"הייתי עם מוניקה, ונגעלתי מעצמי"
בחג הפסח הזה יוצאת לאור בהוצאת "ידיעות אחרונות" האוטוביוגרפיה המתורגמת של נשיא ארצות הברית לשעבר, ביל קלינטון, הנקראת "חיי". קלינטון סוקר את ילדותו, נערותו, כניסתו לעולם הפוליטי ותקופת נשיאותו בכנות ובפתיחות. ynet מביא קטע מהפרק בספר העוסק בפרשת מוניקה לוינסקי, הקשר המיני עם המתמחה בבית הלבן - וגם מספר קצת על נתניהו וערפאת
במהלך השבתת הממשל בשלהי 1995, כאשר רק קומץ אנשים הורשו לבוא לעבודה בבית הלבן ואלה שהיו שם עבדו עד מאוחר בלילה, קיימתי מפגש לא ראוי עם מוניקה לוינסקי והמשכתי לעשות כן בהזדמנויות נוספות בין נובמבר לאפריל, מועד עזיבתה את הבית הלבן. בעשרת החודשים שלאחר מכן, לא ראיתי אותה כלל, אבל מעת לעת שוחחנו בטלפון.
בפברואר 1997 היתה מוניקה בין האורחים שנכחו בהקלטת נאום הרדיו השבועי שלי, ולאחריו נפגשתי איתה ביחידות כ-15 דקות. נגעלתי מעצמי ומן המעשה שעשיתי, וכאשר ראיתי אותה שוב, באביב, אמרתי לה שזו התנהגות מחפירה המביישת אותי, את משפחתי ואותה, ושלא אוכל לעשות זאת יותר. אמרתי לה גם שהיא אדם אינטליגנטי ומעניין, שיכולים להיות לה חיים טובים, ושאם תרצה בזאת, אשתדל להיות לה ידיד ולעזור לה.
מוניקה המשיכה לבקר בבית הלבן, ובכמה מן הביקורים הללו ראיתי אותה, אבל לא אירע שום דבר לא ראוי. באוקטובר היא ביקשה שאעזור לה למצוא עבודה בניו יורק, וזאת עשיתי. היא קיבלה שתי הצעות ונענתה לאחת מהן, ולקראת סוף דצמבר באה אל הבית הלבן להיפרד ממני. באותה עת היא כבר קיבלה זימון להעיד בתביעה של ג'ונס. היא אמרה לי שהיא לא רוצה להעיד בשבועה, ואני אמרתי לה שנשים אחרות חסכו מעצמן חקירה על דוכן העדים באמצעות מילוי תצהיר לפיו לא הטרדתי אותן מינית.
מה שעשיתי עם מוניקה לוינסקי היה לא מוסרי וטיפשי. התביישתי במעשיי עד עמקי נשמתי ולא רציתי שיתגלו. בעדותי, ניסיתי להגן על משפחתי ועל עצמי מפני הטיפשות האנוכית שלי. סברתי כי ההגדרה המעוותת של "יחסי מין" איפשרה לי לעשות זאת, ואף על פי כן לא הייתי שקט ומשום כך כנראה ביקשתי מעורך הדין שחקר אותי לשאול שאלות ספציפיות. לא נאלצתי לחכות זמן רב כדי לגלות מדוע הוא מיאן לעשות כן.
קלינטון והילרי ביום נישואיהם. התביישתי
ב-21 בינואר, התפרסמה בעמוד הראשון של הוושינגטון פוסט ידיעה כי ניהלתי רומן עם מוניקה לוינסקי, וכי קנת סטאר חוקר חשדות שעודדתי אותה לשקר בקשר לכך בעדותה בשבועה. הסיפור צץ לראשונה בזירה הציבורית בבוקר ה 18 בחודש, באתר אינטרנט. הזימון שלי למתן עדות היה תרגיל; ארבע שנים כמעט לאחר שהציע לעזור לפולה ג'ונס, התפנה סטאר סוף סוף לטפל בעניינה.
בקיץ 1996, החלה מוניקה לוינסקי לקשור יחסים עם עמיתה לעבודה, לינדה טריפ, וסיפרה לה על יחסיה איתי. כעבור שנה, החלה טריפ להקליט את שיחות הטלפון שלהן. באוקטובר 1997, הציעה טריפ להשמיע את הקלטות לכתב הניוזוויק, לוסיין גולדברג, פובליציסט רפובליקני שמרן, ואכן השמיעה לו אותן. טריפ זומנה להעיד בתביעת ג'ונס, למרות ששמה מעולם לא הופיע בשום רשימת עדים שנמסרה לעורכי דיני.
