למה ביפן לא לומדים על השואה?

מיומי טאקאגי, תושבת טוקיו, אקדמאית בשנות ה-30 המאוחרות לחייה, מנסה להיזכר מתי שמעה לראשונה את המילה שואה. היא זוכרת שביקרה במוזיאון השלום בהירושימה במסגרת טיול של בית הספר, אך אינה מצליחה לזכור התייחסות כלשהי למה שהתחולל על אדמת אירופה בתוך כל החומר שלמדה אודות מלחמת העולם השנייה.

"זה לא היה בבית הספר וגם לא באוניברסיטה. חברה המליצה לי על הספר 'יומנה של אנה פרנק', קראתי אותו בשקיקה והייתי המומה: לא האמנתי שכזה דבר יכול היה לקרות", היא אומרת בהתייחס לתיאורים של השמדת המיליונים בתאי הגזים במחנות.

טאקאגי אינה היפנית היחידה שלמדה על שואת יהודי אירופה כבדרך אגב, שכן הנושא אינו נכלל בתוכנית הלימודים היפנית הרשמית. דווקא במדינה שחוותה את אחת הזוועות הקשות ביותר עלי אדמות באותן שנים, אין כל איזכור ממלכתי לשואת העם היהודי. דווקא במדינה שהשתתפה באותה מלחמה ושתוצאותיה הביאו אותה לבצע תפנית של 180 מעלות במדיניות החוץ שלה, מתקשים גם עכשיו, 60 שנה אחרי, להתמודד עם השלדים שבארון.

דרשו להנציח את הירושימה ב"יד ושם"

בישראל הביעו לא אחת מורת רוח מהעובדה שביפן לא רק שלא מנציחים את השואה באופן ממלכתי, אלא אף נוטים להשוות אותה להטלת הפצצה על הירושימה תוך שימוש במושגים כמו "השואה של הפצצה" ו"אם כל הטרגדיות".

גורם ישראלי בטוקיו ציין השבוע כי שני המוזיאונים העוסקים בשואה ביפן ממומנים מכספי תרומות וגורמים פרטיים, ושאין ביפן אף מוסד ממלכתי העוסק בחקר השואה או בלימוד הנושא. הגורם הודה אמנם כי נעשו פניות מצד יפן להנציח את השואה במוזיאון בהירושימה, אך במקביל הועלתה דרישה להנציח את הירושימה ב"יד ושם", הקבלה שבירושלים דחו על הסף בטענה שהשואה הייתה אירוע יחיד ויוצא דופן.

הגורם הזכיר גם כיצד עורר קיסר יפן תרעומת קשה בישראל, כאשר במהלך ביקור בן שמונה ימים בפולין בשנת 2003 לא דרכה רגלו באף אתר הקשור לשואה. הוא ציין שהקיסר ביקר אפילו בעיר קרקוב הסמוכה למחנה ההשמדה אושוויץ, אך עדיין לא מצא לנכון לבקר באתר המפורסם.

הביקור, נזכר הגורם, עורר את זעמם של ארגונים יהודיים. הם טענו שהעובדה שהקיסר הירוהיטו, אביו של הקיסר הנוכחי, שיתף פעולה עם היטלר היא המקור לחשש של היפנים לנבור בעברם.

הגורם, שמכיר היטב את ההיסטוריה והתרבות היפנית, הוסיף אפילו רובד משלו לנושא הטעון. לדבריו, יש ביפן רבים שחוששים שפתיחת הארכיונים מאותם שנים תעמת את היפנים גם עם עברם העקוב מדם בכל הקשור לכיבוש סין וקוריאה, מהלך שעלול לעורר דרישה של גורמים נוספים למפעלי הנצחה ולהקשות על נסיונותיה של יפן לטהר את עצמה מחטאי עברה ולהתבלט ככוח עולה בזירה הבינלאומית הנוכחית.

מומחים: היפנים לא מתעלמים

אך מומחים בישראל דוחים את הביקורת שנשמעת מירושלים לכיוון טוקיו. "לא הייתי אומר שיש מגמה יפנית מודעת להדחיק את השואה", מסביר יצחק ליאור, לשעבר שגריר ישראל בטוקיו. "אפשר לראות זאת בנהירה של היפנים למוזיאון השואה היפני".

את הדברים של ליאור מחזק פרופ' בן עמי שילוני מהאוניברסיטה העברית בירושלים, מומחה בעל שם עולמי ליפן ותרבותה. לדבריו, לא רק שיפן מודעת לסוגיית השמדת היהודים בתקופת מלחמת העולם השנייה, יש לה אפילו במה להתגאות בתחום זה.

