מהם הרגלי האכילה של המשפחה הישראלית?

על ארוחת ערב מסודרת ויתרנו מזמן, אבל הבנו שארוחת הבוקר מאוד חשובה. אנחנו מנסים להקפיד על תזונה נכונה, אבל לא תמיד מצליחים. אנחנו מכורים למוצרי דיאט, אבל מחבבים לחמים מתוחכמים. וכמובן, אמא הייתה ונשארת מלכת המטבח היחידה. מחקר חושף את הרגלי האכילה של המשפחה הישראלית.

שיר-לי גולן-מאיריפורסם: 11.05.05 , 14:55

איך נראית ארוחת הערב שלכם בסתם יום של חול? משפחה שלמה ישובה סביב השולחן, אליו מוגשים מרק ביתי, סלט ירקות, פשטידה ריחנית או תבשיל בשרי מפתה, ולקינוח סלט פירות רענן? ואולי אתם מגיעים לשעה היעודה עייפים, מאפשרים לזאטוטים לאכול מול הטלוויזיה את הפיצות המוכנות שהפשרתם וחיממתם בתנור. אתם כבר תאכלו מאוחר יותר, כשהם יירדמו והבית ישקוט.

מחקר אתנוגרפי שבחן את הרגלי צריכת המזון של משפחות ישראליות עבור תשלובת החלב "תנובה", מגלה כי רובנו ויתרנו על כינוסים משפחתיים סביב שולחן ארוחת הערב, שנחשבו עד לפני שנים לא רבות לסוג של מאסט. אנחנו גם לא ממש מקפידים על ארוחת הבוקר, מגלים פתיחות גדלה והולכת למוצרי מזון קפואים מסוגים שונים (שניצלים, ירקות, מאפים), מחפשים פתרונות מהירים וזמינים להאכלת הילדים, ולמרות כל זאת – צורכים יותר מזון בריא.

המחקר, בראשות הסטטיסטיקאית אילנה רייכמן, נערך באמצעות ביקורים בבתי 15 משפחות שכללו ראיונות ותצפיות. על אוכלוסיית המחקר נמנו משפחות עם שני ילדים לפחות, תוך הקפדה על ייצוג למשפחות עם ילדים קטנים, עד גיל שמונה, ועם ילדים גדולים, בעיקר בני נוער. שליש מהמשפחות שהשתתפו במחקר משתייכות למעמד הבינוני-גבוה. המשתנים המשפיעים על ההתייחסות לאוכל לפי המחקר הם גילאי הילדים, המעמד הסוציו-אקונומי, נטייה להשמנה של ההורים או אחד הילדים, מסורת מבית ההורים וטיפוסי האמהות, שהן עדיין ה"מאכילות" המרכזיות.

באמצע השבוע, מתברר, כל אחד מבני המשפחה אוכל ארוחת ערב בזמנו החופשי, כשהוא רעב ומתאים לו. הארוחה הזו היא גם הנפגעת המרכזית מתופעת הנשנוש המתפשטת. הורים, ובעיקר אמהות, כך עולה מן המחקר, מגלים בימינו פחות נוקשות בנושא האוכל והארוחות, נמנעים מעימותים בתחום זה, מאפשרים אכילה מול הטלוויזיה, וגם אם הם מתעקשים על ההתכנסות סביב השולחן – רבים מעדיפים להתאים את השעה למועדי השידור של תוכניות אהובות. כל זאת, כניגוד מוחלט להמלצות פסיכולוגים ומטפלים משפחתיים.

ארוחת ערב מפוספסת

מיכל דליות, מנהלת תחום ההורות במכון "אדלר" מסבירה כי האדם כיצור חברתי זקוק לתחושת ה"ביחד", לידיעה שהוא חלק ממשפחה מקבלת ואוהבת. "ארוחה משותפת היא הזדמנות מצוינת למתן מענה לצורך הפסיכולוגי של השגת תחושת שייכות טובה ולאיחוד בני המשפחה כקבוצה אינטימית חזקה", היא אומרת.

