בלגיה: לא רק תחנה בדרך

בלגיה מרימה ראש. המדינה המערב אירופית כבר לא מוכנה להיות שק החבטות של היבשת, כפי שהיתה לאורך ימי המלחמות הרבות באזור. כיום, בעידן אירופה המתאחדת, הבלגים מוכיחים שארצם היא לא רק מרכז לשוקולד איכותי ושבירתם בריסל היא כבר לא רק תחנה בדרך מאמסטרדם לפריז. 

אומנם השוקולד הבלגי עדיין מנצח בכל תחרות, אבל בין דוברי הצרפתית לדוברי הפלמית נפרשת מדינה עמוסת אפשרויות טיול, אתרים היסטוריים ואטרקציות מסוגים שונים - מהדרדסים, דרך הוופל הבלגי ועד 400 סוגים שונים של בירה.

טיסות ישירות לבלגיה מפעילה כיום חברת התעופה החדשה יחסית "ברסל איירליינס", שקמה על מורשת קודמתה סבנה. הנחיתות מתבצעות בבריסל, שהיא היום, בלי

שום מרכאות, אחת הבירות הקולינריות של אירופה. לא סתם אומרים שבכל מסעדה בבלגיה יש אוכל שמצדיק להיכנס אליה. 

סוגי הבישול מגוונים ומשובחים, מאכלי הים מעולים והקינוחים קוטפים את כל הפרסים. בכל פינת רחוב עומד דוכן לממכר שוקולד האיכות לאונידס, והדבר הכי קשה זה לבחור את זה עם הנוגט או עם האגוזים. עוד קינוח איכותי במיוחד, הגופרה (Gaufre), הלא הוא הוופל הבלגי, מתחלק לשני סוגים - "לה שוואז", שנאכל כמו שהוא, ו"ברוסלאז", עם הקצפת. שניהם נימוחים בפה עם כל ביס.

בנוסף לאוכל ולבתי הקפה המזמינים גאה בריסל במוזיאונים מצוינים, ארכיטקטורה מרהיבה והיסטוריה עשירה.

בלגיה היתה במשך שנים רבות זירה למלחמות בין מעצמות, ובסוף כל מלחמה מצאה עצמה שייכת לאימפריה אחרת. זה אולי לא עזר לאגו, אבל בעקבות כל המלחמות נותרו בבלגיה אתרים היסטוריים רבים ומעניינים. אתר קרב ווטרלו המפורסם, קרוב לבריסל, הוא רק אחד מני רבים. במערב בלגיה, באזור פלנדריה, משתרעים שדות הקרב של פלנדריה ובמרכזם העיר איפרס (Ypres). בקיץ 1914, עם

תחילת המלחמה שתסיים את כל המלחמות, ששמה הוסב בינתיים למלחמת העולם הראשונה, לחמו ונהרגו כאן מאות אלפי חיילים.

במרכז איפרס עומד מוזיאון מיוחד במינו - מוזיאון כלל-חושי המפעיל אצל המבקר כל אחד ואחד מהחושים. המוזיאון מתעמת מבחינה מסוימת עם מבקריו, עם העבר ועם ההווה, עם המלחמה וגם עם התקווה לשלום. תצוגות מהמלחמה הגדולה ומעקב אחר האנשים הקטנים שהשתתפו בה מספקים חוויה המציעה חומר רב למחשבה, או כמו שאומר המוטו של המוזיאון - "לזכור את העתיד".

ברוז': הבורסה הראשונה

באזור פלנדריה חיים שני שליש מתושביה של בלגיה, שהם ממוצא גרמאני-פלמי. היתר, ממוצא קלטי-לטיני, חיים באזור וואלן (Wallonia). באזור דה פנה, בדרום מערב המדינה, ליד הגבול הצרפתי ולאורך הים, פועלת אטרקציה מרהיבה לכל המעוניין לפרוש מפרש, אבל בלי הסכנה של הירטבות ממימי הים. על החוף טסות במהירויות גבוהות מפרשיות חוף - כלים תלת-גלגליים שעליהם מורכב מפרש גבוה. כל אחד יכול לשוט לבד או עם המשפחה ואפילו להשתתף בתחרויות. הריגוש לא נפסק עד רגע הפרידה מהכלי. 

העיר ברוז' (Bruge), שקיבלה מאונסקו מעמד של עיר היסטורית לשימור, מציגה מראות מדהימים של ארכיטקטורת ימי הביניים משולבת בתעלות מים. העיר החלה את דרכה עוד במאה ה-2, כמושבה גאלו-רומנית, אך מהמאה ה-11 הפכה למרכז בינלאומי עסקי, בגלל הגישה הנוחה לים.  

בברוז' נולד בית החליפין, אצל משפחת ואן דר בורס. כאן הוחלפו סחורות וכסף ופה התווכחו על מחירים. שמה של המשפחה יצר את המילה ההולנדית בורס, שהפכה לאחר מכן למילה הכלל עולמית - בורסה. מאז ועד היום עברה ברוז' הרבה ידיים עד שהפכה לעיר אמנות ומרכז תיירותי מרשים.  

