סכיזופרניה תקציבית
ליקוי המאורות ושיבוש הדעת הכללי של הקואליציה ושל האופוזיציה גם יחד נובעים מהפיכת ההצבעה על התקציב להצבעה על משהו אחר לגמרי
לפיכך התחלקות הקולות בבית מחוקקים נורמלי, בעד ונגד התקציב, גזורה מראש: הקואליציה בעד, האופוזיציה נגד. מפלגה אחראית לא יכולה להיות גם שותפה לקואליציה וגם להרים את ידה נגד התקציב; מפלגה אחראית גם לא יכולה להיות באופוזיציה ולהצביע בעד התקציב.
הבעיה היא שהמערכת הפוליטית בישראל סובלת כעת ממחלת הסכיזופרניה לסוגיה, והתנהגותה הזויה ובלתי צפויה. מחד, חברי הכנסת מהאגף הימני המובהק של הליכוד, המצדדים בהתלהבות במדיניות הכלכלית והחברתית שהתקציב מבטא, מתכוונים בכל זאת להצביע נגד במטרה להפיל את שלטונם. מאידך, מפלגת השמאל הסוציאל-דמוקרטית יחד, השוללת בלהט את כל התקציב ומזהירה מפני השלכותיו הנוראיות, מתכוונת בכל זאת להצביע בעדו ובכך להציל את הממשלה.
לתוך מערבולת זו התוספה באחרונה עמדתו יוצאת הדופן של שר האוצר, בנימין נתניהו. נתניהו א' פועל במרץ לשכנע את חברי הכנסת להצביע בעד הצעת חוק התקציב שהוא גיבש ושהוא רואה בה את גולת הכותרת של פועלו כשר האוצר. נתניהו ב' פועל באותו המרץ לשכנע את חברי הכנסת להצביע בעד הצעת חוק משאל העם – חוק שאישורו יוביל להתפטרות שרון, נפילת הממשלה ואיתה התקציב, כמובן. ידו האחת של מר נתניהו בונה את התקציב, ידו השנייה הורסת אותו.
ובמרכזה של זירת הקרקס מתנדנדת לה על חבל דק שינוי, הליצן העצוב של הפוליטיקה הישראלית מודל 2005. בעצבנותה כי רבה, עוברת שינוי מרגל לרגל: שלשום הצהירה על עמדתה העקרונית נגד התקציב. אתמול, לאחר שקיבלה משרון "בקשיש" של 700 מיליון שקל, הצהירה על עמדה עקרונית הפוכה – בעד התקציב. אכן, מפלגה שיצאה כליל משיווי המשקל הרעיוני והתפעולי.
ליקוי המאורות ושיבוש הדעת הכללי של הקואליציה ושל האופוזיציה גם יחד נובעים מהפיכת ההצבעה על התקציב להצבעה על משהו אחר לגמרי: על תוכנית ההתנתקות של ראש הממשלה שרון. אי-אישור התקציב פירושו הקדמת הבחירות, והקדמת הבחירות פירושה ממשלת מעבר, הנתפסת משום מה כחסרת לגיטימיות ציבורית הנחוצה לביצוע ההתנתקות. כך הפך התקציב לשבוי של ההתנתקות. מי שבעד ההתנתקות נדרש להצביע בעדו, מי שנגדה – נגדו. דעתו על מדיניותה הכלכלית של הממשלה לא ממש משנה פה.
תקציב 2005 יעבור אפוא בכנסת בתמיכת מתנגדיו ולמרות התנגדות חלק מתומכיו. אלה ואלה שכחו כבר מזמן מה נכתב בספרי תקציב, מהם יעדיו הכלכליים, ומהן התמורות שהוא יחולל במשק ובחברה. התיקונים והשינויים שכבר אושרו בוועדת הכספים וההבטחות האחרונות שחילק ראש הממשלה בנדיבות למפלגות האופוזיציה רק צופפו את הערפול ועיבו את הטשטוש.
מאז ימי פנחס ספיר, בשנות ה–60 של המאה ה–20, לא ריכז האוצר בידיו עוצמה שלטונית כה רבה. מאות מיליוני שקלים מועברים באישון לילה מסעיף לסעיף, ועשרות תוכניות משתנות ללא היכר וללא בדיקה נאותה. בשבועות האחרונים הוסכם על ביטול קיצוצים ועל הוספת תקציבים בהיקף של 2-3 מיליארדי שקלים. לא ברור מאין יבוא הכסף, ולא ברור מי יפרע את החשבון המנופח של גיוס הקולות, שהרי המפתח לפענוח מסתרי התקציב נמסר בלעדית לחבורת "סוד מוחלט בהחלט" של פקידי האוצר הבכירים. הם אומנם נשבעים בהן צדק ש"המסגרת התקציבית לא נפרצה", אך זו מסגרת אלסטית במיוחד, הנמתחת בקלות לפי הצרכים של ממשלת קואליציה שנשענת על קולות האופוזיציה.
לפנייה לכתב/ת 
