולצאת ברווח. כמובן שיכול לקרות מצב הפוך - בו החברה מפסידה במכרז, ומחיר המניה יורד.
אחזקה במניה נותנת גם את האפשרות להצביע באסיפות כלליות של בעלי המניות של החברה. אחת לכמה זמן, בעיקר כיש נושאים חשובים לעתיד החברה על הפרק, מתכנסת אסיפה כללית. מי שמחזיק במניות ורוצה להצביע ולהשפיע יכול לעשות זאת.
אם החברה מרוויחה, היא יכולה לחלק את הרווחים שלה על ידי הכרזה על דיבידנד. בעלי המניות מקבלים את חלקם בדיבידנדים לפי חלקם בחברה. אם במשה ודוד, למשל, מחולק דיבידנד של 2 מיליון שקל, כל בעל מניה יקבל 2 שקל במזומן, הישר לחשבון הבנק.
איך קונים מניות, וממי?
במקרה של הנפקה קונים מהחברה עצמה, ובמקרה של מסחר בבורסה קונים ממי שכבר מחזיק במניה ומעוניין למכור אותה. רוב הציבור אינו קונה מניות בהנפקות, כלומר כאשר הן יוצאות לראשונה לבורסה, אבל זה בהחלט אפשרי. בהנפקה מתקיימים למעשה שני מכרזים - הראשון לגופים מוסדיים (חברות ביטוח, קופות גמל וקרנות פנסיה), בו לא נרכשות מניות אלא רק ניתנת התחייבות לרכוש אותן, והשני, שבוע לאחר מכן - לכולם, כולל הציבור הרחב.
המסחר במניות נעשה באמצעות ברוקרים, שהם מתווכים במניות. הברוקרים הגדולים הם הבנקים, אך יש גם ברוקרים פרטיים. כך, למשל, אם רוצים לרכוש מניות של משה ודוד, מתקשרים לברוקר ומזמינים חבילת מניות - כמות מסוימת במחיר מסוים. מי שמחזיק במניות ורוצה למכור אותן עושה פעולה הפוכה - מתקשר לברוקר ונותן הוראת מכירה - שוב, כמות מסוימת במחיר מסוים. לאורך שעות המסחר מצטברות בבורסה עשרות פקודות של קנייה ומכירה, וברגע שיש התאמה ביניהן - מתבצעת עסקה.
כמה עולה לרכוש מניות?
עלות רכישת המניות משתנה בין בנק לבנק, בין לקוח ללקוח ובין סוגי העסקאות השונים. לפי הטבלאות שהם מפרסמים, הבנקים ייקחו מכם 0.6%-0.5% מהיקף העסקה כעמלת רכישה או מכירה. עם זאת, התמקחות יכולה להביא להורדת העמלה בחצי.
כמו כן, כל מי שמחזיק בניירות ערך נדרש לשלם דמי משמרת, העומדים על כ-0.25% לשנה מהיקף התיק ניירות הערך שלו. גם כאן אפשר לנסות ולהתמקח.
לפי איזה מחיר קונים או מוכרים מניה?
רוב הקניות והמכירות של מניות נעשות במסגרת הבורסה. המסחר נעשה באמצעות מחשבים, ויש לו שלושה שלבים: הפתיחה" מ-8:30 ועד 9:45, הרצף" מ-9:45 ועד 16:45, והנעילה", מ-16:45 ועד 17:00.
בכל אחד מהשלבים ניתן להעביר פקודות קנייה ומכירה לבורסה, באמצעות הברוקרים.
ביום מסחר רגיל יש לכל מניה שער בסיס - המחיר בו נסגר המסחר בה ביום הקודם. בשלב הפתיחה מוזרמות בקשות לקנייה ומכירה, ונקבע שער הפתיחה. כך, למשל, למניה מסויימת יש שער בסיס של 20
שקל (המסחר בבורסה הוא לפי אגורות, כך שהשער הוא למעשה 2,000 אגורות). מזרימים בקשות לקנייה ומכירה במחירים הסובבים את שער הבסיס, והבורסה משקללת את כל ההצעות וקובעת אוטומטית את שער הפתיחה.