שילוני מציין בהקשר זה את סמפו סוגיהרה, קונסול יפן בליטא בתקופת המלחמה, שהציל כ- 6,000 יהודים מפולין ומליטא באמצעות הנפקת אשרות מעבר דרך יפן לאי קורסאו שבים הקריבי וזכה בשל כך לא פעם לכינוי "שינדלר היפני".

לדברי שילוני, סוגיהרה לא היה היחידי. גם קונסולים יפנים אחרים הנפיקו אשרות מעבר ליהודים והצילו את חייהם. אלפי יהודים ניצלו ממוות כשהגיעו על גבי ספינות לערים ביפן ובסין, שהייתה אז תחת שלטון יפני, בשעה שמדינות כמו אנגליה, ארצות הברית, קנדה ואוסטרליה נעלו את שעריהן בפני פליטים יהודים מאירופה. "יפן, על אף הברית שכרתה עם היטלר, הצילה אלפי יהודים. חשוב לזכור שאף יהודי לא הושמד תחת שלטון יפן", הוא אומר.

"הממסד היפני אינו מתעלם מהשואה", טוען שילוני, "אנה פרנק היה ועודנו רב מכר אדיר ביפן והידע על השואה הופץ היטב באמצעות הספר". הוא מספר שמשפט אייכמן זכה בשעתו לסיקור אוהד ביפן, שכל ספר יפני שעוסק במלחמה מזכיר את השואה ושגם הקומיקס, אחד מעמודי התווך של התרבות היפנית, מטפל בנושא השואה. "לגבי תוכניות הלימוד - כרגע נשקלת הצעה לספר לימוד הכולל עמוד שלם על השואה וישנו ספר ללימוד אנגלית המספר את פרשת סוגיהרה".

"נכון שאין הנצחה ממלכתית לשואה ביפן אבל צריך להבין שגם הירושימה ונגאסקי לא מונצחות בצורה ממלכתית אלא בצורה עירונית".

למה לא הוזמן נציג מיפן ל"יד ושם"?

בשבוע שעבר, בין עשרות הנשיאים, ראשי הממשלות והשרים הבכירים שהשתתפו בטקס חנוכת המוזיאון החדש ב"יד ושם", נפקד מקומו של נציג יפן. השגריר היפני בישראל השתתף אמנם בטקס אך רמת הייצוג הייתה בבירור נמוכה מזו של המדינות האחרות. בכלי התקשורת נטען אז כי במשרד החוץ החליטו שלא להזמין נציג יפני רם דרג מחשש שהוא ינצל את המאורע וימתח קו מקביל בין השואה להטלת הפצצה על הירושימה ונגסקי. 

אך מקור בכיר במשרד החוץ הבהיר השבוע ל-ynet שהסיבה שנציג יפני לא הוזמן לטקס אחרת לגמרי. "ראשי המדינות שהוזמנו לטקס ענו על אחד משני קריטריונים - המדינות המשחררות ומדינות שעוסקות בהנצחת השואה", אמר המקור. "ההזמנות יצאו כבר בקיץ 2004 ולאחר מכן כל מדינה שביקשה ממשרד החוץ להשתתף נענתה בחיוב. יפן לא העבירה בקשה שכזו ולפיכך לא הוזמן נציג יפני רם דרג. השיקול לא להזמין את יפן לטקס לא נבע מהנטייה להשוואה בין הירושימה לשואה", הדגיש המקור.

עם זאת הוא הודה כי ביפן אכן לא קיימת הנצחה של השואה באופן ממלכתי ובירושלים לא רואים זאת בעין יפה. "אנחנו כמשרד החוץ היינו רוצים שכל ממשלה בעולם תכניס את השואה לתוכנית הלימודים שלה. כמובן שיפן יכולה לעשות יותר בנושא זה, אבל ידוע שהם לא מנציחים את הזוועות שהם עצמם ביצעו", אמר המקור.

"השואה לא מונצחת כמו שצריך כי היפנים לא רוצים להעסוק בנושא", הוא הוסיף. "הם בטוחים שגם הם - כמונו - חוו טרגדיה איומה. הפוליטיקאים הוותיקים טרם הצליחו לסגל לעצמם את קו המחשבה שעל פיו יפן לא היתה בסדר בנושא הזה. אין כיום ביפן נכונות מלאה כמו של גרמניה, לכפר על פשעי העבר", אמר המקור.

למרות ההסבר, יש הטוענים שישראל הייתה צריכה ליזום פניה ליפן ולהזמינה לטקס ב"יד ושם". "היחסים בינינו כיום עדינים. אי ההזמנה קצת צורמת וזה יכול לפגוע", אומר פרופ' שילוני. "זו יכולה הייתה להיות הזדמנות טובה להזמין לכאן את ראש הממשלה קואיזומי או נציג של המשפחה הקיסרית שמעולם לא שלחה נציג ארצה. לטעמי היה כאן 'פספוס' של הזדמנות היסטורית".