ההורים המאמצים: היינו במתח, זה אושר אינסופי

"אנחנו מרגישים טוב היום ושמחים. עד היום לא ידענו מה יחליט בית המשפט והיינו במתח", כך אמרו היום (ה') ל-ynet הוריו המאמצים של "תינוק המריבה" בעקבות החלטת בית המשפט העליון להפוך על פיה על החלטת בית המשפט המחוזי ולהשאיר את הפעוט ברשותם.

ההורים המאמצים שמעו את הבשורה בביתם. הם מנסים לשמור על שיגרת ילדם ואינם מעוניינים לשוחח עם עיתונאים. בשיחה קצרה עם כתבת ynet סיפרה האם על שמחה ואושר אינסופיים: "מבחינתו זאת שמחה לקראת חג הפסח. הילד שלנו יגדל ויהיה ילד שמח ומאושר".

"אין לנו מה לספר על כך לילד כי הוא לא כל כך מבין. הוא בסדר היום שלו, לא נתנו לו להרגיש מתח ושמשהו השתנה היום. הוא כרגיל שמח ומשחק", הוסיפה האם.

דודו של הפעוט לא מוצא את המילים לתאר את אושרו הגדול. "תחושת הבטן שלי מהרגע הראשון היתה שאין ספק שהצדק יצא לאור, אלוקים לא עוזב ילדים קטנים. היום אחותי וגיסי קורנים מאושר. אי אפשר להסביר במילים את מה שאנחנו מרגישים. זה הדבר הכי טוב שיכול לקרות בעולם. יש כאן משהו סימבולי, בחג הפסח, התינוק הזה קיבל את החירות שלו לקראת החג".

"יש לי הרבה כאב בשביל המשפחה הביולוגית, אבל הם צריכים לדעת שהילד הזה יגדל בצורה הכי טובה שילד רק יכול לגדול, "אמר הדוד, "הוא הילד הכי מאושר בעולם. אני מאחל להם חיים נפלאים ושהיה להם במזל עם הלידה הצפויה".

לדבריו, "הדבר היחיד שמעניין הוא הילד והאושר שלו. זה השכל הישר ובית המשפט בחר להשתמש בו. הילד לא צריך לשלם על טעויות הוריו. עם כל הצער והכאב צריך לחשוב רק על טובת הילד. להעביר אותו בגיל שנתיים זה להרוג אותו מבחינה פסיכולוגית ולגרום לו נזק בלתי הפיך. אני יכול להפנות אותך לספרות מקצועית שמדברת על זה. פרופסור אבי שגיא-שוורץ התייחס לנושא פעם ואמר שלקחת את הילד מאחותי ובעלה זה כמו לקחת בן אדם בריא ולכרות לו את הרגליים והידיים ולשים תותבות במקום".

"הילד הוא לא פינג פונג"

מול בית ההורים המאמצים נמצא גן שעשועים רחב ידיים. מספר מטפלות שנמצאות במקום שמעו את הבשורה והגיבו בשימחה.

שתיים מהן, יבגניה ועתליה, שוחחו עם ynet: "האמא הזאת נתנה לו את הלב, חבל על הזמן. הוא ילד שמח מאוד וגם בכל הבלגאן הזה הוא נשאר שמח. אנחנו מאוד שמחות כי זה מקומו הטבעי", אמרה יבגניה.

עתליה לעומתה הגנה על עמדת המיעוט: "עדיין האמא האמיתית היא האמא שלה יש את הזכות הראשונית. זה אותו הדם. יש מקרים שבן אדם לא מבין מה הוא עושה. בגיל הזה הילד מתרגל לכל אחד. אפילו אלי כמטפלת. אפשר לקחת ולהחזיר, זו הזכות שלה ושם הוא יחיה חיים שלמים".

יבגניה אינה מסכימה: "הילד הוא לא פינג פונג, קודם היא לא רצתה וזה לא משחק או צעצוע. אני טיפלתי בילדה מגיל חודשיים ועד שנתיים. בגיל שנתיים הילדה הלכה לגן ומאז בכל פעם שהיא רואה אותי היא צורחת בבכי. הלב של ילד זה לא צעצוע. בית המשפט החליט נכון, אצל ההורים המאמצים הוא יהיה מאושר".