ביום שני, ה 12 בינואר, 1988, טילפנה טריפ למשרדו של סטאר, תיארה את ההקלטות החשאיות שביצעה, וניאותה למסור את הקלטות לידי התובע. היא חששה מאחריות פלילית שלה עצמה, משום שהקלטה כזו נחשבת עבירה על פי חוקי מרילנד, ואולם אנשיו של סטאר הבטיחו להגן עליה. למחרת הטמינו סוכני אף בי איי בהוראת קנת סטאר מכשירי האזנה בכליה של טריפ, כדי שזו תקליט בחשאי את שיחתה עם לוינסקי, עימה קבעה להיפגש לארוחת צהריים ב"סיטי ריץ קרלטון" הסמוך לפנטגון. כעבור יומיים, ביקש סטאר ממשרד המשפטים היתר להרחיב את סמכותו על מנת שתקיף את חקירתה של לוינסקי, וככל הנראה לא נימק את בקשתו במלוא הכנות.
ב-16 בחודש, יום לפני מתן העדות שלי, קבעו טריפ ולוינסקי להיפגש במלון. הפעם קידמו את פניה של לוינסקי סוכני אף בי איי ופרקליטים אשר לקחו אותה לחדר במלון, חקרו אותה מספר שעות, ושיכנעו אותה לא לטלפן לעורך דין. אחד מפרקליטיו של סטאר אמר לה שכדאי לה לשתף פעולה אם היא לא רוצה להישלח לכלא, הציע לה עסקת חסינות ואמר שתוקף ההצעה יפוג בחצות הלילה. בנוסף, הופעל על לוינסקי לחץ לשאת על גופה מכשירי ציתות כדי להקליט בחשאי שיחות שלה עם אנשים המעורבים בטיוח לכאורה. בסופו של דבר, הותר למוניקה להתקשר לאמה, אשר יצרה קשר עם אביה של מוניקה, ממנו התגרשה זה מכבר. האב פנה לעורך הדין ויליאם גינסבורג, אשר יעץ לו לא לקבל את עסקת החסינות בטרם ילמד הוא את פרטי התיק. גינסבורג גם גער בסטאר על שהחזיק את הלקוחה שלו "שמונה או תשע שעות ללא עורך דין" ועל שלחץ עליה לשאת על גופה מכשירי הקלטה סמויים במטרה להפליל אנשים אחרים.
קלינטון בימי הקולג'. צילום: ברוק שירר
לאחר פרסום הפרשה, טילפנתי לדיוויד קנדל והבטחתי לו שלא הסתתי לשבועת שקר ולא שיבשתי הליכי משפט. לשנינו היה ברור שסטאר מנסה לחולל מהומת אלוהים אשר תאלץ אותי להתפטר מתפקידי. הוא התחיל בתנופה גדולה, המומנטום היה לצידו, אבל הערכתי שאם אצליח לשרוד את הכתישה הציבורית, לאחר שבועיים יתחיל העשן להתפזר, התקשורת ודעת הקהל יעברו להתמקד בשיטות העבודה של סטאר, וסיקור הפרשה והאופן שבו תיתפש בדעת הקהל ייעשו מאוזנים יותר. ידעתי שעשיתי טעות איומה, והייתי נחוש בדעתי לא להחמיר אותה ולהניח לסטאר לסלק אותי מתפקידי. לפי שעה, ההיסטריה היתה בשיאה.
המשכתי בביצוע תפקידי, ניצבתי כחומה בצורה והכחשתי מה שקרה באוזני כולם: הילרי, צ'לסי, אנשי הסגל וחברי הקבינט שלי, ידידיי בקונגרס, אנשי תקשורת, והעם האמריקני. הדבר שמצער אותי יותר מכל, מלבד ההתנהגות שלי, הוא העובדה שסובבתי בכחש את כל האנשים שהזכרתי. מאז 1991 כינו אותי שקרן ביחס לכל נושא שניתן להעלות על הדעת, בעוד שלמעשה הייתי ישר בחיי הציבוריים ובענייניי הכספיים, כפי שהוכח בכל החקירות. עתה הולכתי שולל את כולם ביחס לחולשות האופי שלי. זה היה מביש, ורציתי להסתיר זאת מאשתי ומבתי. לא רציתי לעזור לקן סטאר להפליל את חיי הפרטיים, ולא רציתי שהעם האמריקני יידע שהכזבתי אותו. הרגשתי שאני חי בתוך חלום בלהות. חזרתי לנהל חיים מקבילים, וביתר שאת.
