הקניבל יישפט מחדש כי ההרשעה "רחומה מדי"
הפרשה שעוררה בעולם פלצות חוזרת אל הכותרות: בית משפט גרמני הכריע כי הרשעתו בהריגה של הקניבל ארמין מיווס אינה מספיקה. מיווס, שביתר את קורבנו ואכל אותו לשם סיפוק מיני, הורשע בהריגה ולא ברצח כיוון שהשופטים השתכנעו בשיתוף הפעולה של הקורבן. כעת קבע בית המשפט: ההרשעה לא עומדת בקריטריונים משפטיים
בית משפט גרמני הורה אתמול (יום ו') על עריכת משפט חוזר לקניבל ארמין מייווס, שהורשע על פי הודאתו בהריגתו של אדם, ביתור גופתו ואכילת בשרו לשם סיפוק מיני.
בערכאה הקודמת בחרו השופטים להרשיע את מיווס בהריגה בלבד כיוון שהשתכנעו שהקורבן ביקש להאכל. בעקבות כך גזרו עליו שמונה שנות אמסר בלבד. אולם כעת קבע בית המשפט כי ההרשעה בהריגה בלבד אינה ראויה, והיתה רחומה מדי.
"ההרשעה רק בהריגה ולא ברצח אינה עומדת בקריטריונים המשפטיים", כתב בית המשפט הפדרלי לצדק כשקיבל את הערעור על ההרשעה.
משפט של מייווס עורר סערה בגרמניה ובעולם כולו, ורבבות בני אדם עקבו באדיקות אחר התנהלותו. העדויות במשפט היו בחלקן מעוררות פלצות.
פרקליטו של מייווס הציג בבית המשפט תכתובת דואר אלקטרוני בה מפציר במייווס הקורבן, יורגן ברנדס, להורגו ולאכול את בשרו. בין העדויות היה גם קטע וידאו שצילם מייווס עצמו ובו תיעד את המעשה.
בעת ההקרנה הוצאו כלי התקשורת מאולם המשפט אולם דווח שבקטע הווידיאו נראה מייווס מדבר אל ראשו הכרות של ברנדס בעודו מוציא את מעיו. לאחר הצפיה שוכנעו גם התובעים במשפט שלא מדובר ברצח ושהקורבן אכן ביקש למות.
הכיר באינטרנט והגשים חלום
מייווס, מהנדס מחשבים בן 42, תיאר במשפט שהתנהל בערכאה הקודמת כיצד הכיר את הקורבן, ברנד יורגן ברנדס באמצעות האינטרנט וכיצד אירגן את הפגישה עמו. הוא סיפר שהדבר היה מבחינתו הגשמה של חלום שטיפח מאז ילדותו. עוד התברר שברנדס רכש באותו הערב כרטיס לכיוון אחד מביתו לכפר בו התגורר מייווס, ושהשניים בילו יחדיו את הערב לפני שפנו לביצוע המעשה.
בהמשך, בקול שקול ושקט ובלשון רהוטה, הוא תיאר כיצד נעתר לבקשתו של ברנדס, כרת את איבר מינו וטיגן אותו במחבת, אך הבהיר כי לא היה מסוגל לאכול אותו.
הוא סיפר שהמתין שקורבנו ייחלש מאבדן דם ואז דקר אותו. בשלב הבא הוא חתך 20 ק"ג מהבשר ושם אותו בהקפאה. אז הוא סיפר שאכל את הבשר במהלך החודשים הבאים, כשבכל פעם הוא מפשיר מנה.
בדיקות פסיכיאטריות שבוצעו למייווס מצאו אותו יציב מבחינה נפשית וכשיר לעמוד למשפט. בית המשפט פסק שלמייווס לא הייתה "כוונה יסודית" לבצע פשע והסתפק בהרשעה בהריגה. השופט אמר בפסק הדין: "התנהגותו של מייווס, הריגתו של אדם וביתור גופתו, מגונה בחברתנו, אך מבחינה משפטית מדובר בהריגה - הבאת מותו של אדם מבלי שלמבצע יש כוונה רצחנית למעשה".