"מחקרים מוכיחים כי הורים וילדים משוחחים פחות מרבע שעה ביום. ארוחת ערב שבה כולם יושבים סביב השולחן יכולה להיות הזדמנות לשיחה ולחיזוק הקשר בין בני הבית ולכן חבל כל כך שהיא מפוספסת. אפשר בזמן הארוחה לעשות סבב בין כולם, לשמוע מה קרה היום בעבודה או בגן, לספר מה מרגישים, לדבר על תוכניות לפעילויות, להיות קשובים.

"השיתוף הוא שפה, זה לא קורה ביום, אבל הכי חשוב כדי ללמוד אותה הוא שההורים עצמם גם ישתפו את הילדים בחוויות. למשל, אם אבא לא מצליח להגיע לארוחה, שומרים על הכסא שלו, מדברים עליו, מסבירים למה הוא איננו, לא כועסים, אולי משאירים לו צלחת אוכל עם פתק".

במשפחות עם ילדים קטנים מתקיימת ארוחת ילדים סביב השעה שבע בערב ואילו הוריהם יאכלו כשלוש שעות לאחר מכן, ויראו בזה סוג של זמן איכות זוגי. כשהיא בכל זאת מסודרת, כולל ארוחת הערב הכלל-ישראלית סלט ירקות, לחם ותחליפיו, גבינות, ביצים בחלק מימות השבוע ומאפים דוגמת בורקס ופיצה (מהמקפיא) בימים אחרים. לעתים תכלול הארוחה גם טונה, סלטי טחינה וחצילים, נקניקים בקרב משפחות שאינן שומרות כשרות ומעד או יוגורט כקינוח. אמהות בשלניות ומשקיעניות, לעומת זאת, יציעו לביבות, פשטידות, לחם מטוגן, קלחי תירס וירקות מבושלים, שקשוקה ומרקים בחורף. בארוחות פחות מסודרות, כלומר ברוב הבתים, תכלול ארוחת הערב קורנפלקס עם חלב, פרוסה עם גבינה או פסטרמה, טוסט עם גבינה צהובה, בייגל עם גבינה, מעדן או יוגורט.

ארוחת בוקר מבולבלת

גם ארוחת הבוקר אינה כשהיתה. המחקר מעלה כי בחלק מן הבתים ישנה נטייה לוותר על ארוחת הבוקר כליל, בין השאר בשל קוצר הזמן ולחץ ההתארגנות או היעדר שיתוף פעולה מצד הילדים. את חשיבותה של ארוחת הבוקר כבר הפנמנו. לכן אנחנו דוחקים (בעיקר דוחקות) בילדים "לאכול משהו" בבוקר, כי "לא טוב להתחיל את היום על בטן ריקה" ומפצירים בהם לפחות לשתות חלב או שוקו. המבוגרים מסתפקים לרוב בשתיית קפה (אגב, סקר שערכה רשת "קופי בין" מלמד כי רווקים שותים פחות קפה מנשואים עם ילדים – 71 לעומת 78 אחוזים, וכי 67 אחוזים משותי הקפה בארץ נוהגים לשתות אותו בכל בוקר) ואולי משלימים ארוחת בוקר מאולתרת בעבודה.

לילדינו נציע בדרך כלל בשעות הבוקר קורנפלקס עם חלב, פרוסת עוגה או ביסקוויטים כשממהרים קצת, וכשמאוד ממהרים נצייד אותם בשקית עם קורנפלקס, ביסקוויטים או ופלים או חטיפי דגנים מתוקים. ילדים בוגרים יותר נצייד בכסף, כדי שיקנו לעצמם שקית שוקו ולחמניה ריקה במכולת בדרך לבית הספר. לעצמנו נארגן, אם בכלל, יוגורט עם גרנולה, פרוסת לחם עם גבינה או ריבה או עוגיות. ככל שהילדים קטנים יותר, כך נושא האוכל מוקפד יותר ולא-פעם מתקיימת הפרדה בין האוכל לילדים לזה של המבוגרים בבית. בני העשר ומעלה מגלים כצפוי, יותר עצמאות וגם יותר פתיחות בנושא.

