בשלים לדמוקרטיה

רוח רפאים מהלכת על פני המדינות הערביות והמוסלמיות - רוח הבחירות הדמוקרטיות. ניתן לתמצת את האימה במשפט אחד, החוזר ונשמע מפי מנהיגים לא דמוקרטיים, אנטי-דמוקרטיים וסתם דיקטטורים: אם נשאל את פי העם את מי הוא רוצה בשלטון, העם יבחר בקנאי האיסלאם החשוכים. לכן, אין להזדרז עם ניסויים בדמוקרטיה, לכן עדיף רודן לא קנאי על חלופה בדמותו של רודן קנאי שישיג את השלטון במרמה.

את הטיעון הזה משמיעים כיום ברמאללה, בבחריין, בטשקנט ובקהיר. בשם הטיעון הזה מבקשת הרשות הפלסטינית לדחות את הבחירות למועצה המחוקקת; בשמו מפזר צבא אוזבקיסטן באש חיה הפגנות של אזרחים והורג מאות; משליכים במצרים לבתי כלא ללא משפט אלפי בני אדם; רומסים את זכויות האדם והאזרח בסוריה. בשם הטיעון הזה נסתם הגולל על הניסוי בדמוקרטיה במדינות המפרץ ונמשכת השליטה של משפחת המלוכה בסעודיה.

אלא שהטיעון הזה שקרי מיסודו. שום משטר מוסלמי קנאי אנטי-דמוקרטי לא כונן בדרך של בחירות דמוקרטיות. לא המשטר של חומייני באיראן, לא של הטליבאן באפגניסטן, לא משטר הדמים בסודאן. המקרה היחיד במדינה ערבית, בו ניצחה בבחירות מפלגה הנחשבת למוסלמית קיצונית, נרשם באלג'יריה ב-1992, כש"חזית ההצלה האיסלאמית" זכתה ב-55% מהקולות. אלא שהצבא האלג'ירי לא איפשר למנצחים ליהנות מהספק: הוא ביטל את תוצאות הבחירות ודחף את המדינה למלחמת אזרחים רצחנית, שנמשכת עד היום.

לעומת אפס דוגמאות של הגעה לשלטון של קנאים בדרך דמוקרטית, יש מספר דוגמאות של בחירות מוצלחות, שבעקבותיהן הוקמו ממשלות מתונות. כך באפגניסטן, בעיראק, בטורקיה, באינדונזיה, במאלזיה - וכך גם, אגב, באוקראינה.

כאן מצטרפים לוויכוח אנשים שאמורים לדעת היסטוריה ואומרים: אולי זה עדיין לא קרה בעולם המוסלמי, אבל זה כבר קרה אצנו, באירופה. הנה התקדים, המסוכן מכולם, של העברת שלטון מדמוקרטיה לדיקטטורה באמצעות הקלפי: עליית הנאצים לשלטון בגרמניה. אחרי שהעם הגרמני הצביע בעד מפלגתו של היטלר, הוא מונה לקנצלר ומיד הפעיל את חוקי החירום, ביטל את הדמוקרטיה, הקים את הדיקטטורה הנאצית וההמשך ידוע.

דוגמה משכנעת? לא ולא. המפלגה הנאצית מעולם לא ניצחה בבחירות דמוקרטיות. בשיא כוחה קיבלה רק 34% עד 37% מהקולות. מפתחות השלטון נמסרו להיטלר על מגש של כסף מפני שהמפלגות הדמוקרטיות ברפובליקה הוויימארית כשלו בכינון קואליציה, אף שהיה להן רוב מוחץ, וגם בגלל חולשת דעתו של נשיא גרמניה דאז.

לא במקרה ביטל היטלר את הבחירה החופשית והדמוקרטית מיד עם קבלת השלטון. הוא פחד להתייצב מול העם. מגזר דינו של הבוחר פחדו גם הבולשביקים ברוסיה אחרי 1917 וגם החומייניסטים אחרי 1979.

הפחד מפני קיום בחירות דמוקרטיות בלתי מבוסס גם על סמך הניסיון שהצטבר במזרח אירופה לאחר נפילת הקומוניזם. גם אז הושמעה הטענה ש"העם לא בשל לבחירות", וגם שם הובעו חששות מפני עלייה לשלטון של כוחות לאומניים או כנסייתיים קיצוניים. שום דבר כזה לא קרה. הדמוקרטיה לא מפחידה, הדמוקרטיה מחטאה את הלכלוך וחושפת את הסכנות. בחירות דמוקרטיות מחייבות כל מפלגה לנסח מצע, להתמודד עם בוחרים, להשיב על שאלות. דמוקרטיה גם מסוגלת להתגונן ולהדוף את ההתקפות עליה מצד מפלגה גדולה החשודה בנטיות פאשיסטיות, קומוניסטיות או חומייניסטיות.

הפלסטינים, הסעודים, האוזבקים, המצרים, האיראנים, הסורים ותושבי סין זכאים לבחירות דמוקרטיות, חשאיות וחופשיות בדיוק כמו האמריקנים, הפולנים, הישראלים, הטורקים ותושבי טייוואן. בני האדם לא צריכים לקחת שיעורים מוקדמים בדמוקרטיה ולא צריכים לסבול במשטרים סמכותיים כדי ש"יתבגרו" ויהיו "בשלים מספיק" לממש את זכותם הבסיסית להצביע בבחירות. בני האדם יודעים לעשות דמוקרטיה מלידה, כמו שהם יודעים לעשות אהבה מלידה.