סופו של עידן בראל

יוסף בראל, מנכ"ל רשות השידור, יודח מתפקידו. כך החליטה בצהריים (ד') הממשלה. 13 שרים הצביעו בעד ההדחה, שניים נגד (מאיר שטרית ודליה איציק), ושלושה נמנעו (נתניהו, בן אליעזר ונווה).

ישיבת הממשלה נפתחה בקריאה של אהוד אולמרט, השר הממונה על רשות השידור, להדיח את בראל. לאחר מכן הודיע ראש הממשלה אריאל שרון כי יצביע בעד הדחת המנכ"ל.  "אני נגד הדחות", אמר שרון בפתיחת הדיון, "זו לא הדרך לעשות זאת, דרך הממשלה, אבל עסקתי בקריאה של כל החומר שהגיע ומדובר בחומר רב. המסקנה שלי שמדובר בהמלצה נחרצת וחד משמעית של היועץ המשפטי שלא ניתן שלא לשקול אותה כשיקול המכריע".

בשבוע שעבר העביר היועץ המשפטי מני מזוז חוות דעת חד משמעית לשרי הממשלה: "הצעת ההחלטה של שר התמ"ת אולמרט נתמכת בתשתית עובדתית מוצקה. לרבות ממצאים חמורים של מבקר המדינה, שמהם עולה כי מנכ"ל רשות השידור פעל בניגוד לחוק ולכללי מינהל תקין בהקשרים שונים, וביניהם מינוי מקורבים, העסקה וקידום של עובדים ללא מכרזים כדין, והתקשרויות עם יועצים חיצוניים ועם מפיקי תוכניות ללא קבלת אישור הגורמים המוסכמים".

רגע לפני ההצבעה מזוז הניח על שולחן הממשלה חוות דעת לפיה השרים סילבן ושלום וצחי הנגבי לא יכולים להשתתף בהצבעה עקב ניגוד עניינים. הסיבה: קרובי משפחתם של השרים, מדרגה ראשונה, הינם בעלי תוכניות ברשות השידור. אשתו של שלום, ג'ודי ניר מוזס שלום, מגישה תוכנית ברשת ב'. גאולה כהן, אמו של הנגבי, היא חברת מליאה ברשות ומגישה אף היא תוכנית ברדיו. השר שלום זעם על הדרישה ובינו לבין מזוז היו חילופי דברים, בסיומם יצא שר החוץ ולא השתתף בהצבעה. שלום אמר כי חוות הדעת מטילה דופי ביושר השרים. לדבריו, ההתנהגות של היועץ פגעה בו באופן אישי. "לא דיברו איתי לפני שהיועץ המשפטי הניח את הדו"ח ולפני שהוא הניח את חוות הדעת שלו", אמר. היועץ השיב כי "כך זה מוגדר בחוק וכך עשיתי".

כעת צפוי השר אולמרט להתחיל הליך של מינוי מנכ"ל חדש ומליאה חדשה לרשות. מספר שמות עלו בעבר כמחליפים פוטנציאליים, ואחד הבולטים שבהם הוא אמנון נדב, שהיה מועמד גם בסיבוב הקודם ובעבר אייש את משרת מנהל הרדיו. גם שמו של מנכ"ל הרשות השנייה מוטי שקלאר עלה כאופציה לתפקיד.

להחלטת הממשלה נוספו עוד שלושה סעיפים: 

1. מינוי ממלא מקום למנכ"ל יובא לאישור הממשלה תוך שבוע.

2. מינוי מנכ"ל קבוע יתבצע באמצעות המעבר הקבוע בחוק ובהתייעצות עם היועץ המשפטי.

3. מוסדות רשות השידור יובאו לאישור הממשלה תוך 45 יום, כדי שהשר הממונה לא יקבל החלטות בעצמו.

נתניהו אמר במהלך הדיון כי "נכון הדבר שבראל הוא לא מנכ"ל מן הטובים ביותר, אבל אין זו סיבה להדיחו וההדחה יוצרת תקדים". השרה דליה איציק שהתנגדה להדחה אמרה כי במהלך כל שנות המדינה לא היה מנכ"ל אחד שהצליח בכהונתו, ולכן לא ברור מדוע דווקא בראל מודח.