אמהות בדיאטה

בקרב משפחות מהמעמד הבינוני התגלתה במחקר מודעות גבוהה למחירי המזון והעדפת חנויות ה"דיסקאונט" הגדולות. במשפחות אלו, המטבח הוא עדיין סוג של ממלכה נשית, שניכרת בה השקעה רבה יחסים בבישול ובהכנת מזון ביתי. צריכת מוצרי הדיאט במעמד הבינוני פחות מובהקת יחסית למעמדות האחרים במחקר, אך גם בו ניכרת ירידה כללית בצריכת מוצרים בעלי אחוזי שומן גבוהים.

גם במשפחות ממעמד בינוני-פלוס ובינוני-גבוה האמהות הן עדיין הדומיננטיות במטבח, אך האבות מעורבים מעט יותר בהכנת הכריכים לילדים, בקניות, בסידור השולחן, שטיפת הכלים וכו'. האמהות מחפשות כל דרך להקל על עצמן ולכן מגלות יותר פתיחות למזון טרי, מבושל או חתוך, שיהיה קנוי ומוכן. השיקולים העיקריים בקניית המזון הם טעם ובריאות ופחות עלות. צריכת מוצרי הדיאט גבוהה יחסית ואולי בסתירה לכך, גם רכישת מוצרים מיוחדים כמו לחמים וגבינות.

המחקר מגלה כי כאשר ישנה נטייה להשמנה בקרב מי מבני בית, ניכרת בהתנהגות האכילה יתר הקפדה על דיאטה ותזונה נכונה. מגמת הבריאות והתזונה הנכונה מאפיינת את המשפחות מכל המעמדות, כשהנשים, בצפוי, בראש. המגמה הזו, אומרת רייכמן, מתבטאת בהעדפת מוצרים בהם אחוזי השומן נמוכים יחסית, בהפחתה בצריכת מאכלים מטוגנים דוגמת צ'יפס ופחמימות כמו לחם ומאפים (תוך מעבר ללחם מופחת קלוריות ותחליפיו), בהרחבת השימוש בשמן זית במקום שמנים אחרים, בניסיון להפחית את צריכה הממתקים והג'אנק פוד, באימוץ מוצרי גרנולה וסיבים תזונתיים, ברכישת מוצרים מופחתי קלוריות, בהימנעות ממוצרים עם צבעי מאכל וכימיקלים, בצריכה פחותה של מוצרים עם חומרים משמרים, במעבר, חלקי, לסוכר חום וקמח מלא, באכילת יותר סלטים ובהעדפת מים ומשקאות דיאט על פני משקאות מוגזים מתוקים.

צניחת אחוזי השומן

רותי אבירי, דיאטנית ראשית ב"תנובה": "הניסיון שלי בקליניקה בהחלט מחזק את התמונה העולה מן המחקר בכל מה שקשור למגמת התזונה הנכונה. מגיעים אלי יותר ויותר אנשים שאינם שמנים, שבדיקות הדם שלהם תקינות, ובכל זאת הם רוצים לקבל הדרכה לאכילה בריאה ומאוזנת, וזו תופעה שבפירוש לא הייתה קיימת בעבר. בעיניי, זה אפילו לא בהכרח עומד בסתירה לעלייה באחוזי ההשמנה בחברה, שכן גם בעלי עודף משקל אוכלים בריא, רק הרבה, ולא עוסקים בספורט. ועדיין, הרוב המוחלט של האוכלוסייה עוד לא נמצא שם באופן מלא, במעבר למזון בריאות ובקיום אורח-חיים של תזונה נכונה".

