רינגטונים: משינה קטנה כמו טלפון סלולרי
משינה ויתרה על המוזיקה והפכה לעובדת סלקום. כשרונם - מה שנותר ממנו - הועמד בלעדית לרשות חברת סלולר. האומנם בשביל זה חזרו? כדי לשמש פסקול רינגטוני ללקוחות סלקום?
משינה גדולה יותר ממובי. איך אני יודע? כי את שירי אלבומו הקלאסי של מובי, 'Play', רכשו אינספור מפרסמים אמריקנים אחרי שהאלבום יצא, כדי שישמשו פסקול לפרסומות, ואילו שירי אלבומה החדש של משינה, עוד לפני שמישהו שמע אותם לראשונה, נמכרו קומפלט ומראש לסלקום, כך שרק מנויי סלקום יקבלו את האלבום, במהדורה מוגבלת, בשבוע הראשון, ורק הם יוכלו לראות את משינה בשש ההופעות שפותחות את סיבוב ההופעות של האלבום.
ובמילים אחרות: משינה קטנה יותר ממובי. למעשה, משינה קטנה יותר מרוב להקות הפופ אי פעם. חברי משינה לא יוצרים מוזיקה עבור הקהל או עבור עצמם; משינה יוצרים מוזיקה עבור פרסומאי חברת סלולר. משינה היא להקת הרוק הראשונה שמגבילה את המוזיקה שלה ללקוחות התאגיד בלבד. אין לכם סלקום? אין לכם דריסת רגל במוזיקה של משינה. זה ההפך המדויק מכל מה שמוזיקה פופולרית ייצגה אי פעם: ההפך מחופש, ההפך מנעורים, ההפך מבעיטה, ההפך מחדשנות, ההפך מיצירתיות, ההפך מפנייה להמון, ההפך ממוזיקה. משינה הם, כרגע, עובדי סלקום.
כשרונם - מה שנותר ממנו - הועמד בלעדית לרשות חברת סלולר. האומנם בשביל זה חזרו? כדי לשמש פסקול רינגטוני ללקוחות סלקום? ובכן, כן. משינה חזרה כדי לקחת את כל הקופה, אבל מכיוון שהמוזיקה לבדה אינה מבטיחה, כמובן, את כל הקופה (בשביל זה צריך לעשות מוזיקה טובה ולקסום למספיק צרכנים), משינה מעדיפה לקצר הליכים, לקחת מראש את כל הקופה מסלקום, ושהקהל והמוזיקה יחפשו אותה בסיבוב.
הטרמפ הטפילי של חברות הסלולר
חברות הסלולר מתחפשות לאחרונה לגאולת הפופ הישראלי. הן לא. הן תאגידי ענק שמחפשים לעשות רווחים קלים באמצעות טרמפ טפילי על גבם של הלהיטים הפופולריים ממילא שגלגל"צ כבר ייצרה ודחפה לכם - כל השמות הידועים והטחונים, כל מה שיכול להפוך מפזמון עייף לרינגטון יגע. עוד לא נולד האמן החדש שחברת סלולר גילתה, החתימה, גידלה או תיווכה לקהל. זהו תפקידם של חברות התקליטים ושל הרדיו.
וכשאלה מועלים בתפקיד, כפי שקורה כאן, נוצר מרווח אליו נדחפות חברות הסלולר כמתחזות. אין להן יכולת וגם לא רצון להיטיב עם שוק המוזיקה ישראל. יש להן יכולת ורצון לעשות המון כסף באמצעות פופ מרונגטן - החוליה האבולוציונית הנחותה ביותר אליה הגיעה המוזיקה מעולם.
אני לא יכול להגיד למשינה - או לשלמה ארצי, שחתם גם הוא עם סלקום - לדחות על הסף את הכסף הגדול של הסלולר. אבל אני גם לא יכול להאמין יותר למוזיקה שלהם. בזמן שלהקות בכל העולם מעזות כנגד התאגיד ומציבות חומרים חדשים ברשת, להורדת הכלל, בוחרים משינה וארצי בקיצונות הנגדית: התמסרות טוטאלית לתאגיד. מכירת הכל ללקוחות התאגיד. זה אולי כשר, אבל זה מאוד לא ספורטיבי, ובעיקר לא רוקנרולי. חיכינו לה בשדות, כפי שביקשה, אבל משינה ניגשה היישר לבניין המשרדים הבוהק והתיישבה מול המנכ"ל. להתראות נעורים, הלו ארנק.