השר חיים רמון שהצביע בעד הדחתו של מנכ"ל הרשות אמר כי "חוות הדעת של היועץ המשפטי חייבה את פיטוריו של בראל. עם זאת, פסילת השתתפותם בהצבעה של השרים שלום והנגבי ממשיכה לשדר מסר סמוי על ידי המערכות המשפטיות לפיו כל הפוליטיקאים למעשה מושחתים והם לא יכולים להוכיח אחרת. מסר סמוי מסוג זה שלא נשלח בפעם הראשונה מקרקע בסופו של דבר את השלטון הדמוקרטי ואת שלטון החוק".

"אחוזה פרטית"

השר אולמרט אמר לאחר ההדחה כי "רשות השידור גובה מכל אחד מהאזרחים אגרה בשיעור של מאות שקלים בשנה. זהו מס פרוגרסיבי, שכל משפחה בישראל חייבת לשלם ולא ייתכן שלא נחשוב על התמורה שהציבור מקבל תמורתה. המנכ"ל היוצא ניהל את הרשות בשיטות בלתי מתקבלות על הדעת תוך חריגה מנורמות ניהול ציבוריות ומנהל תקין. בהנהלתו הוא הפך את השידור הציבורי לאחוזה פרטית שלו ושל מקורביו. לאחר שקראתי את דוחות מבקר המדינה החלטתי שלא אתן את ידי לנורמות כאלו – יהיה המחיר כבד ככל שיהיה".

אולמרט הוסיף כי "לא היה עוד מקרה בתולדות מדינת ישראל שממלא תפקיד ציבורי לא קיבל גיבוי של אפילו גורם אחד שקשור לעניין למעט שניים-שלושה גורמים אינטרנסטיים ששקלו דברים באופן אישי ועל מנת לקדם אינטרסים אישיים. עובדה היא כי מבקר המדינה, היועמ"ש, הפרקליטות, ארגוני היוצרים המפיקים והבמאים, אגודות העיתונאים וכל העיתונים היומיים בלי יוצא מן הכלל התגייסו לגבות מהלך חסר תקדים שבו פוליטקאי מפטר מנכ"ל רשות ציבורית".

אולמרט הוסיף כי "בדעתי לחולל רפורמה יסודית בתפקוד רשות השידור בהתאם להמלצות ועדת דינור שהוגשו לי לאחרונה. כפי שהודעתי לממשלה, אביא את מינוי מ"מ המנכ"ל הזמני לאישור הממשלה בימים הקרובים ותוך זמן קצר ארכיב את מוסדות הרשות ואמנה על פי הנחיות החוק מנכ"ל קבוע. בכוונתי לשחרר את רשות השידור מהזיקה הפוליטית המוגזמת שלה ולפיכך המנכ"ל שימונה יהיה איש מקצוע נטול זיקות פוליטיות".

"צהלות שמחה"

ל-ynet נודע כי במחלקת החדשות של ערוץ 1 כבר החלו בבדיקת האפשרות להחזיר את הפורשים שעזבו בעידן בראל. כבר אתמול קיבלו כמה מהטאלנטים שפרשו שיחות טלפון מבכירי החטיבה ונשאלו אם הם מוכנים "לחזור הביתה". בין השאר בוצעו פניות לאמנון ברקאי שהיה מפיק ראשי, לגלעד עדין שערך והגיש את "מבט" ולדן מרגלית שהגיש את "פוליטיקה".

מלשכת המנכ"ל נמסר כי "בראל מכבד את החלטת הממשלה", תגובה שרומזת כנראה על כך שבראל אינו מתכוון לפנות לבג"ץ. בסביבתו של בראל מתקשים להגיב על הדחתו. רוב מקורבי המנכ"ל המודח סירבו למסור תגובה, והסתפקו באמירה כי "הם מכבדים את ההחלטה".

ההדחה של בראל נכנסה לתוקפה באופן מיידי וכרגע אין מנכ"ל לרשות השידור. השר אולמרט צפוי למנות בימים הקרובים מנכ"ל זמני לרשות, ככל הנראה אחד מבכיריה. תהליך מינוי המנכ"ל הקבוע צפוי לקחת כמה חודשים.

ירון אנוש, יו"ר אגודת העיתונאים בירושלים ופליט רשות השידור, אמר בתגובה: "זה פשוט מדהים. זה סיום של מאבק של שלוש שנים, אבל זה רק צעד ראשון, אני מקווה שהשר הממונה ישכיל לבנות הנהלה חדשה ומקצועית לרשות. אם בראל הולך הביתה, זה אומר שיש סיכוי שהמדינה שלנו לא תהיה רפובליקת בננות. האיש היה מושחת וכעת צריך לנקות את הרשות מכל אנשיו".

