האם בועת ההיי-טק חוזרת?

בשנתיים שחלפו זינקה מניית נייס, הנסחרת בבורסת נאסד"ק בניו יורק, ב-226%. בשנה האחרונה נרגעה הריצה ושער המנייה עלה "רק" ב-47%. האם עוד בועה החלה להתנפח בענף ההיי-טק?

לפני כחמש שנים, ב-10 במרץ 2000, הגיע מדד הנאדס"ק לשיא של כל הזמנים, 5048.62 נקודות. אז התנפצה בועת מניות הטכנולוגיה, מדד הנאסד"ק איבד 62% מערכו, שווייה הבורסאי של סיסקו - פעם חברת ההיי-טק בעלת שווי השוק הגבוה ביותר בעולם, ירד ב-79%, מניית מיקרוסופט נסחרת בכמחצית מערכה, ואילו מניית JDS Uniphase - פעם חברה מובילה בהיי-טק האמריקני עם שווי שוק של יותר מ-90 מיליארד דולר, נמחקה כמעט כליל לאחר שמנייתה איבדה 99% מערכה.

והנה, מתחילתו של השוק ה"שורי" הנוכחי, באוקטובר 2002, זינק מדד הנאסד"ק ב-73%, כאשר מניות הטכנולוגיה מילאו תפקיד חשוב בהתאוששות. ועם זאת, גם לאחר העליות המרשימות האלה, הנאסד"ק עדיין מדשדש סביב רמה של 2,000 נקודות, הרחק מהשיא של 5,000 נקודות אותו חצה במרץ 2000.

גם מניות הטכנולוגיה הישראליות עדיין רחוקות מרמתן בשנת 2000. נייס מערכות שנסחרה בשיאה בשער של 100 דולר למניה במרץ 2000, ירדה לשפל של 6.6 דולר למניה באוקטובר 2002, וכיום היא נסחרת בשער של 36 דולר למניה -  פי

5.5 מהשווי ב-2002, אך עדיין 65% מתחת לשווי המניה בשנת 2000.

מניית אמדוקס, היא עוד חברה המציינת את הלך הרוח בשנים האחרונות. המניה ביקרה בשנת 2000 ברמה של כ-96 דולר, לאחר מכן צנחה לכ-6 דולר, וכעת היא נסחרת ברמה של 28 דולר למניה.

ואצלנו, מדד התל-טק הכללי, המורכב ממניות טכנולוגיה הנסחרות בבורסה של ת"א, מצביע על אותה מגמה. מרמה של 700 נקודות באפריל 2000 צלל המדד לרמה של 150 נקודות באוקטובר 2002, ועלה חזרה, כיום, ל-380 נקודות.

"מניות הטכנולוגיה הובילו פעמים רבות את העליות והירידות בשוק", אומר יואב בורגן אנליסט טכנולוגיות ותקשורת מבית ההשקעות פועלים-סהר. "מניות הטכנולוגיה הן הראשונות שנהנות מ'חיזורי' המשקיעים כאשר השוק חם, והן גם הראשונות להינטש בעתות מצוקה".

עלייה בביקוש לעובדים וגם עלייה בשכר

ההתאוששות המסתמנת בתעשיית ההיי-טק וחזרתן של חברות רבות לפסי רווחיות, הביאה לעלייה בביקוש לעובדים, ועימה גם לעלייה בתנאי השכר. האם קרובים הימים בהם נראה שוב תנאי שכר מפליגים כמו בימי הבועה? מהי מדיניות החברות בכל הקשור לגיוס עובדים? ועד כמה חוזרות האופציות לשחק תפקיד בדרישות השכר של העובדים?

"בשנים האחרונות אנחנו רואים בפירוש שיפור בכל הקשור לשכר העובדים בתעשיית ההיי-טק, אולם קצב השינויים ועוצמתם אינם מתקרבים לתסמיני הבועה", אומר פרופ' משה צבירן מאוניברסיטת תל אביב, שעורך את סקרי השכר וההטבות המקיפים ביותר בתעשיית ההיי-טק בישראל.

