ערד: ילדים בבית "כי בגן יש יותר מדי אתיופים"
עיריית ערד ומשרד החינוך נתבעים לשלם 440 אלף שקל פיצויים לחמישה זוגות הורים שעלו מאתיופיה, וילדיהם הוצאו מגני הילדים בעיר רק כיוון שהם ממוצא אתיופי. לשני ילדים כבר נמצא גן חלופי, אך שלושה מהם עדיין מסתובבים חסרי מעש במרכז הקליטה. ראש עיריית ערד: "איני גזען. אין לי שום עניין להפלות את עולי אתיופיה, להיפך. אצלי אין כל חשיבות למוצא"
"התנהגות הנתבעים משקפת מציאות קשה ובלתי נסבלת של אפליה וגזענות שנוקטת מערכת החינוך כלפי אוכלוסיית יוצאי אתיופיה", נטען בכתב התביעה. "על בית המשפט לחייב את את משרד החינוך ועיריית ערד בפיצויים הולמים, שיש בהם כדי להרתיע ולחנך את הציבור הרחב ולהחדיר אל התודעה את חומרת מעשי האפליה הגזענית". בתביעה נטען עוד, כי מעשי עיריית ערד ומשרד החינוך נוגדים את חוק יסוד כבוד האדם וחרותו.
הפרשה החלה בחודש נובמבר 2004. הורים לילדים בגן טענו בפני הגננות שיש יותר מדי ילדים אתיופים בגן. בעקבות הפעלת לחץ, החליטו בשני גני הילדים, גן הגפן וגן ערבה ברחוב שמעון בערד, להוציא מהגן חמישה ילדים עולים. לחמישה לא הוצעה כל מסגרת חילופית.
הוריהם של החמישה נקלטו בישראל רק לפני כשנה וחצי. הם שוהים במרכז הקליטה "אורלי" בערד ועדיין אינם דוברים עברית. חסרי אונים פנו לבסוף ארבעה זוגות ההורים לארגון "טבקה", מרכז לסיוע משפטי קהילתי ליוצאי העדה.
עורכי הדין יצחק דסה ויסמין קשת פנו לעירייה ולמשרד החינוך, אך בלא הועיל. רק לפני כחודש, בעקבות לחץ מתמשך ובהוראת משרד החינוך, נקלטו שני הילדים בגיל גן החובה בגני ילדים חלופיים. שלושת הילדים הלומדים בגילאי טרום-חובה עדיין מסתובבים במרכז הקליטה חסרי מעש.
ראש העיר: איני גזען
דובר משרד החינוך במחוז הדרום, אביב קליין, מסר ל-ynet בתגובה: "בשל טענותיהם המוצדקות של הורי הילדים, דרשה מנהלת מחוז הדרום עמירה חיים, לשבץ את הילדים בגנים שבקשו. היא גם הביאה לידיעת הממונה על המחוז במשרד הפנים את עובדת אי מילוי חובתה של עירית ערד - בשיבוץ הילדים בגן. בכל מקרה, המשרד מוקיע ומגנה כל גילוי של גזענות מכל סוג שהוא. באשר לתביעה המשפטית, כתב התביעה טרם הגיע לידינו, ונגיב עליו לאחר שנעיין בו".
ראש עיריית ערד, ד"ר מוטי בריל, אמר בתגובה: "איני גזען. להיפך, אני שמח ורוצה לעודד עוד עולים אתיופים לבוא לערד. מדובר באי-הבנה ובהחלטה קשה שהייתי חייב להחליט, כדי לא לקפח תושבים ותיקים בערד. בכל מקרה, כבר לפני הפסח, הוריתי למצוא שיבוץ הולם לילדים עולי אתיופיה שהוצאו מהגנים 'ערבה' ו'גפן'".
"ערד היא עיר קולטת עולים", אמר ד"ר בריל, "אך לצערי, במחזור האחרון שנקלט בערד, נוצר ריכוז גבוה מאוד של ילדים שאינם דוברי עברית בגילים של גן חובה וגן טרום חובה. באו אלי הורים של ילדים ותיקים, דוברי עברית וטענו שנוצר מצב אבסורדי: על 12 ילדים ותיקים יש 18 ילדים שאינם דוברים עברית, רובם יוצאי אתיופיה. המצב הזה שיתק את הפעילות החינוכית בגן. הגננות התקשו לתקשר עם הילדים שאינם דוברי שפה, וכפועל יוצא נפגעו הילדים הוותיקים.
"נכנסתי לעובי הקורה וניסיתי למצוא פתרונות מפתרונות שונים. לצערי, המשאבים מוגבלים בעיקר התחום החינוך הממלכתי דתי בעיר. יש מעט מדי גנים. אז הגיעו גם כל מיני נציגי ארגונים של עולי אתיופייה, כולל חבר הכנסת לשעבר אדיסו מסאלה, והתערבו בעניין. כל הסוגייה הפכה לעניין פוליטי והורים של ילדים ותיקים, דוברי עברית, הפסיקו לשלוח אותם לגן. כל הניסיונות למצוא פתרונות חלופיים, בסיוע משרד הקליטה ומשרד החינוך, עלו בתוהו.
"מצאתי את עצמי במצב לא קל והייתי חייב לקבל החלטה, כדי לא לגרום לקריסה מוחלטת של מערכת החינוך הממלכתי דתי בעיר. הצעתי למשרדי הממשלה, שלתקופה מוגבלת אקח ילדים שאינם דוברי עברית וארכז אותם במקום אחד עד שילמדו את השפה וקליטתם תהיה קלה יותר. הם סירבו.
"מחוסר ברירה, הוריתי למחלקת החינוך לשמור על חלוקה של שני שליש ילדים ותיקים דוברי השפה בגנים הממלכתיים דתיים, ושליש עולים שאינם דוברי השפה. כך נוצר מצב שילדים אחדים, חמישה במספר, נפלטו".
"בעקבות המצב הזה, עשינו מאמצים ומצאנו פתרונות גם לילדים האלה. למיטב ידיעתי, חלקם שולבו בגנים כבר לפני כחודש. אחרים היו אמורים להיות משובצים בגן לפני החג. אין לי שום עניין להפלות את עולי אתיופיה, להיפך. אצלי אין כל חשיבות למוצא. הבעיה היחידה הייתה להמשיך ולקיים את מערכת החינוך שתפעל כסדרה, על בסיס של ילדים דוברי עברית. כראש עיר ובמצבים שכאלה אתה נדרש להחלטות קשות וכשאתה עומד מולן, הן לא קלות לעיכול. אין לכך כל קשר עם אפליה גענית".
לפנייה לכתב/ת 
