העונש על אונס בת 10: 6 חודשי עבודות שירות
חייל בן 22 הודה והורשע באונס ובביצוע מעשה מגונה בבת דודתו מאז שהייתה בת עשר עד גיל 13 וחצי. בעקבות המעשים, נקלעה הילדה למצוקה רגשית קשה. השופטים החליטו להקל בעונשו של הצעיר כי ביצע את המעשים לא בעקבות סטייה אלא בשל "אישיותו הילדותית". עוד שוכנעו כי הוא "מגלה דאגה למתלוננת ולעתידה". ד"ר יצחק קדמן: מערכת המשפט כשלה שוב
עונש מגוחך: בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר הבוקר (ג') עונש של שישה חודשי עבודות שירות, שנת מאסר על-תנאי וכתב מבחן למשך שנה וחצי וקנס של עשרים אלף שקל, על חייל בן 22 שהודה והורשע, במסגרת עסקת טיעון, באונס ובביצוע מעשה מגונה בבת דודתו, כאשר היתה בת עשר ועד שהייתה בת 13 וחצי. יצויין כי הפרקליטות ביקשה לגזור על הצעיר שלוש שנות מאסר בפועל.
על פי כתב האישום בו הודה החייל, כאשר הייתה בת דודתו (היום בת 15) בכיתה ד' ליטף אותה כאשר ישן בביתה, השיל את בגדיה ונגע באיבר מינה ואף גרם לה להניח את ידה על איבר מינו.
במועד אחר, כאשר השניים נסעו ברכב המשפחה, הכניס את ידו מתחת לבגדיה (החדיר את אצבעו לאיבר מינה). במועד אחר, כשנה לאחר מכן, כאשר היא הייתה בביתו, נכנס אחריה לשירותים, הסיט את חלקו העליון של בגד הים שלבשה וביצע בה מין אוראלי, וכל זאת כאשר היא מנסה להדוף אותו ובהמשך חיבק וליטף אותה.
במקרה נוסף, במהלך נסיעה משותפת, הכניס הצעיר את ידו מתחת לחצאית והתחתונים שלבשה, ליטף את ישבנה, וניסה להחדיר את אצבעו לפי הטבעת שלה. בהמשך הנסיעה, לאחר שהתעוררה משנתה, הרגישה כי הוא מחדיר את אצבעו לאיבר מינה והפסיקה אותו.
במקרה האחרון שאירע, לפני כשנה וחצי, במהלך אירוע משפחתי כאשר היא החזיקה תינוק על ידיה, התקרב אליה וצבט בפטמותיה.
האיבחון הפסיכולוגי
לאחר שהודה החייל במעשים, הסכימו הצדדים כי ייערך לו איבחון פסיכו-דיאגנוסטי, הכולל בדיקת מסוכנות מינית, אשר נתן תמונה מעמיקה לגבי הרקע המשפחתי שלו וממנו עולה תמונה לפיה הוא מצוי בקשיים ביחסיו עם דמויות הוריות. הוא סובל מחסכים ראשוניים עמוקים, המקשים על התמודדותו עם הרגשות ובדחפים ופוגעים בתפקודו. כמו כן הוא נותר ילדותי ולא בשל, מצב המתאים לקיום יחסים עם ילדה צעירה.
המאבחנים גם ציינו כי הוא סובל מתחושת אשמה, וכי יש לו רצון עז להבין מהן הסיבות שהובילו אותו לביצוע המעשים. כמו כן הם קבעו כי הקושי העיקרי שלו נעוץ באיסור הנוקשה החל על צרכיו המיניים.
הם הוסיפו כי במידה וייענש באופן קשה, עלול מצבו הנפשי להחמיר. בעוד שהעונש קל, גישה אותה קיבל בית המשפט, ישמש גורם מרתיע עבורו. כמו כן, קצין מבחן התרשם כי הנאשם ביצע את העבירות על רקע קירבה וביטחון שחש כלפי בת דודתו, ולא מתוך סטייה מינית והמליץ כי יבצע את העונש בעבודות שירות.
לבית המשפט הוגש גם תסקיר של המתלוננת, ממנו עולה כי בעקבות מעשיו של בן דודה, נקלעה למצוקה רגשית אשר ניכרה בקשיים בלימודים, דימויה העצמי נפגע, אמונתה הדתית התרופפה והיא החלה אף לסבול מסיוטים ובעיות שינה.
כמו כן, היא נאלצה לחבוש פיאה מכיוון שאיבדה את כל שערה בעקבות הטראומה. עוד צויין בתסקיר כי מאז נחשפה ההתעללות שעברה, חלה החמרה בתסמינים הפוסט-טראומטיים מהם היא סובלת, וכיום היא סובלת מהפרעות אכילה, כאבי בטן בלתי מוסברים, ואף בעבר דיברה על רצונה לסיים את חייה ועל הכעס על הוריה, שלא ראו את המתרחש.