שלב הרצף הוא השלב העיקרי של המסחר, בו מוזרמות לבורסה בקשות קנייה ומכירה. אם מישהו מעוניין לרכוש 2,000 מניות במחיר של 2,100 אגורות לאחת - הוא חייב שיהיה מולו מוכר שיסכים לבצע את העסקה. מציאת המוכר היא תפקידם של הברוקרים. אם יש יותר הצעות לרכישה מאשר הצעות מכירה - מחיר המניה עולה. ולהיפך - אם יש יותר מוכרים ופחות קונים, מחיר המניה יורד. כמו בשוק הירקות, כך גם בשוק המניות.
שער הנעילה נקבע לפי המחיר הממוצע בעסקאות שנעשו ב-30 הדקות האחרונות של המסחר. זהו שער הבסיס למסחר במניה ביום למחרת.
מה קורה אם ההיצע לא תואם לביקוש?
ההבדלים בין הרצון למכור מניות לרצון לרכוש אותן מעלים ומורידים את מחיריהן בבורסה. כאשר רוכשים מניות חשוב לשים לב לרמת המסחר המניה - ככל שיש בה יותר עסקאות, ויותר מניות עוברות מיד ליד, כך אפשר להיפטר ממנה מהר. לרוב במניות הנסחרות במדד ת"א-100 (100 המניות הגדולות מבחינת שווי השוק בבורסה בתל-אביב) יש מסחר ער, ולכן מי שרוצה למכור אותן ימצא בדרך כלל קונה.
שאר המניות בבורסה נקראות מניות היתר - בהן לפעמים יש מסחר דל מאוד, ולפעמים מי שמחזיק במניה כזו ומעוניין למכור אותה לא מוצא קונה ועלול להיתקע עם המניה - או למכור אותה במחיר נמוך במיוחד. מי שמחפש גם לרכוש מניות וגם להגן על עצמו מפני מצב של אי-יכולת למכור צריך להסתכל מה הם מחזורי המסחר במניה. את זה ניתן לראות בטבלאות המניות במוספים הכלכליים - שם מצוין מהו מספר העסקאות שנעשו במניה ובאיזה מחזור - כלומר כמה כסף עבר מיד ליד.
האם יש מקסימום לעלייה או לירידה של מניה?
מניה יכולה לזנק ב-20% ,10% ואפילו 200% ביום. בעבר הבורסה היתה עוצרת את המסחר כאשר מניה היתה נופלת ב-10% ביום אחד, אך לאחרונה כלל זה בוטל, ומניה יכולה לרדת יותר תוך יום - אך כמובן שלא ביותר מ-100%.
האם יש היקף כספי מינימלי לעסקה?
כן. הבורסה קובעת את היקף העסקה המינימלי למניה אחת לכמה זמן, והוא משתנה בין המניות. בכל מקרה, מדובר בדרך כלל בכמה אלפי שקלים בודדים בשלב הפתיחה.
האם יש היקף כספי מקסימלי לעסקה?
לא. אפשר לרכוש מניות באיזה סכום שרוצים - כמובן בהנחה שיש מי שימכור אותן.
איך מקבלים מידע על החברה שרכשתי את מניותיה?
ברגע שחברה נסחרת בבורסה היא מחויבת, על פי חוק, לדווח לציבור על כמה דברים: ראשית, היא מחויבת לפרסם את הדוחות הכספיים שלה בכל רבעון, ושנית, היא מחוייבת לפרסם מידע מהותי על כל דבר שקורה לה - כמו בעל משרה בכירה (מנהל או דירקטור) שפורש, זכייה בפרויקט, הפסד בבית משפט ועוד. גם אם בעיתון מופיעה ידיעה המתייחסת לחברה ובה מידע מהותי - כמו ידיעה שהיא עומדת לרכוש חברה גדולה אחרת - החברה הציבורית חייבת להגיב על כך.
חברה ציבורית חייבת לתת למשקיעים מידע. לפעמים הבורסה אפילו עוצרת את המסחר במניה עד שהחברה תסביר למשקיעים מה קורה. מידע רב על מניות ניתן למצוא באתרי אינטרנט המתמחים בכלכלה כמו ביזפורטל, גלובס ודה-מרקר. באתר של הבורסה (WW.TASE.CO.ILW) יש את כל הדוחות הכספיים של החברות הנסחרות, את כל ההודעות שלהן ופרטים רבים נוספים, והכניסה אליו היא חינם.