אנטוורפן: נמל אסטרטגי

עיר גדולה אחרת, השנייה בגודלה במדינה אחרי בריסל, היא אנטוורפן (Antwerp). אחת הגירסאות אודות מקור השם אנטוורפן שואבת מהאגדה על סילביוס ברבו, אזרח רומי שחתך את ידו של הענק אנטיגון שהטיל את  אמתו על העיר, וזרק אותה לנהר. שם העיר, על פי גירסה זו, הוא שיבוש של המילים ההולנדיות הנד וורפן (לזרוק את היד). פסל של ברבו והיד של הענק מוצב בכיכר המרכזית בעיר, וגם בסמל העיר מופיעה היד החתוכה.

אנטוורפן, בצפון בלגיה, סמוך לגבול עם הולנד, נחשבת לאחת מבירות סגנון האר-נובו בארכיטקטורה. בשכונת זורנבורג בעיר מאות בניינים בסגנון זה.  

דונה גרציה לבית נשיא, היהודיה המפורסמת שנולדה ב-1510 למשפחה ממגורשי ספרד, עברה לאנטוורפן עם תחילת האינקוויזיציה יחד עם כל רכושה האדיר: בנק, חברת טבק, תבלינים וצי אוניות. ההיסטוריה היהודית באנטוורפן, שגם היום חיים בה יהודים רבים, ניכרת בעיקר בסוף המאה ה-19, כשפליטים שנמלטו מהפוגרומים במזרח אירופה רצו להגיע לנמל אנטוורפן ולהפליג לאמריקה. כדי לממן את הנסיעה, הם התמקמו באזור הנמל ומכרו הכל, בעיקר רצועות תפוחי אדמה מטוגנות - פריטס או צ'יפס, כמו שקוראים להם עד היום ברחבי העולם.

במלחמת העולם השנייה, כשבלגיה היתה תחת כיבוש נאצי, היה נמל אנטוורפן יעד אסטרטגי בעל חשיבות עליונה עבור בעלות הברית. העיר שוחררה בספטמבר 1944 על-ידי הבריטים.  

הארדנים: הקרב האחרון

אחרי כל הארכיטקטורה והאמנות, נמשיך לארדנים, אזור הררי ומיוער שנמצא ברובו בבלגיה וגולש קצת ללוכסמבורג, צרפת וגרמניה. האזור קיבל את שמו מארדואנה - אלת הציד הגאלית. גם אזור הארדנים היה שדה קרב כמה פעמים בהיסטוריה, וזכורים במיוחד קרב הארדנים במלחמת העולם הראשונה, הקרב על צרפת וקרב הבליטה במלחמת העולם השנייה, שהחל באמצע דצמבר 1944 ונמשך

עד מחצית ינואר 1945. היתה זו היוזמה ההתקפית האסטרטגית האחרונה של היטלר בחזית המערב ובכלל.

כיום אזור הארדנים הוא פנינת טבע מרשימה. הוא משופע במערות נטיפים החושפות תופעות גיאולוגיות מדהימות. בחלק מהמערות זורם נהר תת-קרקעי. אחד המקומות המרשימים בארדנים הוא הן סור לס (Han sur Les), שהמערות שבו נקראות גרוטוס דה הן. מגיעים למקום ברכבת מיוחדת שמובילה עד הכניסה. הנטיפים והזקיפים מדהימים, נהר הלס זורם מתחת ומשמיע קול פכפוך נעים, ואת היציאה מהמערה מבצעים בשיט סירות מהנה.

בבלגיה גם גנים רבים, פארקי מים עם בריכות ומפלים, אתר "מיני-אירופה" המפורסם שבו הוקמו דגמים מוקטנים של מבנים מוכרים וידועים מכל רחבי אירופה, מכרות פחם בעיר בלגני (עם אפשרות לביקור באולמות הכרייה), גני שעשועים בלוודרה וואליבי, מוזיאון למכוניות עתיקות ברנינגה והמוזיאון הלאומי לאופניים ברואסלרה. כמו בהולנד, גם כאן תגלו מפעלי גבינות שבהם ניתן לסייר וגם לטעום.  

אבל את המילה האחרונה נשאיר לבירות. כ-400 סוגים של המשקה הזה קיימים בבלגיה, החל מהבירות הקלאסיות הבהירות והכהות ועד בירות העשויות מפירות שונים ומשונים. כמעט כל כפר מתהדר בסוג בירה משלו, וההיסטוריה מספרת שבזמן המגיפות הגדולות מי ששתו בירה נפגעו פחות, אולי בגלל ההרתחה וההיגיינה.

משרד התיירות הבלגי מנפיק מפה בשם "דרך הבירות הבלגיות", שכוללת את כל הכפרים ומבשלות הבירה שלהם, בתי קפה ומסעדות שמגישים בירה, מרכזי שתייה, מבשלות, חנויות ומוזיאונים. בעיר גנט ניתן להצטרף לטיול בירות המוביל לכל פאב בעיר לפי סוגי הבירה הנמכרים בו.