ורד קסטל-שתיל, מנהלת שיווק ממתקים ב"שטראוס עלית": "ב-3-4 השנים האחרונות נרשמה עלייה משמעותית בצריכת השוקולד לנפש בארץ. בשנים האלה עלינו מממוצע של 2.5 קילוגרם שוקולד בשנה לאדם, לממוצע של 3.5 קילו, וזה משמעותי. נכון שבעולם, וגם אנחנו בארץ, הולכים לכיוון של יותר מודעות ויותר מזון בריאות, אבל הצרכנים עדיין לא מוכנים לוותר על הדבר האמיתי ולכן כנראה שותים קולה-דיאט ואוכלים שוקולד. אנחנו גם מנסים לבוא לקראת צרכני הבריאות שרוצים מתוק, ובשבילם השקנו את הפריכיות המצופות שוקולד, שהפכו ללהיט. השילוב בין פריכית, המזוהה עם דיאטה, לבין שוקולד, כנראה עוזר לאנשים להשקיט את המצפון".

חגית אדלר, מנהלת אגף השיווק ב"תנובה", מדווחת שבחברה כבר נערכים להבאתה לקבורה של הגבינה הלבנה 9 אחוז. באופן מפתיע, מצבן של הגבינות המכילות 35 אחוזי שומן טוב הרבה יותר, כי מסתבר שאנשים מרשים לעצמם לנשנש אותן כצ'ופר רב-פעמי. סיגל שילוני, מנהלת השיווק של מחלבות "שטראוס", מוסרת שנתוני המכירה של היוגורטים הדיאטטיים הולכים ומשתפרים. לפי נתונים שסיפקו אנשי השיווק של "טרה", קטגוריית מעדני הדיאט למבוגרים נאמדת בכ – 30 מיליון שקל בשנה.

החברות השונות משיקות עוד ועוד גלידות מופחתות שומן, מופחתות קלוריות ודיאטטיות. המשווקים נאחזים באמירות החד-משמעיות של יועצי התזונה השונים, לפיהן קשה עד בלתי-אפשרי לחיות לאורך זמן ללא כל סטייה מדרך הדיאט. אז אפשר מדי-פעם לחטוא בשלגון עתיר קלוריות ותענוג, או ליהנות על בסיס כמעט יומיומי מגדליה המכילה שליש קלוריות פחות מאחותה הרגילה, או משלל השלגונים המכילים 9, 20 או 30 קלוריות.

רונן זהר, סמנכ"ל שיווק גלידות "שטראוס": "אנחנו מתאימים את עצמנו למגמת הבריאות באמצעות הפיכת המוצרים לבריאים יותר. לכן החלפנו השנה את הסוכר הלבן בסוכר חום, הוספנו סיבים תזונתיים, ויטמינים וסידן למוצרים שונים, והוצאנו לגמרי את צבעי המאכל מהשלגונים. ועדיין, קטגוריית הבריאות תופסת נתח קטן מהסך-הכל". קטן, אבל חשוב. ב"שטראוס" נערכים להשקת שני יוגורטים "בריאותיים" מיוחדים: הראשון הוא בעל תכונות המביאות לאיזון רמת הכולסטרול בדם, והשני מכיל מגנזיום, להרגעה. "הצרכנים מחפשים את הערך המוסף של המוצר", מסבירה שילוני, "לא בהכרח את מספר הקלוריות שיש בו".

לדברי צפריר גרנט, סמנכ"ל השיווק של "פרגית", שוק המשקאות הקלים צמח בשנה האחרונה ב – 3.2 אחוזים, בעוד שוק משקאות הנקטרים והמיצים הטבעיים צמח באותה תקופה בתשעה אחוזים. טל רבן, סמנכ"ל השיווק ב"קוקה קולה" ישראל, מוסר שמשקאות הדיאט נמצאים כבר שנים בהתחזקות מתמדת. "מדינת ישראל מובילה בהיבט של צריכת מוצרי דיאט בתחום המשקאות, והמגמה רק מתחזקת עם השנים", הוא אומר. "שיעור שותי הדיאט אצלנו הוא כ- 35 אחוזים, והוא בין הגבוהים בהשוואה למדינות אירופה. בבלגיה, למשל, הוא עומד על 27 אחוזים, ובספרד – על 12 אחוזים בלבד".