"ברמות השכר ישנה עלייה שהתחילה כבר בשלהי שנת 2002. מדובר בעליות שכר הדרגתיות, כאשר בשנת 2003 עלה השכר ב-3.5% בממוצע ואילו בשנת

 2004 עלה השכר בתעשיית ההיי-טק ב-4.7%. מדובר איפוא בעלייה מצטברת של יותר מ-8% שכמעט כולה ריאלית". להערכתו, המגמה הזו תימשך גם בשנת 2005, והשכר בתעשיית ההיי-טק צפוי לעלות השנה בשיעור של 4.5%-5%.

עם זאת מדגיש צבירן כי "בניגוד לימי הבועה, פועלת כיום תעשיית ההיי-טק העולמית בצל האפשרות להעביר עבודות למדינות בדרום-מזרח אסיה, בעיקר הודו וסין, ובמידה מסוימת גם למזרח אירופה, בעלויות נמוכות לאין שיעור לעומת המקובל בארה"ב ובמדינות המערב, כולל ישראל".

"בשנים שחלפו מאז תקופת הבועה התחזקה מאוד מגמת הפיכתו של העולם לכפר גלובלי. המשמעות היא שאם יתפתחו תנאי ביקוש קיצוניים שיביאו לסחרור ברמות השכר, כמו שהיה בתקופת הבועה, סביר להניח שחברות יקצצו בפעילותן בישראל ויעבירו עבודות למוקדי פיתוח בהם כוח האדם זול יותר".

"תחת איום זה יש יותר ריסון בדרישות השכר והדבר נכון הן לגבי חברות בינלאומיות שמרכזן בחו"ל, וישראל היא רק אחת האופציות לפעילות החברה, והן לגבי חברות ישראליות שחלקן כבר מפעילות מרכזי פיתוח בחו"ל".

"גם בעולם אין היום בועה או סימנים להווצרות הבועה. מדי פעם השוק מזהה עיסוק שיש בו מחסור ואז יש עלייה בביקוש לעובדים באותו תחום, שגוררת בעקבותיה גם משיכה נקודתית של רמות השכר כלפי מעלה. אולם ברמת המאקרו, תעשיית ההיי-טק הישראלית נעה בכיוון של צמיחה ללא סימני בועה באופק הנראה לעין", מסכם פרופ' צבירן.

האופציות חזרו לקדמת הבמה

עם ההתאוששות בהיי-טק והזינוק בבורסות, חזרו האופציות לשחק תפקיד משמעותי בחבילות השכר של העובדים. גם בשנות המיתון העובדים ביקשו וקיבלו אופציות, אלא שאז ייחסו לדבר פחות חשיבות, מאחר ומחיר המימוש שלהם היה גבוה בהרבה ממחיר המניה בבורסה, ובחברות הסטארט אפ לא בנו יותר מדי על האקזיט.

"שם המשחק בשנות המיתון היה שרידות ובטחון תעסוקתי", אומר צבירן. "ואילו החל משנת 2004 נוצר מצב שיותר ויותר עובדים עוברים ממקום עבודה אחד לאחר ובדרך הם רוצים לשפר תנאים – הן בשכר והן בתגמול הוני באמצעות

 אופציות. הדרישה הגוברת לאופציות נובעת הן מן העלייה הגבוהה בשערי המניות בבורסה, והן כתוצאה מאקזיטים רבים יותר שבוצעו באחרונה, ואשר הותירו את בעלי האופציות עם רווח כספי גדול מאד".

עו"ד אודליה פולק, מנכ"לית חברת ESOP המספקת שירותי נאמנות וניהול לאופציות לעובדים, אומרת כי אם בעבר העובדים העדיפו לשבת על הגדר ולחכות עם המימוש, הרי שהיום, בעקבות לקחי הבועה, העובדים ממהרים לממש.

על פי התקן האמריקני (FAS 123R) שייכנס לתוקפו ביוני, ועל פי הצעה לתקן הישראלי שתאומץ בנושא, המבוססת על התקינה הבינלאומית, חברות יצטרכו לרשום את האופציות לעובדים בדו"ח הכספי כהוצאה על פי שוויה ההוגן של האופציה ביום ההענקה, בעוד שעד כה לא חוייבו החברות לעשות כך, והסתפקו במתן גילוי.

המשמעות היא כי כדאיות השימוש בכלי זה תקטן עבור החברות כיוון שהדבר יביא לירידה ברווח, ויש המעריכים כי הדבר יביא לירידה בשימוש שעושות החברות במכשיר. אחרים חושבים אחרת. להערכת פולק, "חברות רבות מוכנות לבלוע את הגלולה ולהמשיך להשתמש בכלי הזה".