בכיר ב"קול ישראל" סיפר: "הייתה המתנה מאוד דרוכה, היינו במתח גדול וברגע ההכרזה היו צהלות ובחדרים שונים במערכת היו קריאות שמחה. הייתה ממש שמחה גלויה. אנחנו נחלצנו ממועקה ומצוקה והממשלה הוכיחה שהיא ממשלת חוק. אנחנו רק מקווים שלא יהיה גרוע יותר".

גורם בכיר ברשות השידור: "יש תחושה של אופוריה. חשבתי שעד הרגע האחרון תנצח המניפולציה והכוח שיש לבראל אצל השרים, והקשרים של אורי דן. הינו מאוד פסימיים, והנה קרה הלא יאומן. מה שמדאיג אותי עכשיו היא העובדה שיש חלופה שאסור שהיא תקרה, אסור שאמנון נדב יגיע לרשות. אם הוא יתמנה אנחנו לא נצעד לזריחה, תהליך ההבראה יהיה קשה והאדמה כבר חרוכה".

ד"ר אילן אסיה, חבר מליאת רשות השידור: "בצער רב אני מסכים עם הממשלה, למרות שבאופן אישי איני כועס או שונא את בראל. אני חושב שהוא עשה שגיאות גדולות והיה ראוי שיפוטר. כשאולמרט כינס את המליאה כדי להחליט על ההדחה, אמרתי לו שאני מקווה שהבא אחריו לא יהיה גרוע ממנו. לפי איך שהדברים הולכים במדינה הזו נראה שהעתיד הוא לא טוב, לכן צריכים לפתוח את נושא המינוי לאנשי מקצוע מבחוץ ולא להסתכל דרך ראיה פוליטית צרה, אלא לשחרר את רשות השידור שזה דבר שזקוקים לו מאוד היום, בעידן הרייטינג".

התנועה למען איכות השלטון בישראל שעתרה לבג"צ בדרישה להדיח את בראל מסרה בתגובה: "התנועה מברכת את הממשלה. ההדחה היא הצעד המתחייב היחידי כפי שטענו בעתירה. חבל שרק לאחר שהתנועה לאיכות השלטון נאלצה לעתור לבג"צ נאותה הממשלה להפסיק את עצימת העיניים ולדון בדבר כה מתבקש וחריג בחומרתו".

פורום הארגונים לתקשורת בירך את הממשלה ואמר כי הוא "מקווה שההחלטה תסלול את הדרך להצלתו של השידור הציבורי בישראל, המהווה נדבך חיוני ברקמת החיים הדמוקרטיים בישראל". הפורום קרא לאולמרט להודיע לאלתר על הקמת ועדה מקצועית, לא פוליטית, לבחירת המועמדים למשרת המנכ"ל. הפורום הציע שבראש ועדת האיתור יוצב שופט בדימוס ובקרב חבריה יכהנו נציג האקדמיה מתחום מתאים, נשיא מועצת העיתונות בדימוס, נציב שירות המדינה בדימוס, שר תקשורת או מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר. 

הליכים ממושכים

כבר לפני חצי שנה פתח אולמרט בהליכים להדחת המנכ"ל השנוי במחלוקת. בסוף ספטמבר בשנה שעברה שיגר אולמרט לבראל מכתב האומר בקיצור: "נכשלת". אולמרט האשים את בראל בקידום מקורבים לו בתוך הרשות, במתן דיווחים שאינם אמת ובהם דיווחים כספיים לא נכונים ובסוגיית המחסומים הלא חוקיים לגביית האגרה. אולמרט נתן לבראל הזדמנות להגיב לדברים. בראל בחר לעשות זאת על ידי בא כוחו, שבמשך שעתיים וחצי הסביר לאולמרט למה לא להדיח אותו, אך אולמרט לא השתכנע.

כמעט 50 שנה עבד בראל ברוממה ירושלים. לאחר שהתפטר מתפקיד מנהל הטלוויזיה בשנת 93' יצא בראל לפנסיה, אך כעבור שנים אחדות חתם על חוזה חדש ושימש כמנכ"ל ערוץ 33, מה שהוביל אותו בסופו של דבר לתפקיד מנכ"ל רשות השידור, כשהוא בן 67.