עוד נקבע בתסקיר כי המתלוננת חשה כי משלמת מחיר על הקרע בין משפחתה למשפחת הנאשם, והיא חשה רגשות אשמה לאחר שנמנע ממנה להפגש עם סבתה, משום שהמשפחה החליטה להסתיר ממנה את האירועים. כמו כן היא סובלת מכך שאביה לא תומך בה, והוריה לא סייעו להתמודדות שלה ולהחלמתה.
יצויין עוד כי במהלך המשפט העידו מפקדיו של הנאשם בצבא, וציינו כי מדובר בחייל בעל מוטיבציה גבוהה וללא דופי. אמו העידה על האכזבה שהיא חשה בעקבות המעשים.
השופטים: המעשים - לא בגלל סטייה
השופטים, אב בת הדין השופט שלי טימן, השופטת תחיה שפירא ושרה ברוש, כותבים בגזר הדין כי אין צורך להכביר מילים על חומרת מעשיו של הנאשם, אשר ניצל את קירבתה של המתלוננת לסיפוק יצריו המיניים.
השופטים החליטו להקל בעונשו של הצעיר לאחר שבתסקיר המבחן שהוגש לבית המשפט נטען כי הוא ביצע את המעשים לא בעקבות סטייה אלא בשל "אישיותו הילדותית".
על פי השופטים, "הצעיר נגע במקומות מוצנעים בגופה, ביצע בה מעשים מגונים ואף החדיר את אצבעו לאיבר מינה מבלי שהיא הבינה את משמעותם החמורים של הדברים. כך עשה הנאשם חמש פעמים, עד שפסק על פי דרישתה של המתלוננת. מעשים כגון אלה מחייבים בדרך כלל ענישה מחמירה וכואבת. במיוחד כך, לנוכח המגמה הקיימת בפסיקה להילחם בתופעה הבזויה והפוגענית של פגיעה בקטינים שלא חטאו. וזאת, בדרך של ענישה, שתבטא את התיעוב והסלידה שחשה החברה ממעשים אלו, ועל מנת להגן על אלו הזקוקים להגנה. גם השפעת מעשיו של הנאשם על המתלוננת קשה היא עד מאוד, והבעייתיות המשפחתית אינה מקלה עליה...אין ספק כי מעשיו של הנאשם גרמו לטראומה וזעזוע העוברים על כל בני המשפחה".
"אולם", הדגישו, "סבורים אנו, כי את הבעייתיות, המורכבות המשפחתית וכפל הנאמנויות העומדים ביסוד התנהגות בני המשפחה אין לתלות בנאשם. שוכנענו, כי התנהגויות אלה אינן בשליטתו של הנאשם, אשר מאז מעצרו והודאתו שיתף פעולה באופן מלא עם גורמי הטיפול".
השופטים החליטו להקל בעונשו של החייל, מכיוון שהודה מייד עם מעצרו במעשים, וכי לזכותו יש לקחת בחשבון את שיתוף הפעולה עם גורמי הטיפול והאבחון ושוכנעו כי חש חרטה אמיתית וכנה על מעשיו, ומגלה אמפתיה ודאגה למתלוננת ולעתידה.
ד"ר קדמן: מערכת המשפט כשלה
ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד, אומר בתגובה לגזר הדין: "לצערי הרב, זה עוד מקרה שבו מערכת המשפט כושלת בהגנה על ילדים קורבנות לתקיפה מינית. בית המשפט אמור להגן על הילדים האלה, ולא לתת פרס למי שתוקף אותם. לא יכול להיות שמי שמבצע מעשים כל-כך חמורים בילדה כל-כך צעירה, כאילו שסגר מרפסת בלי רישיון. עונשים מקלים, יש בהם מסר שלילי גם לקורבנות וגם לתוקפים, כאילו תקיפה מינית של ילדים היא מעשה קל-ערך, והגיע הזמן שגם בתי המשפט יצטרפו למאבק נגד פגיעות בילדים, ולא יעבירו, אפילו במשתמע, מסר עידוד למעשים".
סגנית השר אורית נוקד, אומרת בתגובה: "אני מזועזעת מזילות חיי אנשים כפי שבאו לידי ביטוי בפסק הדין הבוקר. אני אפנה עוד היום לנציב בית המשפט העליון ולפרקליט המדינה בדרישה שיבחנו מחדש את קלות העונש, וכי ייערך בדק בית במערכת המשפטית על הענישה בעבירות מין".
לפנייה לכתב/ת 