כבר לא משתוללים בטיולים לחו"ל

בימי הבועה היו אנשים שבחרו בחברה לפי צבע הריפודים באוטו, ופינוקים כמו חוגי שיאצו, חופשות במקומות אקזוטיים, ומשרדים מפוארים ומאובזרים היו חלק מאמצעי הפיתוי למשיכת העובדים. היום לא רואים יותר צ'ופרים מסוג זה.

גם כיום, כלי רכב מהווה במקרים רבים חלק מחבילת השכר, אבל הדרישות נעשו צנועות יותר. יש גם חברות שמוציאות את העובדים לחופשה שנתית לחו"ל (למשל אלביט מערכות), אבל בסך הכל, "חברות לא ממהרות לפזר, ולא רואים השתוללויות", אומרים בענף. "התקופה בה כל עובד טס במחלקת עסקים לחו"ל לא חזרה".

"אם הביקוש ילך ויגדל בכל התחומים, החברות ינסו לפתות גם בתחום הזה, אבל אנחנו עדיין לא שם", מדגישה פדן, "אנחנו ממש לא ברמות של ימי הבועה - לא בהיקפים ולא באינטנסיביות".

עידית פדן: השוק התבגר

בהתאם להתעוררות בשוק ההיי-טק ניכרת גם מגמת גידול בגיוסי עובדים. על פי סקירת מודעות הדרושים בעיתונים, מציינים ב-MIT מקבוצת מנפאואר כי לאחר שבשנת 2004 הורגשה עלייה בביקוש לעובדים, בחצי השנה האחרונה ניכרת האטה מסוימת בקצב הגידול. עם זאת, במרץ האחרון מורגשת שוב התעוררות.

לדברי עידית פדן, מנכ"ל MIT, "השוק שפוי לחלוטין. אנחנו לא נמצאים כמו בתקופת הבועה מבחינת גיוסי עובדים. חברות לא מגייסות סתם. הן מקפידות על כוח אדם איכותי בדגש על בוגרי אוניברסיטה. זאת, בניגוד לתקופת הבועה בה גייסו החברות כל בוגר קורס תכנות במכללה זו או אחרת, או שגייסו סתם כי אולי יצטרכו את העובד בעתיד.

"היום - מעמיסים על כל עובד תכולה יותר גבוהה, מבחינת התפקידים המוטלים עליו. השוק התבגר, החברות מחפשות אנשים טובים - ולא מוכנות להתפשר על איכות, מה שלא היה בבועה, אז בפירוש וויתרו על איכות".

גם פול צוקר, מנכ"לית חברת ההשמה נישה, מציינת את ההבדל בין אז להיום: "השוק התבגר היום ואנחנו כחברות השמה רואים זאת. אם פעם החברות עבדו מול כל חברות ההשמה הרי שהיום הם מסננות, שואלות יותר שאלות איכות. לוקחים כוח אדם איכותי - החל מהיזם ועד למטה. רק האנשים המתאימים עולים לאוטובוס של החברות".

ליאור רון, סמנכ"ל משאבי אנוש של מעבדות פיתוח של SAP בישראל, מציין כי עם יציאת השוק מהמיתון, חוזרת להיות תחלופה בריאה של העובדים בחברות, ואנשים פחות "נתקעים" במקום העבודה שלהם. "יותר חברות מגייסות, יותר אנשים מעוניינים לעבור מחברה לחברה לעומת לפני שנה-שנתיים. אז גם היו הרבה פחות פניות יזומות לעומת היום – אנשים פחדו לפנות ולעורר שאלות והעדיפו לשמור על מקום העבדה הקיים".

עם זאת, אומר רון, "החברות ממשיכות להיות בררניות, אין את הפאניקה שהיתה אז. כל חברה בוחרת בדיוק את מי שמתאים לה, ולא מסתפקת ב'בערך'".

פדן צופה צופה כי הביקוש לעובדים ימשיך בעלייה מתונה, אם כי לדבריה יכול להיות שבחודשים מסוימים יהיה קיפאון. "בסך הכל ב-2005 נהיה עדים להמשך צמיחה. בעיקר בתחומים של 'יצרני השוק' - מהנדסי חומרה, תוכנה ותוכניתנים טובים. פחות במשרות ניהוליות, שם הביקוש עדיים נמוך יחסית וההיצע גבוה יותר".