פתרונות מהירים

קצב החיים המטורף גורם לכולנו להיות עסוקים במציאת פתרונות מזון מהירים, זמינים וקלים להכנה. שרית שניר-חפץ ממחלקת השיווק בקבוצת "יבנה" מוצרי מזון: "המוצר שהוביל את המכירות אצלנו עד אמצע שנות ה- 90 היה הזית הירוק עם הגרעין. מאז, הוא איבד את הבכורה לטובת הזיתים המחורצנים ולאחרונה גם פרוסות הזיתים. למדנו שהצרכן היום מעדיף שהמוצר יהיה כמה שיותר זמין, שאפשר יהיה להשתמש בו בלי טירחה – לפזר על הפיצה, להכניס לסנדוויצ'ים של הילדים, לסלטים וכו'".

זמינות ונוחות הן שם המשחק גם במוצרים נוספים הנערמים בשנים האחרונות על המדפים. כך לדוגמה חטיפי ה"עמק ביס" ולאחרונה גם "אצבעות עמק" של "תנובה", והמעבר למה ששילוני מ"שטראוס" מכנה "מזון בשתייה", כזה שאפשר לקחת לדרך או לחלופין, לצרוך ביד אחת, מול המחשב, כמו ה"אקטימל" והיוגורטים לשתייה. כאלה הם גם חטיפי הדגנים, לילדים ומבוגרים, שהמגוון שלהם הולך וגדל. הרבה יותר פשוט לתת לילדים חטיף במקום להכין כריך מושקע לבית הספר או להושיב אותם מול קערת דגני בוקר בחלב.

עדיין, מלמד מחקרה של רייכמן, הכריך הוא האופציה הפופולרית בכל הקשור לארוחת העשר של ילדינו. הגיוון, קובע המחקר, בולט יותר בסוג הלחם ופחות במילוי, לרוב חביתה, פסטרמה, חומוס, גבינה צהובה, גבינת קוטג' עם זיתים, גבינה לבנה עם זיתים, ועדיין גם שוקולד, אם כי באחוזים פוחתים. לעבודה, אנחנו לוקחים, ובעיקר לוקחות, תחליפי לחם למיניהם כמו פריכיות, לחמית וכו', ירקות ופירות, יוגורטים ופעם-פעמיים בשבוע גם אוכל מבושל מהבית.

ארוחת הצהריים הבשרית נחשבת לארוחה העיקרית של הילדים לפי המחקר. מוצרי מזון קפואים הפכו למיינסטרים, מספרת רייכמן. בבית, מדי פעם אנו מגוונים את הארוחה הבשרית החמה בארוחה חלבית חמה (פסטה עם גבינות, תפוחי אדמה, מג'דרה עם לבן, שקשוקה). בחלק מהמשפחות, כשהילדים גדולים יחסית, מקובלת ארוחה חמה מאוחרת אחר הצהריים, שילוב של ארוחת צהריים וערב. נשנושי אחר הצהריים של הילדים יכללו לרוב חטיפים מלוחים, ופלים או עוגיות, גלידות בקיץ, קורנפלקס, מאפים, שוקולד וחטיפיו, שקדי מרק, פירות וירקות או חטיפי דגנים מתוקים. המבוגרים ינשנשו גם פירות או פירות יבשים, פיצוחים, פרוסה עם ממרח, יוגורט, פריכיות או קפה עם עוגיה או עוגה.

בסוף השבוע האוכל הוא הזדמנות לבילוי משפחתי משותף. אז גם ניכרת יותר השקעה במזון, בין אם הוא מבושל בבית או קנוי. נשים רבות מקפידות על אפיית עוגה או פשטידה לשישבת. ארוחת הצהריים ביום שישי, לעומת זאת, קלה וחטיפית יחסית, כהכנה כנראה לקראת ארוחת הערב הבשרית הדשנה. בשבת, בייחוד במשפחות מעדות המזרח, מקובלת ארוחת בוקר משפחתית מאוחרת, הכוללת ג'חנון, מלוואח, בורקס, סלטים וביצים. ואחרי כל זה, אין פלא שכולנו כל הזמן בדיאטה.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו