לפני צרפת: הסתה חסרת תקדים נגד בארטז

בשבוע שעבר עורר שוער נבחרת צרפת, פביאן בארטז, סערה גדולה כשאמר כי אין בכוונתו להגיע למשחק בישראל. "כשאני רואה את כל מה שקורה בעולם, אני לא מבין למה רוצים לשחק בישראל", נימק בארטז את החלטתו המפתיעה תוך שהוא מכוון למדיניות הממשלה בשטחים. "אני לא אוהב את זה בכלל. אני מדבר כאב לילדים ולא כשחקן".

מאוחר יותר הודיע בארטז כי שינה את החלטתו ויגיע למשחק ברמת גן, ומאותו הרגע היה ברור כי יזכה לקבלת פנים צוננת ביותר בישראל. בתגובות באתרי האינטרנט ובפורומים השונים מתלבטים האוהדים האם לכבד את השוער הצרפתי בקללות, תנועות מגונות או סתם שריקות בוז בכל פעם שייגע בכדור. וכמובן שגם מעמד ההימנון הצרפתי לפני המשחק הפך לנושא חם - האם לשרוק בעת ה"מארסייז", לשבת בהפגנתיות או לעמוד ולכבד אותו למרות העוינות כלפי האורחים.

אבל מעבר לתחושות הזעם כלפי בארטז, נראה כי חלק מאוהדי נבחרת ישראל איבדו מעט את הצפון, שלא לומר פרופורציות. בארטז, שאחרי הכל ביטא את השקפת עולמו, הוצג באחד הפורומים ברשת (באתר אוהדי ה"אולטראס של הנבחרת") כמצדיע במועל יד על רקע דגל המפלגה הנאצית, כשעל הקולאז' המחריד מתנוססת הכתובת "bartez the nazi".

מיותר לציין כי במידה ושחקן ישראלי היה זוכה לטיפול דומה על ידי אוהדי נבחרת זרה, הייתה המדינה קופצת כולה על רגליה האחוריות וזועקת "אנטישמים", "שונאי ישראל", כולל התערבות של שרים בממשלה ופוליטיקאים, עד לתקרית דיפלומטית בין המדינות.

למי ששכח, ב-1999 שיחקה נבחרת ישראל נגד ספרד במוקדמות המונדיאל, כשבמקביל שיחקה אוסטריה מול קפריסין. ישראל הייתה חייבת ניצחון של האוסטרים כדי להעפיל למשחקי ההצלבה, מה שהוציא משחקן הסגל הלאומי דאז, ז'אן טלסניקוב, את הציטוט - "אני מקווה שהאנטישמים לא יפסידו בכוונה". לא נרשמו כתובתו נאצה נגד טלסניקוב ברחבי וינה.

בתוך כך, מנכ"ל משרד התיירות, אלי כהן, שלח מכתב לבארטז, בו הדגיש: "דבריך נאמרו מבלי שהכרת את ישראל, ואני מאמין שבעקבות שהותך כאן תשנה את דעתך, כאשר תגלה שישראל היא מדינה מדהימה ומכניסת אורחים". עותק מהמכתב הועבר לכל שחקני נבחרת צרפת, כולל שי מטעם משרד התיירות.