על פי הערכת צוקר מנישה, קיים כיום ביקוש לכ-1,500 מהנדסים עם וותק של 2-5 שנות ניסיון, עם דגש על השכלה אקדמית. "השוק היום מאופיין במחסור אסטרטגי של עובדים כתוצאה מכך שב-4 שנים האחרונות, לאחר התפוצצות הבועה, פחות אנשים פנו ללמוד את התחום". הביקוש כיום, לדבריה, הוא בעיקר למהנדסי JAVA, מהנדסי RT ומהנדסי חומרה. בתחום הביוטכנולוגיה קיים עודף היצע, ועודף מוחלט בתחום הביואינפורמציה.

הסכמה בשוק ההון: הבועה (עדיין) לא כאן

מנהלים של חברות היי-טק ישראליות סבורים כי המצב הנוכחי עדיין רחוק מלהיות מתואר כבועה. דני גולדשטיין, יו"ר פורמולה ויו"ר איגוד החברות הציבוריות אומר כי "המאפיין העיקרי של בועה הוא שהמשקיעים איבדו את היכולת להבחין בין השקעות טובות להשקעות לא טובות. במצב השווקים כיום, אכן אפשר למצוא מחירים גבוהים, אך לצידם גם קיימים מחירים נמוכים. המשמעות היא שהמשקיעים עושים סלקציה בין החברות - מצב כזה לא נקרא בועה".

גולדשטיין מציין, כי בדומה ל"הייפ" בשנת 2000, קיימת היום חזרה לנושא האינטרנט ולסלולר. "הסלולר חוזר לאופנה, אם כי ההתמקדות היום היא בשימושים חדשים לסלולר וחיבור מכשירי טלפון ניידים לאינטרנט". 

גולדשטיין מדגיש, כי "מבחינת גיוסי הון אנחנו מאד רחוקים מגיוסי ההון הגדולים של שנת 2000. אם תיקח את כל הגיוסים של חברות ישראליות כיום, לא תגיע, ביחד, לגיוס אחד גדול שבוצע בשנת 2000".

אלי רייפמן, מנכ"ל קבוצת אמבלייז, חולק בכלל על המונח בועה. "בועה זה מונח שנוי במחלוקת שמנסה לתאר אלמנט שלילי, שבו מתארים חברות עם שווי מנופח, שהכסף זורם לתוכן ללא הצדקה - אני מתנגד לעצם ההגדרה", הוא אומר.

רייפמן מסכים עם זאת כי שווי חברות הטכנולוגיה נוטה להתנפח. "בתקופה האחרונה חברות היי-טק בהחלט מקבלות שווי גבוה מאשר מלפני שנתיים, ואנו רואים צעידה לאותו כיוון שקוראים לו בועה, אלא שאני רואה אותו ככיוון חיובי", אומר מנכ"ל אמבלייז.

לדעתו של רייפמן, התחומים החמים היום הם פתרונות העברת נתונים בסלולר, וכל פיתוח הדור השלישי. הוא מעריך כי עוד לא הגענו  לשיא במחזור הנוכחי. "מחקרים מראים כי הכלכלות נעות במחזורים של 7 שנים. אנו רואים התאוששות בטכנולוגיה, אבל ייקח עוד 3-2 שנים להגיע לשיא במחזור הנוכחי".  

גיוסי ההון חזרו

ממחקר של חברת IVC Research Center בשיתוף פעולה עם איגוד קרנות הון הסיכון הישראלי (IVA) עולה, כי קרנות ההון סיכון הישראליות צפויות לגייס השנה כ-1.5 מיליארד דולר. מדובר בסכום דומה להיקף הגיוסים ב-1999, אולם נמוך עדיין ב-60% מהיקף הגיוסים ב-2000. 

גיוסי קרנות ההון סיכון משקפים יותר מכל את פעימות הלב של יזמי ההיי-טק ומידת ההתלהבות של המשקיעים. מדובר בקרנות המגייסות את מרבית כספן מגופים מוסדיים גדולים. חברות ענק המעוניינות להיחשף לטכנולוגיות חדשות שהומצאו בחברות סטארט-אפ, ומשקיעים פרטיים ועשירים, שיכולים להרשות לעצמם להיפרד מסכומים נאים בלי ודאות שהכסף שהשקיעו יוחזר אי פעם.

