מעצרים מאוסים
עוד לא נולד השופט שיסרב לבקשת כוחות הביטחון לאשר מעצר מנהלי. הכול חשאי ומאוד מאוס
הדרך אל מה שצפוי לנו בקיץ הקרוב, בין אם תוכניתו ההזויה של ראש הממשלה תצא לפועל ובין אם יצליחו המתנגדים לה להכשילה, תהיה רצופה בהרבה מהמורות משפטיות. בית המשפט העליון, לדוגמה, מתחבט עתה בשאלה הגדולה אם אין בעצם הגירוש של אנשים מבתיהם, תוך שימוש בצה"ל שתכלית הקמתו הייתה הגנה על המדינה היהודית, כדי לפגוע בציפור נפשה של שיטת המשפט הנוהגת במדינת ישראל. אבל השאלות היותר קטנות, בלשון המעטה, יהיו לא פחות מטרידות.
למשל, כאשר יונחו לפתחם של נשיאי בתי המשפט המחוזיים הבקשות לאישורם של מעצרים מנהליים של אנשים שאותם המערכת הצבאית, או זרועות השב"כ, מבקשים לבודד מסביבתם מבלי להעמידם למשפט. דומה שאין אמצעי משפיל יותר, הפוגע בכבודו של היחיד, בחירותו ובזכויותיו החוקתיות, ממעצר מנהלי. אין בידו כל אפשרות של ממש להוכיח את חפותו, שכן הראיות לחשדות נגדו אינן מוצגות בפומבי כמקובל , וממילא אין בכוחו להפריכן. חזקת המסוכנות שלו נלחשת על אוזנו של השופט בחדרי חדרים, במעמד אנשים נעדרי שם וחסרי זהות.
הדבר מזכיר את "המשפט" של פרנץ קפקא. השופט, נטול הבעה, מחמיר פנים – אבל את מה שהוא באמת חושב על טיב הראיות אי אפשר לדעת כמו בסיומו של כל משפט פלילי. זאת משום שעוד לא נולד השופט, או הנשיא של בית משפט מחוזי , שיסרב לבקשה לאשר את מעצרו המנהלי של אדם שמערכת הביטחון טוענת שהוא מסוכן לשלום הציבור. זה לא קרה בעבר – גם לא בבית המשפט העליון כשהוגשו ערעורים בנושא הזה – ואין סיכוי שזה יקרה בימים האלה של בין השמשות. הכול חסוי, הכול חשאי והכול מאוד מאוס.
מכשירים גם את הנתעבים שבשרצים, ומי שצריך להרים קול זעקה - שותק. אסור להפריע את מנוחת הלוחם מחוות הכבשים. צריך לשמור אותו כמו אתרוג יקר ערך בקופסה מרופדת בצמר גפן.
זה יהיה גם, מן הסתם, גורלו של נריה אופן, אב לארבעה, שנעצר ללא משפט עד "לאחר ההתנתקות". נשיא בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, שהתבקש לאשר את החלטת שר הביטחון, איננו יכול אפילו לבחון את הכאילו-ראיות שיובאו בפניו. ייתכן שהוא יעשה הצגה קטנה לבאים בשערי אולם המשפטים שלו - אבל התוצאה ידועה מראש.
באי כוח השב"כ יטפטפו משהו לתוך אוזנו הרחק מעין השמש, מבלי לאפשר לסניגור לשזוף את הכאילו- ראיות, ובזה ייתם הדיון המשפטי. הדמוקרטיה של מדינת ישראל, המתערטלת אט-אט מכל ערכיה, תמצא את עצמה שוב מושפלת ומבוזה. ההחלטה המתחסדת, מסוג ההחלטות שמערכת המשפט כל-כך מתמחה בהן, תשאיר בלי ספק את נריה אופן במעצר מנהלי.
זה קרה באחרונה להרבה עצורים שמחו על תוכנית הפינוי מחבל קטיף ומצפון השומרון, וזה יקרה בחודשים הקרובים לרבים אחרים. חלקם יסרבו לפנות את בתיהם, לקחת את מתיהם ולהפוך לפליטים בארצם. חלקם יבקשו להביע מחאה וייתקלו באלות ובסוסים שועטים. גם אלה וגם אלה יובאו בפני בתי המשפט המיוחדים שיוקמו ליד בתי המעצר, ויהיו שימתינו במעצר למשפטם עד "לאחר החגים". אז, קרוב לוודאי, מסוכנותם תפחת, והם יוכלו להשתחרר ולהצטרף למשפחותיהם באשר יהיו.
מי שלא ירים עכשיו קול צעקה ימצא את עצמו בקרוב מאוד במדינה שאין שום סיבה טובה לחיות בה, או לראות בה בית - או להקריב את החיים למענה. ריח לא נעים ידבק בה, ויגרום לרבים לנוס מפניה.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
