מחבת החג של טטיאנה
בזמן שהמעסיקים מתחרים על גודל השי לחג לעובדיהם, מקבלת טיטיאנה, המועסקת באמצעות קבלן כעובדת ניקיון באוניברסיטה, מחבת. תמורת המתנה משלמת העובדת 10 שקלים בחודש. כמה רגיש ורחב לב היה המעסיק שטרח להעניק לטטיאנה תשומת לב בפרוס חג החירות
לקראת הפסח מתחרים מעסיקים על גודל השי לחג. בנק הפועלים מעניק לכל עובד 1,200 שקל. עובדי משרד ראש הממשלה מקבלים 750 שקל, המורים רק 400. טטיאנה (שם כמעט לא בדוי) מועסקת באמצעות קבלן גדול וידוע כעובדת ניקיון באוניברסיטת תל אביב. גם היא, כמו שאר העובדים אצל אותו קבלן, קיבלה בשנה שעברה שי לפסח. מחבת. כמה רגיש ורחב לב היה המעסיק שטרח להעניק לטטיאנה תשומת לב בפרוס חג החירות.
את המחבת שקיבלה הביאה טטיאנה למשרדי. ניכר שמחבת ביישנית היא, שכן לא נשאה זהות יצרן. הלכתי לברר את מחירה. בקניון המקומי התבוננו בי כמי שבא לבית מרקחת לברר מחירי מסמרים. הטרחתי את המחבת לשוק הכרמל. בעל באסטה אמר שלא היה מעז למכור מחבת באיכות גרועה שכזו. הוא העריך את מחיר המחבת ב-30 שקל. הקבלן קנה מאות מחבתות, ואם שילם עבור המחבת יותר מ-20 שקל, ראיה היא שגם המגזר הפרטי סובל מחוסר יעילות.
כך יאה. אפילו טטיאנה, עלה נידף בקמפוס של רמת אביב, מקבלת מתנת חג "ממש כמו: עובד בנק הפועלים. מנכ"ל החברה הקבלנית עמו שוחחתי היה גאה מאוד בכך שהוא מיטיב עם עובדיו. הוא תמה שלא קראתי בעיתון ש-70% מהמעסיקים הפרטיים לא מעניקים שי לחג והוא מהבודדים המברכים את עובדיהם באמצעות תשורה נאה. בעיה בהבנת הנקרא: הידיעה דווקא ציינה ש-75% מהמעסיקים הפרטיים כן מעניקים שי לחג.
לא נלין על שוויו של השי. מתנת חג "מן הראוי" שתהיה יחסית למעמדו ושכרו של העובד. הקרובים לכספת ולצלחת מן הראוי שיקבלו שי גדול. הקרובים לאשפתות ולשכר המינימום מן הראוי שיקבלו שי קטן, קטן מאוד. לא רק שכלכלת השוק משגשגת, יש גם צדק בעולם!
לסיפור הזה יש תוספת קטנה. מתלוש המשכורת של טטיאנה עולה, שמדי חודש המעביד מנכה משכרה 10 שקלים עבור... "מתנות". צא ולמד. המחבת שווייה כ-30 שקלים. עלותה לקבלן אולי 20 שקלים. ממשכורתה של טטיאנה נוכו עשרה שקלים לחודש מראש השנה ועד הפסח. אמור מעתה: טטיאנה שילמה 60 שקלים עבור הזכות לקבל את המחבת כ"שי".
הקבלן טוען שהוא נוהג כדין. הניכוי עבור "תשלומי שי לחגים" נעשה אמנם בהסכמתה של טטיאנה (ספק אם בידיעתה) במסמך שערורייתי שכינויו החצוף "חוזה עבודה אישי". במסמך זה גם התחייבה טטיאנה לשלם למעביד 1,000 שקל אם תפרוש מעבודתה בטרם תום השנה הראשונה. קשה לי להאמין שהמחוקק אישר את הרעיון האבסורדי, שעובד משלם עבור מתנה שהמעביד מעניק לו. מה שבטוח, שאין מי שיאכוף על המעביד להעניק תמורה...
הזדמן לי לשמוע הרבה סיפורים על ניצול עובדי קבלן באוניברסיטת תל אביב. ובכל זאת בסיפור הזה עלתה המציאות על ההגדה. אז אולי נציב על שולחן ליל הסדר השנה, לצד המצות והיין, גם מחבת. נזכור את בני ישראל שעבדו לפרעה במצרים ולא נשכח גם את טטיאנה ושאר בני ישראל, הנעשקים גם השבוע על מדשאות אוניברסיטת תל אביב. חג שמח וכשר טטיאנה, וד"ש לאליהו התשבי.
הכותב הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטת תל אביב.
לפנייה לכתב/ת 
עובדת קבלן: מעסיק "רחב לב"
צילום: דודו בכר
מומלצים
