סקירה: נעלי ספורט ממוחשבות - מי צריך את זה?
ה-Adidas 1, נעלי הריצה הממוחשבות של אדידס, כוללות מעבד זעיר ומנוע, המאפשר להן לקבוע בעצמן את רמת הריפוד הנדרשת בעת ריצה על פני משטחים שונים. האם גם הנעליים שלנו יתחברו לבסוף לאינטרנט?
דבריו של קן בוב סקסטון, המטיף הנלהב לריצה ברגליים יחפות, זכו לתשומת לב רבה במרתון בוסטון שנערך בשבוע שעבר. סקסטון אמר כי באופן כללי, אצנים יחפים יסבלו פחות מפציעות. יש משהו בדבריו.
אנחנו מתכווצים למראה אנשים שרצים בצורה מסורבלת. ברכינו ומפרקינו ממש כואבים כשאנו צופים בהם מכים בכבדות במדרכה. אין ספק שהימנעות מפגיעות בעת ריצה היא עניין של מכניקה טובה.
הנעל הממוחשבת הראשונה בעולם, Adidas 1, לא תלמד אתכם לצעוד באלגנטיות כמו אבבה ביקילה האתיופי או זולה באד הדרום אפריקנית, שני אצנים המפורסמים בכך שהם נוהגים לרוץ יחפים. אבל הנעל הזו בהחלט עשויה לעזור.
בכל פעם שהרגל מתרוממת מעל הקרקע, הנעלים מתאימות את הכריות המובנות בסולייתן לסגנון וקצב הריצה האישי שלכם, כמו גם לשינויים בפני הקרקע. אבל האם היתרונות מצדיקים תג מחיר של 250 דולרים?
ראשית, בואו נסקור את מה שתקבלו בעבור הסכום הזה.
לא סתם גימיק
הנעליים הללו אינן גימיק. המהנדסים של אדידס הקדישו לפיתוחן הסודי שלוש שנים, אותן בילו במטה החברה בארה"ב, הממוקם בפורטלנד, אורגון.
כל נעל מכילה מעבד שמסוגל לבצע חמישה מיליון חישובים בשניה. חיישן מגנטי בעקב הנעל מודד את רמת הדחיסה בזמן המגע עם הקרקע, ומסוגל לבצע אלף קריאות בשניה. לאחר מכון קובע אלגוריתם סודי (מארק אולסון, ,מהנדס באדידס, אומר כי החברה השמיטה אותו מרישומי הפטנט בכוונה) מהי כמות הריפוד האופטימלית.
כיוון הכריות מתבצע על ידי מנוע חשמלי זעיר, שמסתובב במהירות 6,000 RPM ואחראי להנעתו של מוט מתכת, שמכוון את עקב הפלסטיק החלול. כל אלו מופעלים בעזרת שלוש סוללות בעוצמה של שלושה וולט, שאמורות להחזיק 100 שעות.
והאמת, זה עובד. רק אל תצפו מהנעל להעניק לכם עוצמת דילוג באוויר כאילו הייתם סטיב אוסטין. אל תצפו גם לבקרת פיתולים. הנעליים הללו מטפלות בריכוך.
נעלנו זוג Adidas 1 בחמש ריצות אימונים של כ-11 ק"מ כל אחת. הקפדנו לבחור במשטחים משתנים. שתי ריצות בוצעו לאורך הכביש המהיר במנהטן, אחת היתה על פני רחובות ודשאים עירוניים, ושתיים נוספות התרחשו בשבילי עפר בפארק רוקפלר. בנוסף, ניסינו גם סתם ללכת עם הנעליים.
טובות בריצה לא קבועה
אנחנו נוהגים להתחיל את הריצה באיטיות, ומגיעים לקצב סביר במהלך שלושת הקילומטרים הראשונים. בשלב הזה הנעליים לא ממש עזרו, ולמען האמת, דווקא אז היינו שמחים לקצת ריפוד תחת רגלינו. אך ברגע שהתחלנו לרוץ בצעדים ארוכים, מצאנו את הקצב המתאים, ורגלינו נחתו בקלילות על הקרקע – זוכרים את המכניקה הנדרשת לריצה טובה? – הרגשנו שהנעלים הממוחשבות באות לעזרתנו.
הריפוד הנוסף היה מוחשי במיוחד בירידות. לא יוצא מן הכלל, אבל עוזר. באחת הריצות הארוכות במיוחד, כשהגענו לשלב הזה, שבו האנדורפינים גורמים לרגליים לרוץ כאילו מעצמן, למרות העייפות, חשנו שהנעלים מסייעות לנו.
חשוב לציין, שככל שהמשטח קשה יותר, וסגנון הריצה בלתי קבוע, כך ה-Adidas 1 יעילות יותר.
יש חמש רמות של ריפוד שאליהם ניתן לכוון את הנעלים. השליטה נעשית בקלות יתרה, והנעלים "נכבות" באופן אוטומטי 10 דקות לאחר הריצה.
מאמן ריצה אישי
כמה מכם בוודאי אומרים לעצמם, יש בתוך הנעלים הללו מחשב שמבצע מדידות.
הוא יודע לאיזה מרחק רצנו, יכול לאפיין את סגנון הריצה, ואולי אפילו לייעץ בנושא. כיצד ניתן להגיע אל המידע הזה?ובכן, עם הנעליים האלו אי אפשר.
אך אולסון, אחד הממציאים של Adidas 1 אומר שהנעלים יכולות לעשות זאת. (אנחנו מדמיינים את מהנדסי אדידס, מורידים מידע מהנעלים שהחזרנו, וצוחקים עלינו).
הדור הבא של נעלי ריצה חכמות בוודאי ישים דגש על משוב, ויהיו מעין מאמן ריצה אישי, שצמוד לרגליכם, מודד כל צעד שאתם עושים, ומספק דו"ח אלקטרוני.
אנחנו לפחות, ממתינים לגירסאות עתידיות וזולות יותר.
העובדה הזו מעלה שאלה בוערת בקרב ארגוני אתלטיקה בעולם: האם יש לאסור על שימוש בנעלים ממוחשבות, שמשפרות את הביצועים, בתחרויות ריצה?
יש לנו רעיון שימנע את המחלוקת העתידית. לאלץ את כולם לרוץ יחפים.
לפנייה לכתב/ת 
