כנס מו"ח: התקפה על פרק התקשוב בדו"ח דוברת

הפרק בדו"ח דוברת העוסק בתחום התקשוב – השימוש במחשבים ותקשורת להוראה ולימוד – כולל 15 שורות בלבד, ומשקף גישה שהייתה תקפה לפני יותר מחמש שנים. כך אמרו אתמול (ב') משתתפים ברב שיח במסגרת כנס איגוד מו"ח (מחשבים וחינוך), שנערך אתמול והיום במרכז הירידים ת"א.

"שימוש ראוי בטכנולוגיות המידע והתקשוב יכול להרחיב ולהעשיר את סביבות הלמידה ואת הזדמנויות הלמידה בתוך בית הספר ומעבר לגבולותיו", נכתב בדו"ח. "למידה באמצעות תקשורת בבית הספר או בבית תהיה אחת מדרכי הלמידה המקובלות ותאפשר הגמשה של תכני הלמידה וקבוצות הלמידה ושותפות בין בתי ספר באיזורים מרוחקים", נכתב במקום אחר במסמך.

מחברי הדו"ח ממליצים לשלב טכנולוגיות תקשוב ותקשורת בבתי הספר הציבוריים, להכשיר את כל המורים בהוראה משולבת תקשוב, ולהעריך את בית הספר על פי מידת השימוש שלו בתקשוב.

"גישה מיושנת"

עם זאת, ד"ר עוזי מלמד, מנהל פדגוגי של תוכניות תקשוב במערכת החינוך ומנהל חברת תמ"ח (תכנון מערכות חינוך), אמר בפאנל, כי הגישה של דו"ח דוברת לנושא התקשוב היא מיושנת. "מדובר בגישה בת 6-5 שנים, שלא מנצלת את הכוח האמיתי של תקשוב לשינוי בית הספר והמורה, והתקשוב משמש בה ככלי עזר בלבד", הוא אמר.

"חברי ועדת דוברת לא התייחסו לבעיות האמיתיות. במקום לאפשר לתלמידים ללמוד באופן אוטונומי ולעודד אותם ללמוד מתוך סקרנות, חברי ועדת דוברת מתייחסים להעברת ידע מתוכנית לימודים ברורה ומסודרת באמצעות תקשוב, "במקום להמליץ על הרכב כיתה משתנה, מחברי הדו"ח ממליצים על כיתות של 35 תלמידים".

עם זאת, ד"ר מלמד ציין, כי הדו"ח כולל נקודות רבות המאפשרות לפתח הוראה ולימוד בבתי הספר בדרך שונה מהקיים כיום, והביע תקווה כי הנושא יקודם.

ד"ר רוני אבירם, ראש המכון לעתידנות בחינוך באוניברסיטת בן גוריון, הצטרף לקריאה של ד"ר עוזי מלמד: "צריך לנצל את החופש והגמישות שיאפשר הדו"ח, בניגוד לרוח הפדגוגית הנושבת ממנו, אם ייושם כראוי", הוא אמר, "הדו"ח מקדיש לתקשוב 15 שורות ברוטו, שהעציבו אותי מאוד. אין בו אפס קצה של רמז בנוגע לרכיבים החיוניים שצריכים להיות בגישה מושכלת לתקשוב, ויש בו כל מה שדרוש כדי להתנגד לכך".

"אין אסטרטגיה מגובשת"

פרופ' יעקב כץ, יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, אמר כי ב-30 השנים האחרונות לא חוברו מחקרים הבודקים את תרומת התקשוב לחינוך. הוא ציין, כי תקשוב החינוך מפגר בשנות דור אחרי תחומים אחרים במשק. "מערכת החינוך לא מנצלת את התקשוב בצורה יעילה ונכונה, בניגוד ליישום המוצלח במגזר העסקי והביטחוני", אמר פרופ' כץ, "למערכת החינוך אין אסטרטגיה מגובשת ארוכת טווח בהקשר זה, ובמקום זאת מעודדת ריבוי פרויקטים שמטרתם לפתור בעיות".

"במילים אחרות, צריך לפתח מדינות המבוססת על אסטרטגיה ארוכת טווח בנושא התקשוב. לכל אלה אין רמז בעמוד שהוועדה מקדישה לתקשוב. מה יש בדו"ח העוסק בתקשוב? למעשה, המסקנות חסרות כל הבנה, חזון, או רמז לחשיבה אסטרטגית. הדו"ח מדבר על טכנולוגיות – אנחנו מדברים על תרבות. בדו"ח דוברת אין אפס קצהו של היערכות והענות לאתגר התקשוב".

אריה סקופ, יו"ר מיקרוסופט ויו"ר איל"א (האיגוד הישראלי לטכנולוגיית המידע), קרא להכשיר תלמידים במיומנויות הבסיסיות של עובד ידע: הקלדה עיוורת, הכנת והעברת מצגות ועוד, כבר בסוף בית הספר העממי או בחטיבת הביניים. לדבריו, מדיניות כזו עשויה ליצור תוספת של חמישה אחוזים לתוצר הלאומי הגולמי, שתוכל לממן את כל עלויות דוח דוברת.