כך אמרתי "לא קיימתי יחסי מין"
ביום שבו התפוצץ הסיפור, השתתפתי בראיון שנקבע מראש עם ג'ים לרר, לתוכנית "נייטהאור" בערוץ הציבורי. בתשובה לשאלותיו אמרתי שלא ביקשתי מאיש לשקר, מה שהיה נכון, וכי "לא קיימים יחסים לא ראויים". אלא שהמעשים הלא ראויים התבצעו הרבה לפני שלרר שאל את השאלה, ולכן התשובה שלי היתה מטעה, והעובדה שעניתי כך ללרר מילאה אותי בושה. מאותו רגע ואילך, הקפדתי לומר רק שמעולם לא ביקשתי מאיש לא לומר את האמת.
במקביל לכל ההתרחשויות הללו, הייתי צריך להמשיך למלא את תפקידי. ב-20 בחודש, נפגשתי בבית הלבן עם ראש הממשלה נתניהו לדיון על תוכניותיו לבצע נסיגה בשלבים מהגדה המערבית. נתניהו קיבל החלטה להניע את תהליך השלום כל עוד מתקיים "שלום עם ביטחון". זה היה מהלך נועז, שכן ממשלתו נשענה על קואליציה רעועה, אבל הוא הבין שאם לא יפעל, תוך זמן קצר ייצא המצב מכלל שליטה.
למחרת בא ערפאת אל הבית הלבן. מסרתי לו דיווח מעודד על פגישתי עם נתניהו, הבטחתי לו שאני דוחק בראש הממשלה למלא את ההתחייבות שישראל
נטלה על עצמה בתהליך השלום, הזכרתי לו את הקשיים הפוליטיים של ראש ממשלת ישראל, והודעתי לו, כמנהגי בכל שיחותינו, שאם הוא מעוניין שישראל תקדם את התהליך, עליו להילחם ללא הרף בטרור. למחרת, בארצות הברית, נידון למוות מיר איימל קנסי, שקודם לכן הורשע ברצח שני סוכני סי איי איי בינואר 1993 - פעולת הטרור הראשונה שהתרחשה בתקופת נשיאותי.
במהלך השבוע שקדם ל 27 בינואר, מועד הנאום על מצב האומה, הופצץ העם האמריקני בסיקור תקשורתי על החקירה של סטאר, ואני עברתי שבוע של התמודדות עם המצב החדש. סטאר זימן לעדות מספר אנשי סגל של הבית הלבן והורה למסור לידיו מסמכים שלנו. ביקשתי מהרולד אייקס וממיקי קנטור שיעזרו בהתמודדות עם הפרשה. יום לפני הנאום, בעידודם של הרולד והארי תומאסון, שלדעתם לא הייתי חד מספיק בהתבטאויות הציבוריות שלי, ובניגוד לרצוני, הופעתי פעם נוספת בפני התקשורת ואמרתי: "לא קיימתי יחסי מין" עם לוינסקי.
בבוקר הנאום התראיינה הילרי ב"טודיי שואו" ברשת אן בי סי ואמרה שהיא לא מאמינה לאישומים נגדי וכי קיימת "קנוניה מקפת של הימין הקיצוני" המנסה להרוס אותנו מאז מערכת הבחירות של 1992. סטאר פרסם הצהרה נזעמת ובה קבל על שהילרי מפקפקת במניעיו. הילרי בהחלט צדקה בדבריה על טיבם של הכוחות המתנגדים לנו, אבל המראה שלה מגינה עלי גרם לי להתבייש עוד יותר במעשיי.
הראיון הקשה של הילרי והתגובה המעורבת שלי אליו המחישו בבירור את התסבוכת שלתוכה קלעתי את עצמי: כבעל, עשיתי משהו שלא ייעשה שעליו נדרשתי להתנצל ולכפר; כנשיא, הייתי בעיצומו של מאבק משפטי ופוליטי נגד כוחות שעשו שימוש לרעה בחוק הפלילי והאזרחי ופגעו קשות באנשים חפים מפשע תוך כדי ניסיונותיהם להרוס את הנשיאות שלי ולחבל ביכולתי למשול.
סוף סוף, לאחר שנים של קידוחי סרק, נתתי להם משהו שאפשר לנעוץ בו את השיניים. בהתנהגות הבלתי הולמת שלי פגעתי במוסד הנשיאות ובעם. זו לא היתה אשמת איש זולתי. לא רציתי להוסיף חטא על פשע ולהניח לריאקציונרים לצאת כשידם על העליונה.