הלנת שכר- עבירה אזרחית או פלילית?

הלנת שכר איננה עבירה פלילית. עובד שאינו משלם שכר עובר על חוק הגנת השכר, אך אכיפת החוק מתבצעת במישור האזרחי, באמצעות בית הדין לעבודה.

חוק הגנת השכר מחייב את המעסיק לשלם את שכרו של עובד בתום החודש שבו עבד. תשלום המתקבל מאוחר יותר הוא שכר מולן, אף שהחוק קובע סנקציות על הלנת שכר רק במקרה שהשכר לא שולם עד ה-10 לחודש הבא.

עובד ששכרו הולן זכאי לתבוע את המעסיק בבית הדין לעבודה ולדרוש פצויי הלנת שכר.

במידה ומתברר שתלונתו של העובד מוצדקת, צריך המעסיק לשלם לעובד את מלוא שכרו. בנוסף, צריך המעסיק לשלם לעובד פיצוי של 5% נוספים משכרו, ו-10% נוספים משכרו על כל שבוע של הלנת שכר החל מה-8 לחודש. זאת, במידה והעובד מגיש את התביעה תוך 60 יום מתחילת הלנת השכר.

בנוסף, צריך המעסיק לשלם לעובד הפרשי הצמדה על הזמן שבין היום שבו היה צריך לשלם (ה-1 לחודש, לא ה-10) עד היום שבו שילם בפועל, ועוד 20% על הסכום הכולל של השכר המולן על כל חודש של הלנה.

יחד עם זאת, היועץ המשפטי של ארגון 'קו לעובד', עו"ד ערן גולן, טוען שבתי הדין לעבודה בישראל כמעט ואינם מחייבים את המעסיקים לשלם פיצויי הלנה. "בפועל, בתי הדין אינם רוצים לפסוק פיצויי הלנה", אומר גולן. "בתי הדין הרחיבו את הפרשנות המשפטית כך שכל דבר יגרום להפתחה בפיצויי ההלנה".

הלנת שכר: עבירה על חוק שכר מינימום?

חוק שכר המינימום קובע, כי מעסיק ששילם לעובד על חודש עבודה פחות מכ-3,300 שקלים, עובר על חוק שכר המינימום, שהוא עבירה פלילית, המחייבת בקנסות כבדים, ובאופן עקרוני, מאפשרת גם להכניס את המעסיק לכלא.

יו"ר ארגון 'קו לעובד', חנה זוהר, טוענת: "מחלקת האכיפה בתמ"ת מסלפת את חוק שכר המינימום ולכן יש הלנות שכר. נניח שעובד מרוויח 4,000 שקל, ואינו מקבל שכר במשך חודשיים. השכר הממוצע שלו במשך 3 החודשים האחרונים יגיע ל-1,300 שקלים. האם הוא מקבל את שכר המינימום, או פחות? אנחנו פונים למחלקת האכיפה בתמ"ת שוב ושוב ומתלוננים על מקרים כאלה, אבל הם אומרים לנו: אנחנו לא מטפלים בהלנות שכר, זה לא המנדט שלנו".

במשרד התמ"ת אומרים בתגובה: "עצם העובדה שלא משולם לעובדים שכר היא עבירה על חוק שכר המינימום. במקרה שמפקח של משרד התמ"ת מגיע למקום עבודה ומגלה שהעובד מקבל אפילו שכר מינימום, אנחנו פותחים בחקירה".