55 המילים המעצבנות בעולם (הווירטואלי) - חלק ב'

בכתבה זו ליקטנו 55 מושגים טכנולוגיים שזכו לתרגום עברי. חיפשנו את הטובים והגרועים שבהם. יש כמה מילים שהרשימה הזו לא יכולה להיות שלמה בלעדיהן, כאלה שברוך השם נפטרנו מהן, וכאלה איתן נתקענו למצער. בכתבה הקודמת סקרנו את המילים שמתחילות באותיות א'-כ', ובנוכחית נסקור את המושגים באותיות כ'-ת'.

לפטופ. ע"ע נישא.

לינוקס (Linux). יותר משהעגל רוצה לינוקס הפרה רוצה להניקס, אבל עם שם כזה?

מחוון (Slider). מילה שקצת מדגדגת ונתקעת בפה, בניגוד למילה האנגלית שמחליקה באלגנטיות.

מטמון (Cache). אוצר גדול גם כן.

מנהל התקן (Driver). טוב לפחות שלא קראו לו "נהג".

מסל"ש, מס"ש (Mbps). ע"ע יע"מ.

מרחב קיברנטי (Cyberspace). תרגום כושל למושג בן עשרים ומשהו שנים, שיש עדיין אנשים שמשתמשים בו מדי פעם, בדרך-כלל כדי להישמע חכמים.

מרשתת (אינטרנט). וכל הכבוד לאקדמיה ללשון. ע"ע כרוכית.

מתווך (Proxy). אנחנו מעדיפים אותו פרוקסי פרוקסי.

מתחם (Domain). איך נשמע לכם המשפט "מלך המתחם שלי"?

נישא (Notebook). איך לא קראו כבר למחשב הנייד - מחשב מחברת, מחשב נישא, לפטופ, לבטוב. אנחנו מעדיפים אותו "נייד" וזהו.

נגן (Player). יחד עם "מחק", "קלטת" ו"שמע", גם ה"נגן" משתייך לקטגוריה של מילים שהשתרבבו בטעות לשפה. אולי זה בגלל הזיקנה, אבל כשאנחנו לבדנו ואף אחד 

לא שומע, אנחנו עדיין לוחשים לעצמנו בשקט לפעמים "מוחק... קסטה... אודיו". כשאנחנו מגיעים לנגן אנחנו נתקעים.

נעל שיח (Log off). נעל מי שהמציא את המושג הזה, אם תשאלו אותנו. ע"ע כרוכית.

נתב (Router). למישהי שאנחנו מכירים יש אבא שהוא "כונן". היא מספרת שעוד לא התגברה על הבדיחות הטיפשיות בנושא, והאמת היא שגם אנחנו לא התגברנו. לא על המילה "כונן" (ועוד פחות מזה שיש אנשים שאומרים "כונן קשיח") ולא על העובדה שיש אנשים שההורים שלהם "כוננים" (כלומר, בכוננות בבית-חולים. נגיד, כי הם רופאים - כאילו, דא). הגיע דו"ח השכר של עובדי הנמלים ולימד אותנו שלא רק שיש אנשים שהם "נתבים", אלא שהם מרוויחים פי כמה מאיתנו. עזבו את הבדיחות בנושא, יותר מעניין - איך מתקבלים?

סל"ד (rpm). ע"ע יע"מ.

סל"ש (bps). ע"ע יע"מ.

סייען (Assistant). תארו לכם שהיו סופרים לשחקני הכדורסל את הסייענויות (אסיסטים) שלהם במהלך המשחק. תארו לכם שהשב"כ היה מפריע לכם באמצע טיפול שיניים, כדי לעצור את הסייענית שעוזרת לרופא השיניים (אם אסיסטנט זה "סייען" אז אסיסטנטית היא "סייענית" לא?). וכל זאת, מיקרוסופט בחרה לקרוא לנודניק שלה "סייען", ו"PDA" (ראשי תיבות של Personal Digital Assistant) מתורגם בדרך-כלל גם כן ל"סייען". לך תבין אנשים.

עידן ה. עידן האינטרנט זה לפני עידן המידע או אחרי העידן המודרני?

עץ. ע"ע שרשור.

ערכת נושא (Theme). מה שהכי נורא במונח הזה הוא שממילא אי אפשר לבטא את המילה האנגלית. אולי זו הסיבה שמעט אנשים בישראל משתמשים ב-Themes?

פיירוול (Firewall). "קיר אש" נשמע בלתי נסבל. הוא תמיד נשמע בלתי נסבל. כמו הרבה מושגים שאנשים מנסים לתרגם בכוח לעברית. מצד שני, לכתוב "פיירוול" - ועוד יותר מזה לקרוא את המילה ולהבין על הפעם הראשונה - זה גם לא תענוג. מה עושים? על הקיר מטפסים.

פס גלילה (Scroll Bar). מזל שלא קראו לו "שורת הרצה".

פתיל. ע"ע שרשור.

צביר (Cluster). הכוונה היא למספר שרתים שמחוברים יחד כדי לבצע עבודה במשותף. איכשהו קרה שיש יותר ממילה אחת כדי לתאר את סוג הטכנולוגיות הזה (לעיתים משתמשים ב"אשכול") וזה תמיד נשמע רע.

קוד פתוח (Open Code). איך אמר המשורר - באנגלית זה עובד? אז בעברית זה לא. בעיקר לא כשכל-כך הרבה אנשים משתמשים במושג בלי להבין במה מדובר.

קושחה. ע"ע שותפה.

קסל"ש, קס"ש (Kbps). ע"ע יע"מ.

רוגלה. ע"ע שותפה.