שנת 2004 הביאה לקיצה בצורת בת שנתיים בגיוסי הקרנות, כאשר אשתקד עמד היקף ההון שגויס על ידי הקרנות הישראליות על 724 מיליון דולר.  רק לשם השוואה, ב-2003 גייסו קרנות ההון סיכון רק 14 מיליון דולר וב-2002 לא רק שלא היה גיוס נטו, אלא שאף נמשכו מהקרנות 174 מיליון דולר.

המגמה: רכישות ומיזוגים

נתון נוסף שמצביע על התעוררות בפעילות חברות היי-טק ישראליות, הן ההנפקות, הרכישות והמיזוגים של חברות ההיי-טק הישראליות. 

בשלושת החודשים הראשונים של שנת 2005 עמד ההיקף הכספי של הרכישות והמיזוגים של חברות ישראליות על 1.225 מיליארד דולר (כ-5 מיליארד דולר בקצב שנתי). מספר המיזוגים עומד על 24 (כ-100 בקצב שנתי). 

סקר ה-VC Indicator של דלויט-בריטמן-אלמגור, שנערך בין שותפים ומנהלי השקעות ב-47 קרנות הון סיכון, מגלה כי ברבעון הראשון של השנה נמשכה מגמת העלייה ברמת הציפיות בנוגע לשיפור באקלים הכלכלי.

62% צופים כי תירשם עלייה של עד 25% במספר החברות שיגייסו כסף לעומת 2004, 26% צופים כי מספר זה יהיה אף גדול יותר.

67% ממנהלי הקרנות מעריכים כי בין 5 ל-10 חברות נוספות יירכשו במהלך ששת החודשים הקרובים על ידי חברות זרות. 7% צופים כי מספר זה יהיה אף גבוה יותר.

אל מול העלייה בציפיות לעסקות רכש ומיזוג, יורדות הציפיות לגבי מספר ההנפקות הצפויות ב-2005: 65% מעריכים כי פחות מ-5 חברות יונפקו במהלך ששת החודשים הקרובים, לעומת 58% ברבעון הקודם. 33% צופים הנפקה של בין 5 ל-10 חברות ורק-2% צופים מספר גבוה יותר. עם זאת, הצפי הוא כי השנה יגייסו חברות היי-טק הישראליות כמיליארד וחצי דולר (במגוון דרכים, לא בהכרח באמצעות הנפקה).

לונדון מחכה להם 

מגמה נוספת המסתמנת בין חברות ההיי-טק הישראליות היא הנפקה באחת מהבורסות הלונדוניות. בלונדון פועלות 3 בורסות: OFFEX ,LSE ו-AIM. מרבית המניות הישראליות מונפקות בבורסת AIM הנחשבת לבורסה הבינונית בלונדון. 

בשנה האחרונה גבר זרם הנפקות חברות הטכנולוגיה הישראלית בלונדון. מתחילת 2004 הונפקו בבורסות בלונדון (בעיקר ב-AIM) כעשר חברות, וישנן כ-17 חברות הנמצאות בשלבים שונים לפני הנפקה. בין החברות הללו נמצא את טליט, ניפסון, אורקה, סויז'ן, אדמיינד ואספרו.

לא במקרה הפכה הבורסה בלונדון ליעד מועדף עלחברות היי-טק רבות. התנאים להנפקה מהירה פשוט קלים יותר מאשר בארה"ב. אין דרישה להון עצמי מינימלי, אין דרישה למינימום שנות פעילות, לא חלה תקנת "סרביינס אוקסלי" האמריקנית, המטילה אחריות אישית על המנהלים הבכירים, והבדיקות הרגולטוריות כמעט ואינן קיימות בהשוואה לנאסד"ק.

אמיר רווה, מנכ"ל בית ההשקעות MG, המלווה הנפקות ישראליות בלונדון, סבור כי הסיבה לאהדה שמגלים הבריטים לחברות הישראליות מקורו גם ביעילות שצברו אותן חברות שצלחו את המיתון. "בארבע שנים האחרונות היה בישראל מיתון, שגרם, בין השאר, לחברות הישראליות להיות יותר רזות ויעילות. בלונדון קיים הרבה כסף שמחפש את אותן חברות ישראליות", אומר רווה.