כמובן שיש לעקוב אחרי העיתונים היומיים כדי לראות האם יש דברים שיכולים להשפיע על החברה או על הענף בו היא פועלת.
מתי מניה מפסיקה להיסחר לגמרי?
ישנם כמה מקרים בהם מניה מפסיקה להיסחר בבורסה. אם בעל השליטה בחברה אינו מעוניין שהיא תהיה ציבורית, הוא מודיע על כוונתו לבצע הצעת רכש" - כלומר הוא מציע לכל מי שמחזיק מניות של החברה לרכוש ממנו את המניות. כך הוא יחזיק ב-100% מהמניות (על פי החוק, גם 95% מספיקים) והחברה תהפוך להיות חברה פרטית.
יש מקרים בהם הבורסה עצמה מפסיקה את המסחר במניות מסוימות, אם הן לא עומדות בכלליה: חברה שאינה מדווחת על תוצאותיה הרבעוניות או שרוב בעלי המניות שלה הם בעלי השליטה (ולמעשה אין בה מסחר) - תימחק.
קניתי מניות וקיבלתי דיבידנד. מה קורה?
הדרך של החברה לתת תמורה למשקיעים, מלבד שווי המניה, הוא הדיבידנד. בחלוקת דיבידנד כל בעל מניות מקבל את חלקו היחסי בדיבידנד לפי חלקו היחסי בבעלות על החברה ביום הקובע (יום האקס). באותו יום הבורסה מעדכנת את מחיר המניה כלפי מטה, לאחרי ניכוי ההטבה. החלוקה עצמה נעשית בדרך כלל מספר ימים לאחר מכן. הדיבידנד נכנס הישר לחשבון הבנק של בעלי המניות, ומחוייב במס במקור של 25%.
קניתי, הרווחתי ומכרתי, מה קורה?
על רווח שעושים מרכישת ומכירת מניות משלמים מס של - 15% רק על הרווח הריאלי. ניתן לקזז הפסדים שנצברו בשנה אחת מול הפסדים במניות - אך לא בניירות ערך זרים. כל החישוב נעשה בדרך כלל דרך הבנק או הברוקר הפרטי, אך לעתים רבות נאלצים המשקיעים עצמם ללכת למס הכנסה ולדרוש החזרי מס.
איך יודעים מתי לקנות או למכור מניה?
זוהי כבר תורה שלמה, ויש אנשים שכל עיסוקם הוא מתן תשובות על כך. ישנם כמה כללי אצבע לחישוב שוויה של מניה. אם לחברה יש מיליון מניות הנסחרות בבורסה במחיר של 30 שקל למניה, אז שווי השוק שלה הוא 30 מיליון שקל. כדי לדעת אם זה מחיר יקר או זול כדאי להיעזר במכפיל הרווח": אם הרווח של החברה בשנה האחרונה היה 3 מיליון שקל, היא נסחרת במכפיל רווח של 10 (30 לחלק ל-3). עכשיו בודקים מהו מכפיל הרווח המקובל בתחום הפעילות של החברה. אם מכפיל הרווח המקובל הוא 8, החברה נסחרת בשווי גבוה מהממוצע. זה לא אומר בהכרח שמחיר המניה ירד, כיוון שיכול להיות שזו חברה טובה מהממוצע או שיש לה הרבה מזומנים בקופה, אבל זה נותן אינדיקציה בסיסית. כמובן שאם החברה נסחרת לפי מכפיל רווח נמוך מהממוצע, ייתכן והמחיר של מניתה יעלה.
כלל נוסף הוא מכפיל ההון: זהו היחס בין שווי השוק של המניה להון העצמי שלה. גם כאן אפשר להשוות את היחס למקובל בתחום ולנסות להעריך האם החברה נסחרת בשווי גבוה או נמוך. כשהריבית במשק נמוכה, האטקרטיביות של שוק המניות יכולה להיות גבוה יותר. גם חברה שיש לה היסטוריה של חלוקת דיבידנדים נחשבת כדאית יותר להשקעה, ויש גם ענפים מבטיחים - אך אלה משתנים לפי תקופות.
היו שנים שבהם מניות ההיי-טק פרחו, ובחודשים האחרונים עולות מניות הבנקים - בעוד שמניות חברות השיווק מדשדשות.
לפנייה לכתב/ת 
הרוב מתרחק מהבורסה
מומלצים
