לפטופיה - המופע של המחשבים המנגנים

המחזה במועדון הג'ה פן בתל אביב ביום ה' האחרון נראה מוזר למדי גם לחיות לילה ותיקות שראו כבר הכל. איש בקהל לא רקד ואת מקומם הקבוע של הדי ג'ייז תפסו אמנים שהזיזו בקדחתנות עכברי מחשב. הם עמדו מאחורי מחשבים ניידים, הזיזו מחוונים וירטואליים בתוכנה מוזרה למראה והקרינו קטעי וידאו על מסך גדול.

מדובר בערב מוזיקה יוצא דופן שנקרא "הלפטופיה". ההופעה המחתרתית והביזארית במובן מסוים אורגנה על ידי הלייבל אינטרבל, ושולבו בה קטעי וידיאו ואודיו בנוסח וידאו ארט. אך בניגוד לווידיאו ארט, מרכז העניין הוא המחשב והחיבור המוזיקלי לווידאו. מסמרי הערב היו המחשבים הניידים, הפועלים עם תוכנת MAX MSP, המאפשרת לאמן לנגן ולהפיק ולעבד צלילים הנדגמים בזמן אמת ואף לשייך לכל צבע צליל משלו.

לא באים לרקוד

מאחורי שולחן עם מיקסר ומחשבים ניידים, מוקפים במגברים ורמקולים גדולים התמקמו פיל ניבלוק - מוזיקאי אמריקני ובמאי סרטים, אמנון וולמן - אמן סאונד ומלחין העומד בראש המחלקה למוזיקה דיגיטלית בברוקלין קולג', קתרין ליבורבסקיה-אומנית וידאו, עידו גוברין, אמן יוצר ובעל הלייבל "אינטרבל", שאירח את האמנים מחו"ל, וליאורה בלפורד - אמנית וידאו ויוצרת סרטים עצמאית. כולם חיכו לתורם לנגן.

"אם תשים לב, הקהל לא מגיע לכאן כדי לרקוד או להתנועע. האנשים באים להופעה בשביל להאזין", אמרה בלפורד, שהשתתפה בהופעה של בעלה, גוברין. 

גוברין ושותפו באינטרבל - יאיר עציוני, הקימו את "אינטרבל" משום שסברו כי למחשב הנייד תפקיד באבולוציה של המוזיקה. "שמנו לב לכך שאנחנו עובדים כל הזמן עם לפטופ, וראינו את עצמנו כחלק מתהליך עולמי של מעבר לצורות אמנות חדישות", אמר גוברין, "מבחינתנו, זה כמו לחגוג חג של מחשבים ניידים או לנסות להגביר את המודעות לעבודה עם לפטופים גם לצרכים מוזיקליים ותרבותיים".

"למרות שאני חובב של A.I (אינטליגנציה מלאכותית ע.ט.), אני לא חושב שדבר כזה יכול לקרות. הרי מחשב הוא מאוד מטומטם, דרוש לו בן אדם שיתכנת אותו כרצונו. הרי גם אלגוריתם רנדומלי אינו בדיוק רנדומלי - גם הוא פועל על פי אלגוריתם. כלומר, אין כאן שום אינטליגנציה.

"בהופעות שלי אני דוגם כלים אקוסטיים בזמן אמת, כלומר לוקח קטעים מוזיקליים שהעברתי למחשב ומזין אותם לתוכנה אשר מעבדת אותם בעזרת הלפטופ", מסביר גוברין, התוכנה מסנתזת את הצלילים ובשלב הבא מוכנס הווידיאו (שאף הוא נוצר על ידי שימוש בלפטופ), כחלק אינטגרלי בהופעה. "הלפטופ הוא לב העניין והוא המכונה בעזרתה הכל נוצר".

תוספת ל-MAX MSP בשם GITTER מאפשרת לאמן לעבד ולעצב את הווידיאו. ה-MAX כולל ממשק MIDI, ה-MSP מטפל באודיו וה-GITTER מאפשר לאמן לטחל בווידיאו. "התוכנה נותנת דרור לדמיון כאשר הגבול הוא או האין סוף או מגבלות הטכנולוגיה", מסבירה בלפורד.

גם ביורק עם היד על הדופק

שותפו של גוברין, עציוני, סיפר כי התחום הרבה יותר מפותח בחו"ל. בעולם אפשר לראות אנשים שמגיעים למועדונים עם הפאלם שלהם, ומנגנים. למשל, בלונדון נערך מעת לעת מופע "לפטופג'אם", בו כל אמן מביא את הלפטופ שלו ומנגן.

לדברי גוברין, הזמרת ביורק צירפה לסיבוב ההופעות שלה אמנים שעובדים עם ה-MAX MSP ועם מחשבים ניידים. "היא עם היד על הדופק ומתעניינת בדברים חדשים".

גם אמנים ישראלים השתמשו בעבר בסמפלרים ומחשבים ניידים, בהם להקת "מופע הארנבות של ד"ר קספר" (עוד בשנת 93') וכיום גם להקת "הדג נחש". למרות זאת, זה לא אותו הדבר. "מה שהדג נחש עושים עם הלפטופ זה לא מה שאנחנו עושים עם הלפטופ. המוזיקה שלנו היא מאוד אקספרסיוניסטית" מסכם גוברין.

המוזיקה שבקעה מן הרמקולים במועדון אכן ניסיונית למדי. כלומר היא אינה מוזיקה אלקטרונית טיפוסית. כמעט ולא נשמעו תופים או מקצבים. קשה לתאר זאת במילים אך המוזיקה הממוחשבת דומה יותר לצליל ארוך ומתמשך.

אולי בשל חוסר הקומוניקטיביות או העובדה כי הז'אנר חדש לאוזן הישראלית, הנוכחים במועדון נראו משועממים למדי. נראה כי גם מי שניסה לגלות פתיחות לסגנונות אחרים העדיף כי מוזיקת הלפטופים תישאר לעד בנבכי המטריקס הממוחשב. 

לא רק לצעירים

מי שהקפיץ בחדות את ממוצע הגילאים בהופעה היה פיל ניבלוק בן ה-71, מוזיקאי מוערך שנחשב לאחד מאבות המוזיקה האלקטרונית. ניבלוק היה האמן הראשון שעסק בתחום הזה עוד בשנות ה-50 וה-60.

ניבלוק ישב וכמעט לא זז. צליליו מילאו את המועדון ועל המסך נראה סרטון על חקלאים מאסיה, שחרשו את שדות האורז בעזרת שור.