"אני שחוקה, לא אכפת לי שמפטרים אותי"
טליה כהן, מורה עם 24 שנות ותק, עומדת לקבל מחר מכתב פיטורים. היא דווקא לא מצטערת: השחיקה, חוסר הגיבוי והאלימות הגואה בכיתות הוציאו לה את החשק להיות חלק מהמערכת. "יש תסכול בקרב המורים על כך שמודיעים על פיטורים חודשיים לפני סיום הלימודים, וזה יתבטא בעבודה", היא מזהירה
"אני לא ממורמרת מזה שעומדים לפטר אותי, אני כן כועסת על היחס, על הצורה שבה זה נעשה. אני שחוקה. המערכת לא מתגמלת, יש שחיקה, והאלימות גואה בכיתות. לכן אני כבר לא רוצה להיות חלק מהמערכת, למרות שאני מאד אוהבת את הילדים". כך אמרה ל-ynet טליה כהן, מורה ותיקה למדעים ומחנכת כיתה בבית הספר היסודי "יצחק שדה" בבת-ים.
חודשיים לפני סיום שנת הלימודים ו-4,500 מעטפות ובהן מכתבי פיטורים אישיים יגיעו הבוקר (ג') למנהלי בתי הספר ברחבי הארץ. מורים רבים גילו כבר היום כי הם מופיעים ברשימת המיועדים לפיטורים. כהן היא אחת מהם.
זהו גל הפיטורים הגדול ביותר שידעו עובדי ההוראה במערכת החינוך בישראל. אתמול כינסו ארגוני המורים דיון חירום בעקבות החלטת משרד החינוך
ובו בחנו אפשרויות שונות לפעולת תגמול. בין היתר, העלו את האופציה של להשבית את תחילת הלימודים ב-1 בספטמבר.
כהן, אם חד הורית ומורה ותיקה, דווקא לא מתרגשת מהמכתב שבדרך. 24 השנים שבהן היא עובדת הוראה במשרה מלאה, הביאו אותה לדבריה לשחיקה ולמיאוס במקצוע. מחר, לאחר שתקבל לידיה את מכתב הפיטורים, היא תלך הביתה, ולא תילחם לשנות את החלטת משרד החינוך באמצעות ערעורים וועדות שימוע.
"אני רואה מורים במצוקה, שזו העבודה היחידה שלהם, וכל הייעוד שלהם זה הוראה - ופתאום הם בחוץ אחרי שנים של מסירות ונתינה", אומרת כהן, "יש תסכול בקרב המורים, על כך שמודיעים על פיטורים חודשיים לפני סיום הלימודים. יש המון תסכול וכאב, וזה יתבטא בעבודה. מורה שיודע שעוד חודשיים הוא בחוץ, הוא מורה מתוסכל ומאוכזב.
"יש מורים שהשקיעו 40 שנה ובגלל שמקצועות היום לא נדרשים הם בחוץ. בעבר היו צריכים את המורים השתמשו בהם והיום לא אז זורקים אותנו".
כהן השלימה עם העובדה שבשנה הבאה היא כבר לא תכנס לכיתה צפופה מול 40 תלמידים, לא תבדוק בחינות ולא תקיים אסיפות הורים. ובהזדמנות הזו היא גם מוצאת לנכון לתקוף בחזרה את משרד החינוך: "בתחילת הדרך הייתי מאד פטריוטית ונכנסתי למקצוע ההוראה מתוך אידיאולוגיה. משרד החינוך מדכא, לא נותנים חופש למורה כמו פעם. המערכת לא מגבה אותנו".
כזכור, הודיע משרד החינוך כי 60% מהמורים יפוטרו משום ש"תרומתם למערכת נמוכה". המשפט הזה הוא מה שפגע במיועדים לפיטורים יותר מכל.
"מה זה להזיק למערכת? איך הם לא מתביישים?" שואלת כהן, "זה פשוט השמצות. אם מורה באמת גרוע, יכלו להוציא אותו. אם עד היום לא מצאו לנכון לפטר אותו מורה - כנראה שהוא מורה טוב. פשוט עכשיו הם מחפשים אמתלה ועילה".
בהיותה אם חד הורית לשני ילדים, נתקלה כהן לאורך הדרך גם בקשיים להתקיים ממשכורת של עובד הוראה. במקביל לעבודתה במשרה מלאה עבדה פעמים רבות בעבודות נוספות בכדי לפרנס את משפחתה: "המשכורת כמורה לא איפשרה לי מעולם לחיות בכבוד ולפרנס שני ילדים. אני תמיד חיפשתי הכנסות ואף פעם לא הייתי באמת 100% במערכת. וברור שאם מורה עובד בעוד עבודה, הוא לא משקיע עצמו מכל הלב. אבל אני חשוב לי להדגיש שתמיד קרעתי את עצמי בשביל התלמידים".
ולמרות הכל - כהן אופטימית: "אני מאמינה שאני עוד צעירה ואמצא עבודה אחרת. עצתי לבכירים במשרד החינוך: אנשים שרוצים לצאת - תנו להם לצאת. אנשים שרוצים להישאר - תנו להם להישאר. יש אנשים שרוצים יותר שעות ולא נותנים להם. המערכת פועלת בכל כך הרבה חוסר הגינות והיעדר היגיון".