ביהמ"ש זיכה נאשם ברצח: "החורים היו גדולים מדי"

בית המשפט המחוזי בתל אביב זיכה היום (ה') פה אחד את שי עקירו, בן 24 מחולון, ברצח חברו ושותפו-לעסקים משה סוויסה. השופטים, סביונה רוטלוי, אברהם טל ועפרה צ'רניאק, קבעו כי התביעה ביקשה מהם להסיק מסקנות שהנאשם ירה במנוח ב"תיק המורכב כולו מראיות נסיבתיות".

השופטים קבעו בגזר הדין כי חומר הראיות שהוצג בפניהם אינו מספיק כדי לקבוע רצח, וזאת למרות גרסאותיו הסותרות של הנאשם.

משה סוויסה נרצח בלילה שבין הרביעי לחמישי בספטמבר 2003. לפי כתב האישום, בילה סוויסה עם אחיו ועם עקירו בחתונה באור יהודה, כאשר סמוך לשעה אחת בלילה פרצה במקום קטטה בה היה מעורב סוויסה. אז הגיע למקום עקירו עם מכוניתו, הכניס אותו למכונית ונסע מהמקום במהירות.

בכתב האישום נטען עוד, כי עקירו הסיע אותו למגרש חנייה בבית העלמין בחולון, ושם ירה בו חמש יריות בראשו, ולאחר מכן הסתיר את גופתו. התביעה טענה כי הרצח בוצע בגלל חוב של סוויסה לעקירו בגובה של 30 אלף שקל. עקירו לא הכחיש כי הכניס את סוויסה למכוניתו, אך טען כי עשה זאת ביחד עם אחיו של סוויסה, שי, מכיוון שהוא "הסתבך במכות עם אנשים נוספים מחוץ לאולם האירועים".

עקירו טען במהלך המשפט כי דקות ספורות לאחר שעזב את מקום החתונה סימן לו רכב מסוג מאזדה לעצור בצד הדרך, ולאחר שעצר, שניים מנוסעי אותה מכונית חטפו את סוויסה ולקחו את הפלאפון שלו. לטענתו, לאחר החטיפה נסע לבית אמו של סוויסה כדי לדווח לאחיו על החטיפה.

במהלך המשפט, לא הכחיש עקירו את החוב, אך טען כי מערכת היחסים שלו עם סוויסה הייתה מצוינת. את טענתו זו אוששו בבית המשפט אחיו של הנרצח ואמו, שטענו כי השניים הם חברי ילדות, שהייתה ביניהם מערכת יחסים מצוינת אשר לוותה בדאגה של עקירו לסוויסה, מכיוון שסוויסה נהג לעשן סמים והשתחרר זמן קצר קודם לכן מבית הסוהר.

עקירו גם טען במהלך המשפט, כי לאחר שראה שסוויסה מסתבך במכות ובגידופים עם אנשים שונים, פשוט רצה להרחיק אותו מהמקום.

"פחד, ולא מסר את האמת"

השופטים קבעו בהכרעת הדין כי עקירו לא שכנע אותם כי יש לו סיבה סבירה ומוצדקת לכך שלא דיווח על החטיפה למשטרה באופן מיידי, במיוחד כאשר מדובר בחבר כה קרוב. השופטים כותבים: "גרסתו של הנאשם איננה מהימנה עלינו. ראוי לציין, כי אף שבא-כוח התביעה שטח בפני הנאשם את האופציה שהוא מחפה על מישהו אחר שביצע את העבירה, הנאשם הכחיש אפשרות זו, והוסיף כי הוא איננו חושש מאיש".

השופטים לא האמינו לגרסתו זו של עקירו, וקבעו כי התרשמו שהנאשם אכן פחד ולא היה מוכן למסור את האמת בבית המשפט, ולא רק הוא אלא גם אחיו של הנרצח, אשר סיפר בבית המשפט על הפחד שלו מהאנשים שנכחו בחתונה. "הראיות הנסיבתיות בתיק זה אכן מקימות חשד כלפי הנאשם, שכן אין מחלוקת שהוא היה עם המנוח זמן קצר לפני הירצחו".

הם הוסיפו כי התנהגותו לפני שיצא עם המנוח במכוניתו, אין בה כדי להצביע על מחשבה פלילית. "העובדה שהוא לא התלונן במשטרה באופן מיידי יכולה להראות מוזרה וחשודה, אך גם בראיות המדעיות היו פגמים רבים ולא ניתן לומר כי בפני בית המשפט הוצגה תשתית ראייתית מבוססת, המובילות למסקנה יחידה ובלעדית. החורים ב'רשת הדייגים' שטוותה המאשימה גדולים מדי מכדי ללכוד את הדג באופן שלא יוכל להימלט ממנה", קבעו.

לאחר הכרעת הדין פרצו עשרות בני משפחתו של עקירו בקריאות שמחה בבית המשפט. עקירו, ששוחרר מייד, אחרי מעצר בן שנה וחצי, אמר: "החלום שלי היה רק להיות בחוץ. כל החיים שלי, רק רציתי לעזור ולעשות טוב לאנשים, ועכשיו הבנתי שהחלום הכי גדול שלי זה להיות בבית".

עורך דינו, חיים אוחנה, אמר כי אם היו נערכות בדיקות פשוטות לאחר הרצח, כלל לא היו מגישים כתב אישום נגד עקירו, ולא היו מנהלים נגדו משפט במשך שנתיים ברצח שלא ייתכן שביצע.