שואש או שועש (FireFox). איך לקחו שם יפה של דפדפן קוד פתוח (ע"ע) ועשו ממנו מילה שכואב בפה כשאומרים אותה. חוץ מזה שזה מזכיר את השואה.

שולת! טענה מקובלת אומרת שמקור הטעות הזו, שהפכה למטבע לשון, הוא גולש נודניק במיוחד שהציף את פורום קולנוע ב-ynet בהודעות החתומות על-ידי הכינוי "ג'ים קרי שולת!". בהמשך הופיעו גם "טודה", "אני ראשון!!!!1" (ע"ע) וכל מיני יצירים לשוניים אחרים שעיקרם לגלוג על הנוער העילג והדיסלקטי בישראל של שנות ה-2000. אז נו, היה מצחיק בהתחלה אבל באמת שזה כבר מתחיל להימאס. חוץ מזה, שדיסלצקיה היא לא עניין לצחוק ממנו.

שפופרת. ע"ע שפורפרת.

שפורפרת. ע"ע שפופרת.

שריג (Grid). זה לא זה שכתב את דנידין? לא... רגע, זה לא הדבר הזה שבנות לובשות?

שרשור. איך קוראים לאוסף של הודעות בפורום ותגובות עליהן? באנגלית קוראים לזה "Thread". ובעברית? אנחנו יכולים לחיות עם "שרשור" (בחיריק, בניגוד לשרשור עם קמץ, שהיא המילה העברית לגורמט). קצת פחות נוח לנו עם המילים האחרות שמשמשות לפעמים למשימה: עץ, ת'רד (פופאי בגירסה תימנית), ופתיל (מזכיר לנו נרות אקמול ועוד דברים שלא מתאים לנו לדבר עליהם). גם את השרשור יש מי שמוצא איך להפוך למשהו בלתי נסבל. מה דעתכם על המושג נצל"ש (ניצול שרשור)?

שותפה (Shareware). זה התחיל במילה חומרה (Hardware) והמשיך במילה תוכנה (Software), שבאנגלית הייתה בעצם מין משחק מילים. אבל כשהמתרגמים ניסו להמשיך את השימוש במשקל קוטלה גם למילים Shareware, Freeware, Firmware ו-Spyware, יצאו להם מוטציות מפחידות כמו שותפה, קושחה, חופשה ורוגלה (זה לא שם של עוגיה בכלל?).

כולן, כמובן, צאצאיותיה הממזרות של הבודקה הצה"לית, שבפי החבר'ה הפכה כבר מזמן ל"בוטקה", בשורוק. המלעיליות, למקרה ששאלתם את עצמכם, הגיעה מהעגה הפלמ"חניקית, יחד עם רות'קה ומוטקה. שישים שנה עברו והיא עדיין רודפת אותנו.

תזמור (Orchestration). תרגום מכאיב למילה הלועזית החיננית "אורקסטרציה". אם אתם הולכים ללמוד תכנות .net, תתכוננו לפגוש בה.

תחיבה (Insert). אין ספק: ביטוי שני בתקינותו הפוליטית רק לרשת המסעדות "חטיפי תימן". אגב, הסניף של הרשת שהוקם בכיכר דיזינגוף בתל-אביב, החליף מאפייה בשם "סומבול בולבול". מה שמראה אולי שכישרון להמצאת מילים הוא לא דבר נפוץ. ע"ע כרוכית.

תיבת דו-שיח (Dialog Box). כאילו שמישהו באמת מדבר איתך. מילא היו אומרים "תיבת דיאלוג". מה הדבר הבא? שח-רחקת מרשתת (טלפוניית אינטרנט)?

תצריף (Attachment). אנחנו נישאר עם "קובץ מצורף".

ת'רד (Thread). ע"ע שרשור.

המילים הנכונות

אם יש באמת דבר כזה כמו מילים "נכונות" זוהי שאלה שעומדת לויכוח איתנים בין אסכולות בלשניות שונות. מבחינתנו, "נכון" הוא מה שנשמע טוב, לא עושה עוול לשפה אבל גם לא לקורא הסביר. מכל מקום, יש כמה מקורות טובים שיכולים לעזור למי שמאבד את הידיים והרגליים, למצוא איזו אצבע פה ושם.

פרוייקט מוצלח ומאד מבטיח שאנחנו עוקבים אחריו בהתפעלות הוא זה של כרמל. זהו פרוייקט מלכ"ר יפה שמציע תרגום סביר בדרך-כלל למושגים טכנולוגיים. אם אתם מחפשים את הביטויים השגורים, הפופולריים, ואלו שלא יגרמו לכם להישמע כמו אנשי האקדמיה, תגלשו לאתר הזה.

מילה טובה, בכל זאת, מגיעה גם לאקדמיה ללשון עברית. אפשר לצחוק עליהם כמה שרוצים, אבל במשך השנים הם הצליחו לחדש ולהשריש מילים רבות, בחלקן אנחנו משתמשים היום בהנאה רבה. אנחנו לא יכולים לומר לכם באיזה מילים מדובר, אבל זה רק מוכיח שהם הצליחו ושהם בכל זאת מביאים תועלת ולא רק ממציאים מילים מצחיקות כמו כרוכית.

אם אתם זקוקים לכלי עזר פשוט שיתרגם עבורכם מושגים טכניים קשים, שווה לבדוק את הלפריון, תוכנת המילון של עמית מנדלסון. היא קלילה ובלתי מזיקה כך שאין חשש להתקין אותה. אוצר המילים די מכובד ובסך-הכל יכול בהחלט להועיל. ואם אתם זקוקים ליותר מזה, ומחפשים תותח כבד באמת, תשתמשו בתוכנת בבילון. אין תחליף לאוצר המילונים הרב-לשוניים של התוכנה הזו ולנוחות השימוש שהיא מציעה.