בין כנרת לבית שאן
אנחנו שמחים להזמין אתכם לצאת לטיול מסוג שונה: טיול בזמן. מדי שבוע נפרסם כאן פיסות היסטוריה מתוך אחד האוספים שתועדו והונצחו במעבדת "ביתמונה", הצצה נדירה אל עברה של ארץ ישראל. מדור חדש - תמונות ישנות, והפעם: אוסף התמונות של אליהו כהן ז"ל, ממייסדי קיבוץ אשדות יעקב
אליהו כהן ז"ל, מראשוני קיבוץ אשדות יעקב, עסק בצילום בשעות הפנאי. החל מאמצע שנות השלושים תיעד במצלמתו את הבנייה והעשייה בעמק הירדן כולו ובקיבוצו המתהווה בפרט.
זה מה שנקרא היום "מפלסת". בשנות השלושים הכלי היה נגרר על ידי טרקטור שרשראות גדול, והמפעיל נדרש להפעיל כוח רב כדי לכוון את הסכינים שהבקיעו את האדמה. בעזרת כלי זה נבנו טרסות ודרכים רבות בעבר.
רכבת העמק, אחד המיתוסים של תולדות הישוב, ליד דלהמיה, לימים אשדות יעקב. צילום משנות השלושים.
"בית המכס פלשתינה", מעבר גבול בין ארץ ישראל המערבית לעבר הירדן. נקודת המעבר הוקמה ליד לקיבוץ גשר (ג'אסר אל מגמע). צילום משנות השלושים.
עמק הירדן משופע במים. שנים רבות בטרם פותחו הממטרות ושיטות השקיה אחרות, הושקו כל גידולי החקלאות בהצפה או בתלמי השקיה, כפי שאפשר לראות בתצלום.
פעם נסעו בא"י על עגלות עם גלגלי עץ. ייצור הגלגלים, שחישוק ברזל היה ה"צמיג" שבהיקפן, נחשב למלאכת אומן: את החישוק היו מְעַרְגְּלִים בחום רב ומעצבים במכות פטיש. הפעולה דרשה חישוב מוקדם ודיוק מושלם כך שהחישוק החם יתלבש על גלגל העץ וכאשר התקרר התהדק בחוזק רב.
"מרסס שני כוח סוס". מכונת ריסוס משוכללת שבנויה מעגלה עם גלגלי ברזל, עליה חבית עץ המחוברת למנוע בנזין עם משאבת בוכנות. כל המתקן הזה נגרר ע"י שני סוסים ולווה על ידי צוות של כמה אנשים לאחזקת והזזת צינורות הגומי הכבדים בעת הריסוס.
בשנת 1968 סבלו יישובי עמק הירדן מהפגזות חוזרות ונשנות וחדירות של מחבלים מעבר הירדן. זאת הייתה מלחמת ההתשה על גבול ירדן. בתמונה צמרת ממשלת ישראל: גולדה מאיר, משה דיין, והרמטכ"ל חיים ברלב בביקור תמיכה באשדות יעקב.